שלום לכולם, שאלה חשובה

erezorez

New member
שלום לכולם, שאלה חשובה

האם המכשיר שמשגר אנשים ממקום למקום נקרא 'טרנספורטר' או 'טלפורטר'. האם יש הבדל בין שני המונחים או שזה היינו הך? תודה.
 

EBow

New member
המכשיר נקרא 'טרנספורטר'

(Transporter), לפחות במסע בין-כוכבים. הוא נקרא Teleporter באינספור סדרות, סרטים וספרי מדע-בדיוני שהטכנולוגיה שם מבוססות על הרעיון של העתקת חומר ממקום X למקום Y. למרות שמדובר בתכל'ס באותו רעיון, עולם מסע בין-כוכבים הינו כמעט היחיד שמסביר איך בדיוק פועל המכשיר, או לפחות איך הוא אמור לפעול בתיאוריה. אני מניח שיש גם ספרי מדע-בדיוני שטורחים ומסבירים לקורא, לפחות על-פניו, איך עובדת הטכנולוגיה, אולם לא נתקלתי בהם.
 

oblique

New member
אההמממם מסבירה?

ציטוט חופשי מהזיכרון- כשנשאל אחד המפיקים של מסע בין כוכבים כיצד "מפצי ההייזנברג" עובדים ענה המפיק : "הם עובדים בסדר גמור תודה רבה לך על השאלה..." תקראו את "beyond star trek" זה לאו דווקא על טכנולוגיות ממסע בין כוכבים אלא בכלל על כל מיני "טכנובאבל" שמופיע במהלך הדורות של המד"ב... יש שם קטע קורע שמסביר ש"ביום השלישי" למשל החייזרים לא היו צריכים לירות אפילו ירייה אחת, חללית האם שלהם הייתה כה גדולה עד שמבחינה פיזיקלית היא הייתה מסיטה את הירח ומועכת כל דבר על פני היבשה בכדור הארץ! ספר חובה לכל מי שמתעניין בטכנולוגיות עתידיות ממדע בדיוני למינהו.
 

EBow

New member
כשאמרתי מסבירה...

לא טענתי שההסבר בהכרח הגיוני. כפי שנידון פה מספר בלתי-ספיר של פעמים בעבר, עד היום לא ניתן הסבר מניח את הדעת איך, אם בכלל יכול משגר לעבוד, ומרבית המדענים מסכימים שמדובר בטכנולוגיה שלא תתממש בזמן הקרוב, אם בכלל.
 

TheBursar

New member
האמת שזכור לי

שמדענים הצליחו לבצע שינוע (טרנספורט בעברית) של חלקיק. זה הצעד הראשון בתחום. אומנם קיימת הסכמה חד משמעית שעד שיגיע היום שבו ישנעו אדם ממקום למקום יעברו עוד הרבה שנים אבל האפשרות קיימת
 

sysiphus

New member
אמת ויציב, מדענים עובדים על "שיגור"

העתקת עצמים ממקום למקום היא אפקט מדעי תיאורטי שנחזה ע"י מכניקת הקוואנטים בשנות ה-70-80 ופותח לכדי ניסוי בשנות ה-90 שעבד, וממשיך לעבוד, על קבוצות "חומרים" גדלות והולכות. ב-1998 הצליחה קבוצת מדענים לשגר אטום מורכב "שלם" (ולא רק חלקיקים אלמנטריים) ממקום למקום וכיום הניסוי הזה נעשה במולקולות. שים לב שגוף האדם בנוי, "בפשטות", ממיליארדים של מולקולולת... אבל אנחנו בדרך. מה שיותר חשוב הוא הטווח והמהירות. "מעבר" החומר (הוא לא בדיוק עובר, אבל שיהיה) מתבצע על פני עשרות קילומטרים וקורה במהירות הגבוהה ממהירות האור, פי שתיים, פי שלוש ואף יותר.
 

n i v1

New member
אז תסביר בבקשה מה זה אומר

כשאתה אומר שהוא לא בדיוק עובר. מה זה בדיוק טרנספורט?
 

sysiphus

New member
לא טרנספורט כי אם טלפורט

המונח "המדעי" הוא טלפורטציה קוואנטית. שתי קופסאות מכילות "חומר". הקופסאות מופרדות ע"י מרחק רב (לא משנה אם זה מטרים, קילומטרים או שנות אור, בעיקרון, ומקושרות ע"י סיב כלשהו המאפשר מעבר בין שתיהן. לחומר בצד אחד תכונות פיסיקליות מאוד מסוימות. לחומר בצד השני תכונות אחרות שאינן זהות, דומות או קשורות. ברגע מסוים ניתן לבצע איזושהי אינטראקציה בצד המקור, שתוביל לכך שהחומר בקופסת "היעד" ישנה תכונותיו בפתאומיות לתכונות שזהות *לחלוטין* לחומר בקופסת "המקור". החומר בקופסת המקור, בעקבות האינטראקציה שבוצעה עליו, השתנה, וקיבל ערכים אחרים. לא מדובר על היעלמות ממקום אחד ועל העברה למקום אחר, אלא על העברת התכונות של חומר מנקודה לנקודה, עם שימור מדויק של התכונות, עד לרמה כי לא ניתן להפריד בין תכונות המקור לתכונות היעד. בניסויים שבוצעו עד כה היה מדובר בתחילה על חלקיקי אור, אולם תוך מספר שנים הצליחו לבצע זאת על חלקיקי חומר אלמנטריים (שינוי משמעותי) ואט-אט מטפסים מעלה ברמת המורכבות. ב-1998 הצליחו "לשגר" אטום מימן *שלם*, ומאז הצליחו לעשות זאת עם אטומים מורכבים יותר ויותר ואף עם מולקולות. מקווה שהסברתי משהו כמו שצריך, לשם שינוי, ובלי להיכנס ליותר מדי טכנו-באבל.
 

n i v1

New member
ההפך,

אז אם הוא לא משתגר למקום אחר אלא במקום האחר הוא משתנה במהירות- מה קורה במקום הראשון?
 

sysiphus

New member
זה לא העניין

תחשוב על כך שתכונותיו של חומר בעצם מגדירות את מהותו. ברגע שהעברת את מהות החומר מצד אחד לשני (לא משנה באיזו מהירות, זה סתם "מגניב" שזה מעבר למהירות האור), העברת את החומר. להזכירך, החומר במקור מאבד את תכונותיו המקוריות בעקבות הפעילות הזו, ותכונות אלו מופיעות במדויק ביעד. תקרא את המאמר האחרון אם אתה באמת רוצה להבין.
 

EBow

New member
אם הבנתי נכון מהמאמרים

צריך בכל מקרה מוליך כלשהו שדרכו יעבור המידע הקוואנטי (סיב אופטי לדוגמה), כך שבכל מקרה, עד שלא יצליחו לשחזר את התופעה גם באוויר או בריק למשל, כנראה שלא נזכה לראות "שיגור" במובן הטרקי של המילה.
 

sysiphus

New member
אמת שכרגע צריך מוליך

אבל זה כבר עניין טכנולוגי יותר. להזכירך, גם טלפון היה צריך פעם "מוליך".
 

TheBursar

New member
תחשוב על זה בצורה הבאה:

כדי שזה יהיה ללא מוליך פשוט צריך מחשב מאוד חזק עם תוכנה מאוד מורכבת שתדע להפוך את כל התכונות של החומר המקורי לאותות בינאריים ואח"כ מחשב חזק במידה לא פחותה בנק' היעד עם תוכנה שגם היא מתוחכמת לא פחות שימיר את האותות חזרה לתכונות החומר. זה בעיקרון מה שקורה במב"כ. מחשבים עושים את כל החישובים ועושים את זה שם בצורה מעולה. זה רק עניין של זמן ופיתוח של מחשבים ותוכנות עד שלא יהיה יותר צורך במוליך והדבר היחיד שיגביל את הסיפור יהיה הטווח של התקשורת בין שני המחשבים
 

sysiphus

New member
במסע בין כוכבים הם מפרים חוק קטן...

עקרון הייזנברג של מכניקת הקוואנטים הוא אחד מאבני היסוד החשובות ביותר בפיסיקה כיום. הוא קובע שלא ניתן לדעת מעבר לדיוק מסוים גם את התנע (או אנרגיה) וגם את המסה של חלקיק מסוים. זו אינה מגבלה טכנית של יכולות המדידה שלנו שתיפטר "מתישהו" כי אם מגבלה "קוסמית". מדידה של האחד מבטלת את יכולותינו לדעת את האחר. ע"מ לבצע שיגור-כמו-מס"בי, צריך לדעת את התנע והמאסה של כל חלקיק בגוף, ברגע אחד נתון. זה בלתי אפשרי פיסיקלית. זה מפר את "עקרון הייזנברג". הפריקים הטכנולוגיים שמאחורי מסע בין כוכבים ידעו את זה, ועל כן, כחלק מטכנולוגיית המשגר, פועל כמובן "מתאם הייזנברג" ש"פותר" את הבעיה הזו... ואיך הוא עובד אתה שואל? את זה כולם רוצים לדעת. כשהם נשאלים על כך, התשובה היא שהוא עובד מצוין.
 

TheBursar

New member
אפשר לפתח תיאוריות

איך הוא עובד. ואני בטוח שמה שכנראה יהיה בסוף זה מחשב שייעשה את החישוב במתמטי ברמה כזו שהוא יצליח. זה יהיה ככל הנראה מבוסס על קירוב. מה שצריך לזכור שעם כל הכבוד לעקרונות אלו ואחרים כשזה מגיע למדע העיקרון קיים כל עוד לא הוכיחו אחרת. אז אל תעשה מעיקרון כלשהו תורה שבלתי ניתן לשנותה. היו הרבה תיאוריות שהוכרזו כעובדות מדעיות בלתי ניתנות לשינוי שאחרי זמן מה, לפעמים קצר ולפעמים ארוך, הופרכו ואז הוצעו תיאוריות חדשות.
 

sysiphus

New member
אני לא מאליל את המדע... אבל...

מה שלא הבנת הוא שבכדי לשעתק *במדויק* עצם, נדרש לדעת את כל ערכיו *במדויק* ברגע נתון. וזה בלתי אפשרי, פיסיקלית. זו אינה בעיה טכנולוגית והיא אינה ניתנת לפתרון טכנולוגי. זה קשור לסוגיה שעצם מדידת הנתונים משנה אותם, אבן היסוד של מכניקת הקוואנטים.
 

TheBursar

New member
כנראה שלא הבהרתי את עצמי

אני לא טוען שניתן לדעת במדוייק (לפחות לא כרגע ובאמצעים הטכנולוגיים הקיימים) אצ כל הערכים של עצם מסויים. כאן נכנס למעשה התחום שאני אישית לא כ"כ אוהב שנקרא הסתברות. ואני אסביר: בגלל שלא ניתן לדעת *בדיוק* את כל הערכים מחשבים את הערכים שלא ניתן למדוד במדויק בקירוב הטוב ביותר, למעשה מנחשים אותם בצורה כזאת שההסתברות לטעות היא מזערית. בגלל זה אני לא חושב שזה יהיה בטוח במיוחד אבל זה כנראה גם מה שעומד מאחורי מתאם הייזנברג. אבל אל תגיד על שום דבר שהוא בלתי אפשרי. כי כמו שאמרתי אמרו את זה על הרבה דברים בעבר והוכיחו שהם כן אפשריים. אז אם להיות מדוייקים אז צריך לומר שלא אפשרי נכון לרמה המדעית הנוכחית והיכולות הטכנולוגיות הקיימות לחשב במדוייק את כל הערכים של עצם מסויים. ובינינו לדעתי זה אפשרי רק מצריך כ"כ הרבה חישובים ומדידות שלוקח יותר מידי זמן. אבל אני בטוח שיש כבר איפשהו בעולם חבר'ה צעירים (ולא צעירים) שעובדים על פיתוח של מכשירים ותוכנות שיעשו את החישובים והבדיקות. בוא נחכה ונראה ואולי במקום לומר "בלתי אפשרי" ננסה לראות אולי אנחנו נצליח לגרום לבלתי אפשרי להיות אפשרי
 

n i v1

New member
נו אז יש תקווה

אם אתה אומר שהוא עובד מצוין אז הוא עובד מצוין
 
למעלה