שלום לכולם ../images/Emo140.gif
בתעודת-הזהות שלי כתוב "יהודיה", דבר שאין אני משנה, בשל כבוד לבני-משפחתי היקרים. אבל כולם יודעים, שבפועל, אין לי דת מוגדרת. אי אפשר לקרוא לי אתאיסטית, כי אני כן מאמינה באבא שבשמים ובאמא אדמה, גם במלאכים וגם בפיות, ובכל הכתוב בחמישה חומשי תורה. את המשלים והאגדות של ספר בראשית נהניתי לקרוא ולהגיע לפתרון כל חידה וחידה (אתגר מוחי עצום, יותר מכל שעשועון בטלויזיה וכל תשבץ הגיון). עשרת-הדיברות הם חוקי בל יעבור בחיי. אני יודעת על בורין את הקבלה, הזוהר, התהילים, פרקי-אבות, גמרא ושולחן-ערוך. יש גם חגים ביהדות, שאני מאוד אוהבת וחוגגת, כמו: "ראש השנה", "חנוכה", "פורים", "יום האהבה"... אבל חגים כמו: "יום כיפור", "יום הזיכרון", "יום השואה", "פסח", שהם חגים של השפלה (אם את עצמך ואם את האחר), חגים של אלימות, של כניעה, התרפסות וטביעה באבל, מסכנות ורחמים עצמיים, אני לא חוגגת (למרות שהיה לי דוד, וגם חברים טובים, שנפלו במלחמות - אני יודעת, שהם רוצים שאזכור אותם בימיהם היפים והטובים, כמו בתמונות שבאלבום, בשמחה ולא בעצב). אני גם חוגגת חגים נוצריים שאני אוהבת, כמו: "כריסטמס", "יום קלאוס הקדוש", "יום ולנטיין הקדוש", "יום מתי הקדוש", "איסטרא" ו"פסחא". אני חוגגת בשקט עם עצמי, כי אין מי שיחגוג איתי. אני גם שרה לעצמי מזמורים, ששרים בכנסיה, ואז אני מרגישה מחוזקת. אני מאמינה בדבריו של ישו. אני מאמינה בדרך אמונתם של האינדיאנים בני שבט המאיה, אני משתמשת ברפואת-הוודו שלהם, בשיטת הטיפול שלהם, הדומה לרייקי ולהילינג. יש טכסים שלהם שאני חוגגת עם עצמי, כמו: "ריקוד הנשר", "טבילת הירח" (בלילה ראשון של ירח מלא בכל חודש), "נשיקה לרוח" (פרידה מעונה וקבלת העונה הבאה - אחת לשלושה חודשים), "מסע רוחני", "יום הנשר", "יום העורב השחור" ו"יום רוחו של הסוס הלבן". אני גם יודעת את המשמעות של כל טכס וטכס, וכל חג, ואני נהנית לחגוג אותם. מחגי הדרוזים, אני חוגגת את חגי הנביאים. מחגי האיסלאם לא לקחתי דבר, רק טבעת-חותם, שניתנה לי כקמיע להגנה ושמירה. מהצוענים גם לקחתי כמה טכסים מעניינים, שאני נהנית לבצע. אני מאמינה חזק גם במיתולוגיה היוונית וגם במיתולוגיה הרומאית - אף אגדה לא נכתבה סתם. ואחד מעמודי-התווך באמונה שלי, הם סיפורי הפיות של האחים גרים וסיפורי איזופוס ולפונטיין. אז כעיקרון, אני מסרבת להגדיר את עצמי כבת לדת מסויימת, כי אני נהנית כל כך מהכל, חופשיה לאהוב את מי ואת מה שאני רוצה. ממקום עמדי, קל לי לכבד את כולם ולזרום עם כולם, לכן כולם מכבדים אותי וזורמים איתי. אין לי ריב עם אף-אחד, ואין לי צורך לשאול שאלות, כי אני יודעת את האמונה שלי!!! חופשיה לדאות על כנפי הרוח, כנשר במרומים. נעים לי מאוד להציג עצמי בפניכם ולהכיר אתכם. הדברים שכתבתי הם רק תמצית המציאות. כל טוב לכולכם
את החיים יש לחגוג ולהנות מכל שניה
בתעודת-הזהות שלי כתוב "יהודיה", דבר שאין אני משנה, בשל כבוד לבני-משפחתי היקרים. אבל כולם יודעים, שבפועל, אין לי דת מוגדרת. אי אפשר לקרוא לי אתאיסטית, כי אני כן מאמינה באבא שבשמים ובאמא אדמה, גם במלאכים וגם בפיות, ובכל הכתוב בחמישה חומשי תורה. את המשלים והאגדות של ספר בראשית נהניתי לקרוא ולהגיע לפתרון כל חידה וחידה (אתגר מוחי עצום, יותר מכל שעשועון בטלויזיה וכל תשבץ הגיון). עשרת-הדיברות הם חוקי בל יעבור בחיי. אני יודעת על בורין את הקבלה, הזוהר, התהילים, פרקי-אבות, גמרא ושולחן-ערוך. יש גם חגים ביהדות, שאני מאוד אוהבת וחוגגת, כמו: "ראש השנה", "חנוכה", "פורים", "יום האהבה"... אבל חגים כמו: "יום כיפור", "יום הזיכרון", "יום השואה", "פסח", שהם חגים של השפלה (אם את עצמך ואם את האחר), חגים של אלימות, של כניעה, התרפסות וטביעה באבל, מסכנות ורחמים עצמיים, אני לא חוגגת (למרות שהיה לי דוד, וגם חברים טובים, שנפלו במלחמות - אני יודעת, שהם רוצים שאזכור אותם בימיהם היפים והטובים, כמו בתמונות שבאלבום, בשמחה ולא בעצב). אני גם חוגגת חגים נוצריים שאני אוהבת, כמו: "כריסטמס", "יום קלאוס הקדוש", "יום ולנטיין הקדוש", "יום מתי הקדוש", "איסטרא" ו"פסחא". אני חוגגת בשקט עם עצמי, כי אין מי שיחגוג איתי. אני גם שרה לעצמי מזמורים, ששרים בכנסיה, ואז אני מרגישה מחוזקת. אני מאמינה בדבריו של ישו. אני מאמינה בדרך אמונתם של האינדיאנים בני שבט המאיה, אני משתמשת ברפואת-הוודו שלהם, בשיטת הטיפול שלהם, הדומה לרייקי ולהילינג. יש טכסים שלהם שאני חוגגת עם עצמי, כמו: "ריקוד הנשר", "טבילת הירח" (בלילה ראשון של ירח מלא בכל חודש), "נשיקה לרוח" (פרידה מעונה וקבלת העונה הבאה - אחת לשלושה חודשים), "מסע רוחני", "יום הנשר", "יום העורב השחור" ו"יום רוחו של הסוס הלבן". אני גם יודעת את המשמעות של כל טכס וטכס, וכל חג, ואני נהנית לחגוג אותם. מחגי הדרוזים, אני חוגגת את חגי הנביאים. מחגי האיסלאם לא לקחתי דבר, רק טבעת-חותם, שניתנה לי כקמיע להגנה ושמירה. מהצוענים גם לקחתי כמה טכסים מעניינים, שאני נהנית לבצע. אני מאמינה חזק גם במיתולוגיה היוונית וגם במיתולוגיה הרומאית - אף אגדה לא נכתבה סתם. ואחד מעמודי-התווך באמונה שלי, הם סיפורי הפיות של האחים גרים וסיפורי איזופוס ולפונטיין. אז כעיקרון, אני מסרבת להגדיר את עצמי כבת לדת מסויימת, כי אני נהנית כל כך מהכל, חופשיה לאהוב את מי ואת מה שאני רוצה. ממקום עמדי, קל לי לכבד את כולם ולזרום עם כולם, לכן כולם מכבדים אותי וזורמים איתי. אין לי ריב עם אף-אחד, ואין לי צורך לשאול שאלות, כי אני יודעת את האמונה שלי!!! חופשיה לדאות על כנפי הרוח, כנשר במרומים. נעים לי מאוד להציג עצמי בפניכם ולהכיר אתכם. הדברים שכתבתי הם רק תמצית המציאות. כל טוב לכולכם
דרך חיים מעניינת יש לך, אבל לפעמים את לא מרגישה שאת מאמינה בכל מה שנותנים לך? זו לא העברת ביקורת, זה שאלה מתוך סקרנות