שלום לכולם חזרתי לשאול בנוגע לאחותי

[לא יכבה בלילה נרה]

שלום לכולם

חזרתי לשאול בנוגע לאחותי

יש מכם שוודאי יזכרו את השרשור שפתחתי לפני כמה חודשים בנוגע לאחותי הקטנה שהיתה רוצה לעבור ניתוח.
כיום היא בת 13.5 ואני לא יודעת מה ה BMI שלה.
בזמנו התייעצתי פה וקבלתי גם עזרה מליבי המקסימה מאחורי הקלעים

זה נגמר בכך שאמא הלכה להתייעץ עם אשת מקצוע שלא המליצה על ניתוח.
כיום הנושא שוב עולה ואני המלצתי בחום לאמא ולאחותי להגיע למפגש פורום לשוחח עם כאלה שכבר עברו וחוו שרוול. (טבעת כנראה לא תבוא בחשבון)

אז... מה דעתכם על מפגש פורום?

אני מנדבת את דירתי בירושלים בשמחה.

ואם לא מפגש, לאיזה מנתח או מנתחת כדאי להפנות אותן כדי לקבל ייעוץ?
כולנו במכבי ויש מגן זהב נדמה לי.


תודה רבה מראש!
יהודית

 

[קוביd1]

לא יכבה בלילה נרה

תוכלי להתייעץ עם משורוולים על החיים אחרי הניתוח לבי תוכל לעזור לך ובגדול
אבל ושוב האבל הגדול ,,, עם איזה איש מקצוע האימא שלך התייעצה אני חושב שלפני פעולה כירורגית של שרוול ,ניתוח בלתי הפיך בשלב צעיר כזה של החיים או כל ניתוח אחר להגבלת קיבה ,צריך לדבר עם פסיכולוג לראות מה מצבה של הילדה ,והאם לא יגרמו לה נזקים נפשיים כתוצאה מהניתוח , אול כדאי להתיעץ עם דיאטנית לפני זה ולא ללכת לדבר בדראסטי ביותר
את גם לא יודעת מה ה BMI שלה אולי הוא לא מצריך ניתוח ,לא צריך להרוג יתוש בפטיש 10 ק"ג ,צריך לבדוק בזהירות את כל האופציות
מחכה לתגובה של חברים בפורום ,מה אתם אומרים



קובי

 

[אופירA]

אני מסכימה עם קובי

בגיל 13.5 לא רצים לעשות ניתוח. בטח לא שרוול.

למה היא רוצה לעשות ניתוח? כמה דיאטות אמיתיות היא הספיקה לעשות בחיים שלה?
בכלל, מה הנתונים בבית, למה היא שמנה - מישהו יודע למה היא שמנה, ויודע שבגלל זה אין סיכוי שהיא תרזה בלי ניתוח?

אני ממליצה לאמא מכל הלב, להתקשר אלי לשמוע חוות דעת בנוגע לנתונים של הילדה בבית, ולאפשרויות שטרם מוצו לפני ניתוח.
רוב הבעיות בגילאים כאלה נובעות מגישה לא נכונה - בעיקר גישה לא נכונה של הבית, ההורים.
איכשהו, האחרון שהייתי מתייעצת איתו זה מנתח. הוא יודע לחתוך, לתפור. לא לנתח פסיכולוגית מציאות ונתונים, לא להבין היסטוריה של דיאטות, מבנה אישיות, תפיסה שגויה וכד'.
הוא ימשוך לכיוון ניתוח, וגם אם לא - הוא לא ייתן פתרונות מעשיים.
הייתי רוצה לנסות לתת כיוון. פה צריך לב, כוח, לא סכין.

ואפילו אם יחליטו שצריך ניתוח - לא כדאי לבדוק למה (וכמה) הילדה שמנה ומה צריך לעשות כדי שלא תשמין חזרה אחרי הניתוח??? את יודעת שבשרוול יש גדילה של יכולת האכילה במשך השנים. לא כדאי להקדים רפואה למכה ע"י ייעוץ נכון?

 

[מרים 882]

יקירתי,שרוול לא מתאים בגיל כה צעיר!

האופוריה של החודשים הראשונים תגמר.
או-אז תחל ההתמודדות האמיתית.
אתן יכולות לגשת ליעוץ אצל ד'ר בגלייבטר בהר-הצופים,הוא מקסים!

 

[קוביd1]

מרים 882

את צודקת מהצד הכירורגי של הבעיה , ותודה שאת מציעה את ד"ר בגלייבטר אני מדבר יותר על הצד הנפשי ,וזה יותר חשוב ,



קובי

 

[מרים 882]

גם אני מדברת על הצד הנפשי שהולך שלוב

ידיים עם הצד הפיזי.הצאתי את ד'ר בגליבטר כי שמעתי
על בחורה צעירה שפנתה אליו ליעוץ,והוא שלח אותה לטפל קודם
בפן הפנימי-נפשי.
מבחינה פזיולוגית אפשר בכלל לעבור כזה ניתוח בגיל כה צעיר?
הרי היא בשיא הגדילה שלה.

 

[קוביd1]

מרים 882

אין לי מושג האם מבחינה פיזיולוגית אפשר לעשות ניתוח ,בשביל זה יש מנתחים מנוסים



קובי

 

[לא יכבה בלילה נרה]

תודה רבה קובי, אופירה ומרים

אני בסוג של משא ומתן עם אמא...
מקווה שהיא תתייעץ עם הגורמים הנכונים ולא תרוץ קדימה עם אחותי שלא לצורך.

 

[טלטול116]

מנסיון - אחיינית שנותחה בגיל 16

הי לא יכבה בלילה נרה\
אני לא בטוחה שניתוח יכול להתאים לנערה , שעדיין לא מיושבת מספיק באופייה ויש לה עוד מה להתבגר ולהתפתח .
מנסיון אישי שלי, אחיינית שעשתה טבעת (לא בעידודי כי אני חשבתי גם אז שזה לא נכון ), עברה את הניתוח , בחודשיים וחצי הראשונים היה "בסדר" , כל דבר שרצתה לאכול התקשרה אליי קודם לשאול אם מותר לה (שגם מוגזם), אבל מאוחר יותר שגילתה את הפטנט להעביר את האוכל שנתקע עם שתייה , המצב נעשה רע. כל ביס מלווה בשלוק מים או קולה .כל ההסברים והשיחות שניסיתי לעשות איתה לא עזרו כלום .
היום לדעתי במקום לרזות היא השמינה. אבל התייאשתי מלנסות לעזור לה.
מציעה לחשוב טוב טוב על אופציות אחרות , נערות כאלו בדרך כלל צריכות קודם לטפל בפן הנפשי העצמי שלהן

 

[לא יכבה בלילה נרה]

אני לחלוטין מסכימה איתך והחשש הגדול שלי

הוא שהיא תעלה לאט לאט חזרה (כי הרי אפשר.......)
ואז למעשה היא עלולה להתייאש כי אפילו ניתוח היא ניסתה ו"נכשלה".

אבל אמא מודאגת ומיואשת וסה"כ אני כן מבינה אותה. היא ניסתה כל מיני דרכים, טיפולים, דיאטות (גם טיפולים נפשיים/רגשיים, אגב) ובינתיים שום דבר לא עוזר.

איך שאני רואה את זה- כנראה שפשוט צריך להבשיל ולהגיע לזה לבד. גם אם יקח עוד כמה שנים ועוד עשרות קילוגרמים...
ככה היה אצלי.

 

[אופירA]

מי ניסתה?

הילדה בת ה-13 ניסתה? עם האישיות הלא מבושלת שלה?
מה עם אמא ואבא - הם גם טופלו יחד איתה?

האם מישהו ניתח פעם את הסיבות להשמנה שלה, מה היא אוכלת, כמה ולמה, וממתי? אם הבעיה היא תאווה, כמויות גדולות, מזון והרגלים לא בריאים, חוסר סדר, אכילה רגשית קשה, או שמדובר בכלל בקושי מטבולי לרזות, למרות הרגלי אכילה נכונים וכמויות סבירות.
איך אפשר לגשת לפיתרונות ולטיפולים, אם לא יודעים את המקור לבעיה באופן מקיף?

טיפול מתאימים לפי הבעיה. לא יורים באוויר.
כבר הדרכתי נערות אחרי ניתוח, שכל הבית יעשה שינוי להרגלים בריאים, שהטבעת לא תהודק, שהילדה לא תוותר על מאכלים שהיא אוהבת, ושתעדיף תהליך איטי אם קשה לה לוותר והיא לא בשלה לשינוי.
חובה ללמוד את כל הנתונים סביב הנערה/ילדה, כדי להתאים את הטיפול למשהו שהיא יכולה ורוצה לעשות, ולא למשהו שהיא מנותקת ממנו, ושמיועד לטפל רק בדאגה של אמא.
יש שם אבא באיזור?