שלום לכולם

שלום לכולם../images/Emo140.gif

נולדתי עם קלב פוט או רגלים עקומות כפי שקראו לזה לפני 28 שנה. עברתי ניתוח בגיל חצי שנה ונעלתי נעלים מיוחדות הרבה שנים. היום אם לא תראו את הצלקות ברגלים שלי לא תחשבו שהיה לי את זה. נעים לראות שגברה המודעות ושיש פורום המעניק תמיכה להורים. ישר כוח!!!
 
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

מעודד לקרוא סיפורים כאלו. אני במיוחד אהבתי לקרוא את "לא תחשבו שהיה לי את זה". כלומר היה ואין.
 
../images/Emo107.gif מתבקש

החיה שאני הכי אוהבת. ולתינוק שלי אני קוראת גור מתוק. תודה על התמיכה והשיתוף. כיף לקרא סיפור כה מעודד
הפורום באמת תורם המון למודעות וזה נפלא.
 
ברוך הבא

ספרי עוד קצת על דרך הטיפול שעברת, איפה טופלת? האם ידע שמדובר בקלאב פוט, האם ידעו כיצד לטפל? האם לא היו לך כאבים בעקבות כך. חג שמח אורית
 
כמה תשובות../images/Emo13.gif

באמת שאי אפשר לשים לב שהיה לי קלאב פוט. כפות הרגלים אומנם שונות חיצונית מכפות רגילות אבל ההליכה זהה וכנ"ל הנעלים (אפילו נעלי עקב). נשארו רק הצלקות למזכרת והכל בזכות הורי הנפלאים שדרשו לעשות את הניתוח ולא להסתפק בסד ברזל (כך שההליכה שלי נורמלית לחלוטין ולאלו שנעלו סד ההליכה מאוד לא טבעית וכפות הרגלים עדיין עקומות) שלא ויתרו לי והתמידו עם התרגילים ,הפיזוטרפיה וכל הטררם הנלווה. בקשר למודעות.. אני שמחה שיש מודעות מוגברת היות והאחות "החביבה" הזהירה את אמי שהבת שלה לא בסדר ופשוט מנעו ממנה לראות אותי עד שהיא צרחה והשתוללה ורק אז הם הואילו להראות לה את גודל "האסון". למזלה (או יותר נכון למזלי) היה רופא נפלא בשיבא שטרח והסביר לה הכל ועד גיל 12 הייתי תחת הביקורת האישית שלו והוא זה שניתח אותי. זכרונות מהטיפולים והניתוח...אין לי כאלו היות והייתי מאוד קטנה.אני יודעת שהתחלתי ללכת בדיוק בגיל שנה ממש כמו כולם ושתמיד התעצבנתי למה כל הילדים הולכים עם נעלים פתוחות ויפות ורק אני צריכה ללכת עם נעל סגורה שתחזיק לי את הרגל. מקווה שעניתי על כל השאלות. אשמח לענות על כל שאלה שתתעורר.
 
כל כך מעניין לקרוא את מה שאת

כותבת ולראות כמה השתנה מאז. היום כבר אין התערבות ניתוחית כשיגרה. היום כבר לא עושים מזה אסון אלא פגם אורטופדי בר תיקון. שמחה שהתקדמנו מאז. ולגבי נעליים - הרופא שלנו מדגיש שהוא יכול ללכת עם כל נעל כמו כל ילד אחר, לא צריך נעל אורטופדית, רק שהנעל צריכה להיות עם תמיכה מאחור. סניקרס למשל לא באים בחשבון.
 
מחזקת את מה שאש"ת כתבה

לגבי היחס לק"פ. למרות שגם כאן בפורום כבר סיפר אבא בהריון על רופא שאמר לשקול הפלה. גם רופאת הנשים שלי ממליצה עוד בדיקות בשבוע 32. הרופא שלנו גם אומר ללכת עם נעליים גבוהות עם תמיכה מאחור. נראה לי שזה יהיה עד גיל 4 או 5 שאז יש פחות סיכוי שהק"פ יחזור. תודה שכתבת עידית
 
תודה לאמא של תות וכדור../images/Emo140.gif

בקשר לניתוחים..למיטב ידיעתי, גם אז ההתערבות הכירוגית לא היתה דבר שבשיגרה. היתה עדיפות לסד ברזל שתפס את הרגל עד לברך ו"ישר" אותה. חברה שלי שנעלה כזה סד צולעת כיום ,ההליכה שלה מעט מוזרה ואפילו כשהיא נועלת נעלים רואים ברור שכף רגלה נוטה פנימה בזוית לא טבעית. הורי החליטו על התערבות כירוגית היות ונאמר להם שהתוצאות הסופיות יהיו יותר טובות והניתוח ישפר את מראה הרגל (דבר שהוכח כנכון). בקשר לנעלים..היו לי נעלים אורטופדיות עד גיל מאוחר או יותר נכון עד שנמאס לי להיות שונה משאר הילדים. אני זוכרת שהם עלו המון כסף והיתה חנות אחת ספציפית שניתן היה לקנותם. בקשר לדעות קדומות...זכור לי שאחרי הלידה של בכורתי, אמי נשמה לרווחה ואמרה "יש לה רגלים נורמליות, כ"כ פחדתי שיהיו לה רגלים כמו שלך". רק כדי להראות עד כמה הפחד והדעות הקדומות שקלב פוט זה משהו שהיא גרמה לו במהלך ההריון הושרשו ונטמעו בה.
 
למעלה