לא מדויק
1. לגבי פיטורים - נכון הדבר שהפסיקה מפרשת את "בסמוך לתום שנת העבודה" כ - 11 חודשים. לכן, הטענה המתאימה תהיה פיטורים שלא כדין, בשל כך, למשל, שישנה שיטה של פיטורים אחרי 9 או 10 חודשים, כך שמדובר בפיטורים משיקולים שאינם רלוונטיים. בנוסף, יש לבדוק האם החברה חתומה על ההסכם הקיבוצי לחברות השמירה, ואז, כעיקרון, היא מחוייבת להיוועץ עם ההסתדרות לפני הפיטורים, וכן על הפיטורים להיות "מסיבה מספקת". ככלל, החברות לא נוהגות כך, אבל אלה שחתומות על ההסכם אמורות לעשות את זה, וזו טענה שניתן להעלות. 2. לגבי הפנסיה - זה נכון שחייבים להפריש למן יום העבודה הראשון, אבל זכות זו לא קמה לעובד מיום עבודתו הראשון. לפי ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, רק עובד שעובד ששה חודשים, קרי עבר את תקופת הניסיון, זכאי להפרשות לקרן מבטחים, ואז מפרישים לו רטרואקטיבית, מיום העבודה הראשון. הבעיה היא שהסכם מסגרת שנחתם בשנת 95' מאריך את תקופת הניסיון לשנתיים, ולא לשישה חודשים, כך שלגבי עובדים שעובדים 9 או 10 חודשים, זה די מרוקן את זה מתוכן, משום שהזכות ממילא לא קמה להם. מצד שני, ביה"ד וכן חברות השמירה עצמן נוהגות שלא לייחס משקל כלל להסכם זה, והן כן רואות עצמן מחויבות (אם כי לא עושות את זה בפועל, אך כך נפסק בביה"ד) להפריש את הסכומים לקרן הפנסיה לאחר ששה חודשים. כלומר, אם המאבטח עבד מעל ששה חודשים, יש מקום להעלות טענה שהוא זכאי לכספים הללו וביה"ד ככל הנראה ייענה לבקשה זו, אך אם לא עבד ששה חודשים, בוודאי שטענה כזו לא תתקבל. 3. לגבי הבראה - פסיקה מהזמן האחרון קבעה כי גם מי שלא עבד שנה מלאה, אך פוטר כדי לא לשלם לו פיצויי פיטורין (בסמוך לתום השנה) זכאי לקבל דמי הבראה בגובה החלק היחסי של השנה בה עבד. 4. הודעה מוקדמת - נכון. מגיע לך תשלום עבור יום אחד לכל חודש עבודה בו עבדת, חלף הודעה מוקדמת.
