שלום לכולם (
+ התנצלויות)
אחרי תקופה ארוכה (מדי
) אני חוזרת לעצמי ולדברים הגיוניים ואליכם. אני יודעת, לא הייתי צריכה להיעלם כך (לא כל שכן לא למחוק הודעה שמאוד לא במקומה, וגם על כך אני מתנצלת מאוד). המסקנות מופקות ברגעים אלה ממש.
מה קרה איתי בזמן שנעלמתי מכאן? אני כותבת בכנות, מקווה שייסלח לי. האפילפסיה חזרה לשטח באדיבות מזג האוויר (ברקים, ריצוד עלווה ברוח) והחדשות (סירנות והבהוב אורות רכבי חירום), והמוח מתפקד רק חלקית. אני נרדמת בשעות מוזרות (זה אחד הסימנים של אחרי התקף) ודי מחוקה רוב הזמן, וזה לא מסתנכרן עם הזמנים (הבלתי צפויים) שבהם הגוף שלי מתאבן ואני לא יכולה לזוז, מה שקורה יותר ויותר (סתיו... סתיו... סתיו...
). זה כולל להקליד או לדבר בטלפון, וכשכבר יש לי כוח - המוח כיבה את האור. אשריי שלפחות כאבי הסתיו בשליטה, בלי הקנביס הרפואי אני לא יודעת איך הייתי שורדת. ולכל זה תוסיפו עומס רגשי ענק - מהסוג הנפלא, ובכל זאת עומס. תקשורת עם המון אנשים זרים למישהי שרגילה לחיות עם עצמה בלבד זה לא אתגר פשוט, וככה, למרבה הצער, יצא שקצת הזנחתי את החברים שלי ואתכם. אני ממש ממש מתנצלת שזה בא על חשבונכם
זה לא היה בכוונה. סליחה.
בכל אופן, עכשיו שהאירוע מאחוריי (אספר מהחיוכים שאספתי בו אם תרצו להאמין שוב בטוב לב אנושי), נשאר רק להתמודד עם היומיום
(אגב, מצאתי את המילה המדוייקת ביותר להציג אותי ואת מחלותיי במקום ״יש לי״ או ״אני חולה ב-״: אני מתמודדת עם)
זה זה, ומה איתכם?
בימבו - מה שלומך ושלום ידייך? ומה שלום החברה? (מקווה מקווה מקווה שהשתפר
)
ויויאן - איך את מחזיקה מעמד?
פנינה - מה קורה איתך בימים טרופים אלו, ובכלל?
נטע... - איך הולך עם השחייה, עם הכאבים?
וכל מי שלא כתבתי, סלחו למוח קצר הזיכרון שלי וספרו גם מה שלומכם ואיך הולך כאילו שאלתי אישית
שוב סליחה, חופן חיוכים וכמעט-שבת-שלום,
סיגל
אחרי תקופה ארוכה (מדי
מה קרה איתי בזמן שנעלמתי מכאן? אני כותבת בכנות, מקווה שייסלח לי. האפילפסיה חזרה לשטח באדיבות מזג האוויר (ברקים, ריצוד עלווה ברוח) והחדשות (סירנות והבהוב אורות רכבי חירום), והמוח מתפקד רק חלקית. אני נרדמת בשעות מוזרות (זה אחד הסימנים של אחרי התקף) ודי מחוקה רוב הזמן, וזה לא מסתנכרן עם הזמנים (הבלתי צפויים) שבהם הגוף שלי מתאבן ואני לא יכולה לזוז, מה שקורה יותר ויותר (סתיו... סתיו... סתיו...
בכל אופן, עכשיו שהאירוע מאחוריי (אספר מהחיוכים שאספתי בו אם תרצו להאמין שוב בטוב לב אנושי), נשאר רק להתמודד עם היומיום
(אגב, מצאתי את המילה המדוייקת ביותר להציג אותי ואת מחלותיי במקום ״יש לי״ או ״אני חולה ב-״: אני מתמודדת עם)
זה זה, ומה איתכם?
בימבו - מה שלומך ושלום ידייך? ומה שלום החברה? (מקווה מקווה מקווה שהשתפר
ויויאן - איך את מחזיקה מעמד?
פנינה - מה קורה איתך בימים טרופים אלו, ובכלל?
נטע... - איך הולך עם השחייה, עם הכאבים?
וכל מי שלא כתבתי, סלחו למוח קצר הזיכרון שלי וספרו גם מה שלומכם ואיך הולך כאילו שאלתי אישית
שוב סליחה, חופן חיוכים וכמעט-שבת-שלום,
סיגל