שלום לכולם!

[גיל בן יוסף]

שלום לכולם!../images/Emo24.gif

לזוגתי ולי יש שני ילדים כאשר הגדול מבניהם יהיה בקרוב בן 7. מאחר והגדול היה במסגרת טיפולית של חינוך מיוחד שנינו חוששים מהמעבר (אם בכלל) למערכת החינוך המנוונת. האם ניתן להמשיך בדרכי חינוך חלופיות אעפ"י חוק חינוך חובה? במידה ולא, מה הדרך הטובה ביותר על מנת ליצור התערות אופטימלית של הילד במערכת החינוך? תודה

 

[עדו בן צבי1]

אני מאמין באקלקטיות (אספנות).

לבן שלי יש גם כן צרכים מיוחדים. אנחנו בוחרים עבורו 'בפינצטה' את התוכניות והשירותים שלדעתינו מועילים לו ביותר הן ממערכת החינוך הממלכתית המקומית (שליקגו), הן המערכת החלופית הפרטית והן מהביתית. אני פשוט מסיע את הילד כל היום ממקום למקום ונותן לו להנות מהמיטב שבימטב. יתכן שעבור הבן שלך זה פחות לעניין. אני לא יודע אם הוא בגיל קריטי ששווה דחיה של כל דבר אחר. הבן שלי כמעט בן 4 ונלחם באוטיזם. לכן אין לנו שום טעם לחסוך כסף וזמן בסיוע לו. מה שלא נעשה עכשיו, נאלץ לעשות מאוחר יותר בקשיים רבים יותר. עד כמה שהבנתי (ותתקן אותי נאוה אם הבנתי לא נכון) חינוך ביתי לחלוטין אינו חוקי בארץ עבור ילדי החינוך המיוחד. תוכלו להשיג לו אישור לימוד בבית אם תוכיחו שהוא אינו דורש חינוך מיוחד (אשמח לתת לכם פרטים של משפטן שייבדוק זאת). אם כבר חושבים לשלוח אותו למקום בו לילדים אין בהכרח צרכים מיוחדים, אפשר לשלוח אותו לחינוך החלופי. החינוך החלופי מגוון מאוד וקשה לעשות הכללות לגביו. סביר שחלק ממוסדות החינוך המיוחד יתאימו לבנך יותר מהחינוך הממלכתי וחלק פחות. השאלה החשובה ביותר היא: מה הבן שלך צריך? רק אחר כך יש לשאול: כיצד לספק לו את צרכיו? כשכמו שראית בדוגמא של הבן שלי, התשובה יכולה להיות מאוד מורכבת.

 

[גיל בן יוסף]

תודה רבה עידו../images/Emo24.gif

נתת לי מס' קווי מחשבה אפשריים. שוב תודה!