שלום לכולם

  • פותח הנושא CALA
  • פורסם בתאריך

CALA

New member
שלום לכולם../images/Emo141.gif

אני מקווה שלא שכחתם אותי (כלנית א). לא ביקרתי בפורום כמה חודשים . אם אתם זוכרים אז בפעם אחרונה שעדכנתי אותכם הייתי בהריון, מאז עברו אלי המון דברים, באחת הבדיקות שלי העובר הפסיק להתפתח- לא היה דופק והייתי צריכה לעבור הפלה.כפי שכולם בוודאי יודעים שלחולות לופוס יותר קשה להחזיק הריון, אבל זה קרה יחסית בשלב מוקדם ואחוז הפלות גבוה גם אצל בחורות בריאות. אחרי הפלה היתה לי התלקחות של המחלה: כאבי פרקים, עייפות והבדיקות הוכיחו שהמחלה פעילה יותר אז העילו לי את המינון של הקורטיזון. למרות שקראתי בעבר על התגובות על אודי בר גם אני הייתי מאילו שניסו והתאכזבו.תא'מת שבאותו שלב שהלכתי לפגישה איתו הייתי די מיואשת ,והגעתי אליו ב"זכות" אותה אחות שהיתה לי בביה"ח בזמן הפלה, היא ידעה שיש לי ללופוס וםיפרה לבעלי שבדיוק המתין בחוץ שלבת שלה יש מחלה דומה ללופוס וד"ר בר עזר לה והצליח להוריד אותה מקורטיזון והיא מרגישה נפלאה(נשמע טוב נכון?), אז בעלי אמר שננסה ואולי זה יעזור ואתם יודעים איך זה שרוצים לאמין שאולי זה הדבר שיעזור לי. קבעתי איתו פגישה ות'אמת התרשמנו ממנו לטובה, ד"ר בר הביא לי שני מספרי טלפון של שתי חולות לופוס והתקשרתי והן היו מרוצות מהטיפול ושכל אורך החיים שלהן השתפר לטובה. החלטתי שאני הולכת על זה עד הסוף. שילמתי לטיפול שנתי 5000 ש"ח ויהיה מה שיהיה.אז הטיפול כלל תוספי מזון,ויטמינים (שגם זה עולה המון כסף),ודיאטה מיוחדת שהפכתי בזכותה להיות צימחונית (ואני אוהבת בשר) אז אמרתי שאני ניכנסת לזה וחודשים לא נגעתי בבשר, עוף ועוד כל מיני דברים שמעוררים את הלופוס (לפי בר) , אודי הבטיח שאחרי חודשים אני הרגיש בהבדל וכאבי הפרקים יעלמו והבדיקות דם ישתפרו אך למרבה הפלא הבדיקות החמירו,וכאבי הפרקים התחזקו.הגעתי אליו לפגישה והוא אמר שכנראה הלופוס שלי עקשן ושאסור להתייאש, אז ניראה לי שאחרי טיפול של שלושה חודשים כן הייתי צריכה להרגיש בהבדל אז בשבועים האחרונים אני כבר התייאשתי ואני אוכלת הכל ולא כל כך מקפידה עם התוספי המזון וניראה לי שאני מרגישה יותר טוב. טוב בקשר לאודי בר אני כבר לא כל כך מאמינה שבזכות הטיפול שלו ניתן לנצח את הלופוס,אבל אם הוא הצליח לעזור לאחרים מה טוב. אז אמרתי לעצמי לא מספיק יש לי את המחלה החמודה הזאת וגם להיות מוגבלת באוכל שאני אוהבת(ציפס, פסטה ברוטב עגבניות ועוד). אז הפסדתי כסף אבל זה דבר שהייתי צריכה לנסות מאחר וכל הזמן היתה לי המחשבה בראש שאולי זה כן יעזור. טוב אני מאמינה שאני עוד יעדכן אותכם בהמשך על עוד הרבה דברים , שמחתי לדפדף בארכיון ולהתעדכן ולדעת שהפורום פעיל ויש אחלה אנשים חדשים וותיקים.מבטיחה שהפעם אני יהיה יותר פעילה. ד"ש חם לכולם. כלנית א
 

gaia20

New member
כלנית../images/Emo141.gif

קשה לי להגיב. קשה לי להגיד מה אני מרגישה לגבי מה שעברת. אולי אני רגישה מידי, אבל אני פשוט יושבת מול המסך, כמעט עם דמעות ובעיקר צביטה ממש חזקה בלב. אני באמת משתתפת בצערך על העובר שאיבדת
כל כך כואב לי עכשיו ואני יודעת שזה אפילו לא רבע ממה שאת עוברת. אני רוצה לבקש ממך לנסות להיות חזקה אני יודעת שקל להגיד וקשה לבצע אבל את חייבת להמשיך הלאה, לנסות להסתכל קדימה...גם אם קשה עכשיו להרים את הראש מעל המיים. אודי בר כבר לא מפתיע אותי שמעתי על כל כך הרבה ניסיונות כושלים אצלו ולא מפתיע אותי מה שאת מספרת אבל אני בהחלט לא מאשימה אותך על שניסית, כשרוצים משהו ממש חזק, עושים בדרך כלל הרבה דברים בשביל להשיג את זה. כלנית, יקירתי.... אני לא אדבר בשם כולם, אני בטוחה שתגובות יגיעו בקרוב, אבל בשם עצמי אני אגיד שאני תמיד כאן בשבילך אני רוצה לשמוע אותך\ממך יותר אני רוצה שתשתפי יותר לא רוצה שתסחבי הכל לבד, זה מעמסה שקשה על כל בן אדם לאף אחד לא מגיע לסחוב מעמסה כזאת על הכתפיים, לבד בלי עזרה. אני פה בשביל לעזור, לשמוע, הכל..... אומנם אני לא יכולה לעזור לך פיזית, אבל תני לי לעזור לך במילים אני מבטיחה לך שאת רק תרגישי יותר טוב כשתדברי על זה. אני מצפה לראות אותך כאן יותר ואני לא מקבלת "לא" כתשובה
שיהיה לך שבוע נעים ומחייך
 
כלנית יקרה ../images/Emo141.gif

ממש מצער אותי לשמוע את מה שעבר עלייך בחדשים האחרונים. כמו שגאיה אמרה, ממש צביטה בלב. אני מאחלת לך שתרגישי טוב יותר ושתוכלי לנסות הריון שוב ובקרוב. את צריכה לזכור (ושיהיה לך ברור תמיד)-את תצליחי כמו כולן, זה רק שאלה של זמן. איך הלופוס שלך מתנהג עכשיו? נרגע קצת אחרי הקורטיזון? לגבי אודי בר, כבר אין לי מה לומר יותר. כמו שאת אמרת, לפחות הוא עזר לאיזה נערה או שתיים..... תמשיכי לכתוב כאן, מחכים לשמוע ממך,
שלך, עדית
 

ל3

New member
כלנית היקרה

הסיפור שתארת בפנינו מאוד עצוב וקשה אך זה רק מראה לנו איזה בנאדם חזק ומקסים את. את לא מוותרת לעצמך ולכן את תצליחי להרות שוב- אני בטוחה בזה. החוזק הפנימי שלך הוא משהו שכולנו יכולים ללמוד ממנו פה. אני מעריכה אותך על האומץ שלך לשתף אותנו בתחושות הקשות ושתדעי שאנחנו תמיד פה- תמיד!!!
 

CALA

New member
|תודה רבה../images/Emo141.gif

גאיה, עדית, שירי,ריטה-תודה על המסר. כל כך נפלאה לשמוע ממכן כל אחת מכן ריגשה אותי וחיזקה אותי. עדית שמחתי לקרוא שהקדימו לך את התאריך אני מחזיקה לך אצבעות שהכל יעבור חלק ,את נותנת השראה טובה לכולנו שזה כן אפשרי. אני מרגישה עכשו הרבה יותר טוב,המינון של הקורטיזון יורד ואני מאמינה שהתקופה הרעה כבר מאחורי. ואל תדאגו אני לא יתייאש ,אני חושבת שכל התקופה של הריון/הפלה רק חיזקה אותי ואני לא מתכוונת לותר. גאיה,שירי - מבטיחה להיות יותר פעילה. תודה רבה אני מקווה שכולכן מרגישות טוב. שלכם כלנית.
 
הי כלנית!

אני מצטערת לשמוע את הסיפור שלך על ההפלה, ועל ההחמרה במצב המחלה לאחריה. הרופא שלי הסביר לי שבתחילת ההריון, השיליה מפרישה סטרואידים בעצמה, ולכן המצב מאוד משתפר, כי הוגף מרגיש כאילו הוא מטופל בתרופות, ולאחר שאין שיליה- אז הנפילה הפתאומית בכמות הסטרואידים היא זו שמביאה את ההחמרה. אני בתחילת ההריון שלי חוויתי הקלה אדירה, והעלמות של כל סימני המחלה, אבל בשליש השני, הכל חזר, והרופא הסביר לי שהגוף לחא עומד בעומס של ההריון, וקשה לו. אבל עוד כמה כאבי פרקים, או בעיות שונות הם שום דבר. הכל שווה את התינוק שבדרך. אז אני מאחלת לך להכנס להריון כמה שיותר מהר, ולהגיע איתו כמה שיותר רחוק (שבוע 36 נשמע לי סבבה!), ועל הכאבים וחוסר הנוחות- אפשר להתגבר, בעיקר כשמרגישים שלא סובלים לחינם, אלא למען התינוקי שבדרך. הדרך לחלקנו לתינוק היא קשה- אבל היא שווה את כל הסבל.
 

שבע77

New member
כלנית שלנו

אני חדשה כאן (בערך חודשיים) ואני רוצה להגיד שאני בוכה...
אני כל כך עצובה כי אני עברתי הפלה מאוחרת מאוד (שבוע 24) ובכלל לא היה לי לופוס ורק הרעלת הריון עוררה לי את המחלה. התחלתי את ההריון (השני, כי הראשון נפל ואחריו גילו לי את ה APLA) שמחה ומאושרת וחושבת שכל הפתרונות כבר באו והכל יהיה שמח ופתאום - בום!! כלום, אפס!! אין תינוק, רק 1400 ש"ח מביטוח לאומי ופתק קטן שכתוב בו - מס' ת"ז 9999999 נולד ביום 29/05/2002 בן ל ... ו... .... (שם פרטי שלי ושל בעלי ושם משפחה) נפטר ביום: 29/05/2002 משקל בלידה: 430 גרם ...
אבל!!!!!!!!!!!!! אני רוצה להגיד לך משהו אחר: מה שלא הורג - מחשל ואני מאמינה בזה כל- כך!! הרבה דברים טובים קרו לי מאז - הקשר שלי עם בעלי כל כך טוב מאז, ואני מבינה שהוא האחד ואין כמוהו
ואנחנו עובדים ביחד על הזוגיות שלנו
שתהיה נפלאה ויוצאים הרבה ועושים כיף ויוצאים לסופשים בבתי מלון
(מה שאי אפשר כל כך לעשות עם תינוק צורח בלילות
)- ויש הרבה חיובי וחייבים לחשוב חיובי כי יש הרבה דברים שמחים אז................
מותר לבכות וזה אפילו בסדר אבל חייבים לדעת שיהיה טוב, ולא להתייאש (את בכלל לא נשמעת לי מיואשת!!) ואנחנו נצליח!! ואני רוצה לסיים במשהו שחברה שלי עם APLA אמרה לי - (היא עברה 9 הריונות ויש לה רק 2 ילדים): לוקח הרבה זמן ומאמץ עד שמגיע ילד לנשים כמונו אבל כשהוא מגיע הוא הכי הכי הכי הכי חמוד!!! והכי הכי הכי יקר בעולם!! תהיי אופטימית שלך עם הרבה חיבוקים ודמעות וחיוכים שבע (אני מנסה עכשיו עוד פעם הריון ואני מקווה שנהיה בהריון ביחד!!) נ"ב: אמרו לך לחכות עכשיו?? לי אמרו לחכות שנה אבל אני מנסה עכשיו למרות שעברו רק 9 חודשים
ו
 
למעלה