אחרת לרגע זה
New member
שלום לכולם-רוצה לשתף מחשבות.
בימים האחרונים נכנסתי כמה פעמים לפורום הזה וקוראת הודעות.
רוצה לשתף : אני בת 40. רוב הרגשת הדכאון או הרגשות הקשים שלי שעולים וצפים מדי כמה זמן הם בגלל שאני נמצאת הרבה לבד. יש לי ילדים גבר לא כ"כ קטנים, הבעל חוזר יחסית מאוחר והבעיה העיקרית היא שאני לא עובדת. אני כבר מעבר לזמן הנורמלי שבן אדם לא עובד ווככל שהזמן עובר נראה לי שזה המצב שיישאר. קשה לי לקום בבוקר, אני מרגישה ממש רע בבוקר ולא חושבת על שום עבודה שיכולה להתאים לי במסגרת השעות. לוקחת את הבן שלי מהביה"ס בצהריים ומגישה לילדים צהריים. אני מחזיקה כמעט את כל הדברים הקשורים לבית. רוב ההרגשה הרעה היא על העובדה שאני מחוץ לחיים הנורמליים וקמה כל בוקר עם צורך לתכנן כל יום מה אני עושה ועבודות הבית כבר ממש משעממות.
טוב. אז הדבר העיקרי שאני רוצה להגיד זה שאין לי אפילו עם מי להפגש בבקרים ולא מרגישה שמתמלאת באנרגיה ממשהו.
ניסיתי כמה כדורים להעלאת מצב רוח וקימה יותר קלה בבוקר אבל תמיד הם היו גורמים לי לרעב ועליה במשקל, ואני עכשיו בתהליך ירידה במשקל עם קבוצה וצעידות כמעט כל יום. הקבוצה החברתית הזו ממש עוזרת לי.
אני מרגישה ממש במצב רוח רע שאני מסתובבת הרבה לבד ויושבת לבד לשתות קפה ועיתון בבתי קפה. אני כ"כ רוצה להתחבר עם אנשים אבל אין לי עם מי ללכת. כמעט כל העולם מסביבי ורוב הנשים הן במסגרות עבודה ואני כבר לא מוצאת את עצמי יכולה להתאים לשום עבודה.
עשיתי תואר ראשון במדעי החברה ולפני שנתיים קורס מקצועי שבסוף אני לא עוסקת בו וממש הייתי מרוצה מהתוכן שהיה לי לחיים והמיפגש עם אנשים חוץ מבעלי והילדים שלי, שכאמור כבר לא ממש ממלאים לי את הנשמה.
תודה למי שקרא. יש עוד אנשים פה שמרגישים בדידות וחוסר בערך?
בימים האחרונים נכנסתי כמה פעמים לפורום הזה וקוראת הודעות.
רוצה לשתף : אני בת 40. רוב הרגשת הדכאון או הרגשות הקשים שלי שעולים וצפים מדי כמה זמן הם בגלל שאני נמצאת הרבה לבד. יש לי ילדים גבר לא כ"כ קטנים, הבעל חוזר יחסית מאוחר והבעיה העיקרית היא שאני לא עובדת. אני כבר מעבר לזמן הנורמלי שבן אדם לא עובד ווככל שהזמן עובר נראה לי שזה המצב שיישאר. קשה לי לקום בבוקר, אני מרגישה ממש רע בבוקר ולא חושבת על שום עבודה שיכולה להתאים לי במסגרת השעות. לוקחת את הבן שלי מהביה"ס בצהריים ומגישה לילדים צהריים. אני מחזיקה כמעט את כל הדברים הקשורים לבית. רוב ההרגשה הרעה היא על העובדה שאני מחוץ לחיים הנורמליים וקמה כל בוקר עם צורך לתכנן כל יום מה אני עושה ועבודות הבית כבר ממש משעממות.
טוב. אז הדבר העיקרי שאני רוצה להגיד זה שאין לי אפילו עם מי להפגש בבקרים ולא מרגישה שמתמלאת באנרגיה ממשהו.
ניסיתי כמה כדורים להעלאת מצב רוח וקימה יותר קלה בבוקר אבל תמיד הם היו גורמים לי לרעב ועליה במשקל, ואני עכשיו בתהליך ירידה במשקל עם קבוצה וצעידות כמעט כל יום. הקבוצה החברתית הזו ממש עוזרת לי.
אני מרגישה ממש במצב רוח רע שאני מסתובבת הרבה לבד ויושבת לבד לשתות קפה ועיתון בבתי קפה. אני כ"כ רוצה להתחבר עם אנשים אבל אין לי עם מי ללכת. כמעט כל העולם מסביבי ורוב הנשים הן במסגרות עבודה ואני כבר לא מוצאת את עצמי יכולה להתאים לשום עבודה.
עשיתי תואר ראשון במדעי החברה ולפני שנתיים קורס מקצועי שבסוף אני לא עוסקת בו וממש הייתי מרוצה מהתוכן שהיה לי לחיים והמיפגש עם אנשים חוץ מבעלי והילדים שלי, שכאמור כבר לא ממש ממלאים לי את הנשמה.
תודה למי שקרא. יש עוד אנשים פה שמרגישים בדידות וחוסר בערך?
