שלום לכולם
מבקשת עצה בנוגע לאחותי.

שלום לכולם ../images/Emo11.gif מבקשת עצה בנוגע לאחותי.

אחותי הקטנה כמעט בת 6. השנה היא בגן חובה. היא ילדה מקסימה ויצירתית אבל מאד מאד קשורה למשפחה וביישנית כלפי אחרים. בשנה שעברה לקח לה זמן להסתגל לחברת הילדים האחרים בגן אז הגננת הצמידה לה כמה חברים, ככה שלאט לאט היא כבר לא הייתה לבד. היא גם הלכה באופן קבוע לחוג ולקייטנה בקיץ. השנה יש לה גננת חדשה ורוב הילדים בגן גם הם חדשים. הגננת אמרה שכמעט תמיד היא משחקת לבד, וגם כשהגננת ניסתה לצוות אותה לקבוצת ילדים היא סירבה. בכל בוקר הבית משתתף במבצע שכנועים והרגעת הבכי כדי שהיא תלך לגן. יש לוח בכניסה לגן, עם פרצופים בכל מני הבעות שכל ילד בוחר לעצמו כל בוקר; מתחילת השנה היא בחרה פרצופים עצובים.
בנוסף, היא החליטה שהיא לא רוצה ללכת יותר לחוג, ושהיא לא מסכימה ללכת לחוגים שבהם היא צריכה להשאר לבד, בלי מישהו מהמשפחה. חשוב לי לציין שכשהיא חוזרת מהגן היא במצח רוח טוב, לא נראה שעובר עליה שם משהו שלילי. כשאנחנו מזמינים לה חברים הביתה (היא לא מסכימה ללכת לבתים של אחרים) היא משחקת יפה במשך שעה ואז משעממת ומסרבת להתייחס לאורח. מצטערת שאני מכבירה מילים אבל ממש עצוב לי לראות אותה לבד ככה, סובלת מהביישנות הזאת... למישהו יש עצה?
תודה רבה בכ"מ למי ששרד את ההודעה הארוכה שלי.
 

sombol1

New member
מה רע בלשחק לבד ? למה לחייב אותה להיצמד לאחר?

אני אולי טועה אבל מה רע בלשחק לבד ? בלהיות לבד ? עם המשפחה עם זה טוב אז מצויין אם היא לא רוצה שיזמינו חברים הביתה אז אל תזמינו אם טוב לה בלי חוג אז שתיהיה בלי חוג למה לחייב ולהצמיד לה חברים בכוח ?!
 
צריך לדבר איתה

צריך לשוחח איתה ולנסות להבין מאיפה זה נובע, לעשות איתה משחק תפקידים שהיא הגננת ואת מייצגת אותה ותתנהגי כמוה ותראי מה היא מוציאה, הם בדרך כלל מאד אוהבים את זה, אפשר גם דרך בובות, לשחק סימולציות ,להגיד שאת החברה ואת רוצה לשחק איתה בגן ודרך זה לדובב אותה, לשאול למה לא? המשחק הזה בהזדהות עם הבובה יכולה להוציא אותה מעצמה. יש תוכנית טובה על ביישנות שולחת לך לינק: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/5099
 
מאוד מרגשת האכפתיות שלך לאחותך

הצצתי ועוד לא מכירה את הנפשות הפועלות ( שלום לנפשות הפועלות) ... אני חושבת שבעיה הופכת לבעיה אמיתית כשקיים סבל וצער ואת מתרשמת שהיא עצובה מבדידותה את מציינת גם שהיא חוששת להיות לבד בלי נציג המשפחה הייתי מקלה קצת ואומרת שזאת רק ההתחלה ואולי נדרש לה זמן להסתגל לגננת והילדים החדשים. אבל הייתי ממליצה לא להניח את זה ככה.. לזמן או למקרה ולהתחיל לבדוק קצת יותר לעומק אני חוששת שחשוב שתשתפי את הורייך בתחושתך ותחשבו ביחד על רעיון... כמובן שזה יכול להסתפפק ב איסוף מידע והתערבות בכלים ובכוחות שיש לכםן במשפחה, אך לפעמים אין בידכם רעיון או תשובה ולכן יש אנשי מקצוע. קיימת הגננת שאוחזת במידע חשוב ואפשר לשאול אותה מה היא חושבת ומה יכול עזור. קיימים אנשי מקצוע בהתפתחות הילד בקופת החולים שיכולים לבצע אבחון ולבדוק, אם מדובר בקושי שפתי ( ילדים שמתקשים לברור מילים עלולים להמנע מיצירת קשר עם אחרים) , או תקשורתי או תחושתי ( ילדים עם רגישות חושית עלולים להמנע מקשר או משחק שאין להם ידע מוקדם עליו) ... שירות פסיכולוגי - יכול לסייע באבחון המצב הרגשי לאתר אם קיימת תגובה של הילדה למשבר בגן או בבית... נטיה לביישנות היא נטיה שנעה על רצף... ממסמיק כשופנים אליו ועונה, עד מפנה מבט והולך, ועוד המון מצבים קלים או חמורים. אני לא אומרת לחפש בעיות, אני אומרת להפוך למודעים יותר, ואז ימצא פתרון
 
למעלה