שימי בן מויאל
New member
שלום לכולם-תחזית אמיתי למשחקים האולימפים
אז ככה
ראשית למי שלא מכיר אותי חשוב לי לומר לכולם כי: שמי הוא שימי בן מויאל ואני מומחה לכל דבר וענין, החל ממבקר מסעדות ובעל של שם שף עולמי וכלה בחקר החלל הרפואה והספורט. קיבלתי את כישורי מהכוחות שהעניק לי תנין האל שכבש את האנושות לפני שבע שנים ושיעבד אותה לצרכיו. ברב חסדו הוא החליט שלא לחסל את האנושות,אך התנה זו בקיום תנאים מחייבים. על מנת שתנאים אלו יקוימו הוא החליט להותיר בכדור הארץ נציג מטעמו, ובחר אותי,שימי בן מויאל לשמש כנציגו עלי אדמות.
במשך זמן רב נעדרתי מהאזור לאחר שביליתי בשליחות מטעמו של תנין האל במקומות שאסור לי לספר על קיומם. לאחר ששבתי החליט תנין האל לתת לי חופשה קצרה, ובתקופה זו החלטתי להעביר לכם, בני האדם,מעט ידע בסיסי על מומחיותי בספורט.עקב המשחקים האולימפים המתקרבים,החלטתי להעניק לכם תרומה קצרה על ידיעותי הבלתי מוגבלות בספורט.
אי לכך,אני מוכן ברוב טובי, ותחת חסדו של תנין האל, להעניק לכם מידע בסיסי ואמיתי על המשחקים האולימפים המתקרבים. ראשית אתחיל עם ההיסטוריה של המשחקים
סיפורו של ואן פירסן
ראשיתם של המשחקים האולימפים המודרנים הם לא ביוון כפי שכולכם סבורים,אלא דווקא באי קטן ונידח אשר נמצא באזור אנתרטיקה הקפואה. שם החליטה קבוצה של אסקימוסים לקבוע קריטריונים נוקשים ביחס לאכילת בעלי חיים. זקן השבט החליט שכל אסקומיסי שירצה לאכול אריה ים יהיה חייב להרוג לפחות שלושה כרישים בלב ים. כך החלה תחרות בלתי רשמית שעד מהרה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהמנהגים האסקימוסים.
בד בבד-החלו להתפתח מרוצי קרח(שכונו מרוצי דובי הקרח) שבהם נאלצו צעירי האסקימוסים לנצח שתי דובי קרח הקשורים למרכבה שעליה רוכבים שלושה אסקימוסים, כדי להנות מבשרו המשובח של לויתן. בסביבות שנת 1850 הגיע לאזור אדם בשם מרסלן ואן פירסן.ביקורו באזור,נחשב לביקור עוין, והוא נתפס על ידי האסקימוסים. ואן פירסן הושם בשבי למשך חצי שנה. לאחר מכן נערך דיון בקרב הנהגת האסקימוסים ובסיום הדיון הוחלט להוציא את ואן פירסן להורג. אם זאת הוחלט לאפשר לו "קרש הצלה", ולאפשר לו להשתחרר אם יצליח להרוג ארבעה כרישים בפרק זמן של שעה ולאחר מכן ינצח במרות דובי הקרח למרחק של 500 מטר. המסורת מספרת שהאסיקומסים היו כה בטוחים שואן פירסן יכשל במשימתו,עד שהם החליטו באותו היום לקבוע את מותו של ואן פירסן ולרשום את שמו על אבן עוד לפני שהמשימה הסתיימה.
והנה בניגוד לכל הציפיות הצליח ואן פירסן בכל משימותיו, עקב כך סברו האסיקומיסים כי שליחו של "אל הקרח". ואן פירסן כמובן שוחרר, לא לפני שהוא נשבע בפני האסקימוסים כי יפיץ תרבותם ברחבי כדור הארץ. ואן פירסן אכן עמד בדיבורו וכך החלו מרוצי דובי הקרח להתגלגל לצורה שונה והפכו למרוצים שאנו מכירים כיום.
המשך יבוא.......
שימי בן מויאל,מומחה לכל,משמש מאז 2003,נציגו של תנין האל על אדמות,ובעל ידיעות בלתי מוגבלות בכל דבר ועניין
אז ככה
ראשית למי שלא מכיר אותי חשוב לי לומר לכולם כי: שמי הוא שימי בן מויאל ואני מומחה לכל דבר וענין, החל ממבקר מסעדות ובעל של שם שף עולמי וכלה בחקר החלל הרפואה והספורט. קיבלתי את כישורי מהכוחות שהעניק לי תנין האל שכבש את האנושות לפני שבע שנים ושיעבד אותה לצרכיו. ברב חסדו הוא החליט שלא לחסל את האנושות,אך התנה זו בקיום תנאים מחייבים. על מנת שתנאים אלו יקוימו הוא החליט להותיר בכדור הארץ נציג מטעמו, ובחר אותי,שימי בן מויאל לשמש כנציגו עלי אדמות.
במשך זמן רב נעדרתי מהאזור לאחר שביליתי בשליחות מטעמו של תנין האל במקומות שאסור לי לספר על קיומם. לאחר ששבתי החליט תנין האל לתת לי חופשה קצרה, ובתקופה זו החלטתי להעביר לכם, בני האדם,מעט ידע בסיסי על מומחיותי בספורט.עקב המשחקים האולימפים המתקרבים,החלטתי להעניק לכם תרומה קצרה על ידיעותי הבלתי מוגבלות בספורט.
אי לכך,אני מוכן ברוב טובי, ותחת חסדו של תנין האל, להעניק לכם מידע בסיסי ואמיתי על המשחקים האולימפים המתקרבים. ראשית אתחיל עם ההיסטוריה של המשחקים
סיפורו של ואן פירסן
ראשיתם של המשחקים האולימפים המודרנים הם לא ביוון כפי שכולכם סבורים,אלא דווקא באי קטן ונידח אשר נמצא באזור אנתרטיקה הקפואה. שם החליטה קבוצה של אסקימוסים לקבוע קריטריונים נוקשים ביחס לאכילת בעלי חיים. זקן השבט החליט שכל אסקומיסי שירצה לאכול אריה ים יהיה חייב להרוג לפחות שלושה כרישים בלב ים. כך החלה תחרות בלתי רשמית שעד מהרה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מהמנהגים האסקימוסים.
בד בבד-החלו להתפתח מרוצי קרח(שכונו מרוצי דובי הקרח) שבהם נאלצו צעירי האסקימוסים לנצח שתי דובי קרח הקשורים למרכבה שעליה רוכבים שלושה אסקימוסים, כדי להנות מבשרו המשובח של לויתן. בסביבות שנת 1850 הגיע לאזור אדם בשם מרסלן ואן פירסן.ביקורו באזור,נחשב לביקור עוין, והוא נתפס על ידי האסקימוסים. ואן פירסן הושם בשבי למשך חצי שנה. לאחר מכן נערך דיון בקרב הנהגת האסקימוסים ובסיום הדיון הוחלט להוציא את ואן פירסן להורג. אם זאת הוחלט לאפשר לו "קרש הצלה", ולאפשר לו להשתחרר אם יצליח להרוג ארבעה כרישים בפרק זמן של שעה ולאחר מכן ינצח במרות דובי הקרח למרחק של 500 מטר. המסורת מספרת שהאסיקומסים היו כה בטוחים שואן פירסן יכשל במשימתו,עד שהם החליטו באותו היום לקבוע את מותו של ואן פירסן ולרשום את שמו על אבן עוד לפני שהמשימה הסתיימה.
והנה בניגוד לכל הציפיות הצליח ואן פירסן בכל משימותיו, עקב כך סברו האסיקומיסים כי שליחו של "אל הקרח". ואן פירסן כמובן שוחרר, לא לפני שהוא נשבע בפני האסקימוסים כי יפיץ תרבותם ברחבי כדור הארץ. ואן פירסן אכן עמד בדיבורו וכך החלו מרוצי דובי הקרח להתגלגל לצורה שונה והפכו למרוצים שאנו מכירים כיום.
המשך יבוא.......
שימי בן מויאל,מומחה לכל,משמש מאז 2003,נציגו של תנין האל על אדמות,ובעל ידיעות בלתי מוגבלות בכל דבר ועניין