התשובה שלו, קצת דמגוגית
הוא צודק בהנחה הזו, שהבחורה השואלת נוצריה, היות וככה נולדה... אבל אין בכך תשובה לשאלה. על השאלה מה עם אתה טועה, יש כמה אפשרויות... למשל, אני אהיה מאוכזב... או למשל, אני לא אהיה מאוכזב, כי הלכתי עם אמת שהייתה נראית לי.. זה למעשה מה שכל אחד צריך להגיע בינו לבינו, לדעת מה האמת הפנימית שלו. עם מה הוא באופן אישי מרגיש שטוב ונעים לו ללכת ולחיות.. גם רגעים של קושי, ואפילו משברים ופריצת גבולות כאלו ואחרים. אינם מהווים סתירה לאמת הפנימית, ולדרך אותה האדם רואה כנכונה עבורו. בדיוק כמו שכשאדם חולה, הוא לא הולך לעבודה.. אדם יכול לומר לעצמו שברגע קשה הוא מתרפה... זה עדיין לא אומר שהוא איבד את הדרך. ומי שמרגיש נוח לבדוק דרכים נוספות, גם זה לגיטימי. וגם זה יכול לבוא ממקומות כאלו ואחרים בנפש, בניהם גם מקומות שעדיין מחזיקים בדעתו הבסיסית יחד עם בדיקת דעות נוספות. בשורה התחתונה, אני מנסה להגיד, שעיקר השקר שקיים הוא באופן בו אנשים מרגישים בעלים על הבחירה האישית שלך. אנשים שטועים לחשוב שמעשיך תמיד מבטאים את תחושות הלב שלך. שאם עשית היום כך, סימן שכך אתה מאמין וכך תחיה לאורך ימים. שמעשה אחד שלך, מעיד על אישיותך, ומשהו בינך לבין אלוקים.. משליך על ההערכה של מה שקורה בינך לבין הזולת.. הרבה מן התסכול, מתחיל באנשים הללו. והרבה מאד מן ההשלמה האישית, של אדם עם עצמו, בין אם הוא משלים עם היותו מאמין, בין אם הוא משלים עם היותו כופר.. ככל שימהר להבין שהדת היא בינו לבין אלוקיו. ואותם אנשים.. אינם כלום במשוואה הזו. (למרות שהם סיוט מתמשך, ולמרות שבמשוואות אחרות, הם עלולים להוות טריגר רב משמעות) בין אם יחליט להיות דתי ובין אם יחליט שלו, ייטב לו מאד מאד.
למה אתם מגדירים את עצמכם חרדים בעל כורחכם? למה אתם מרגישים כך?
ערב טוב וסופשבוע רגוע 
