דווקא שאלה טובה, והנה תשובה:
באיזור שנת 720 לספירה נכתב שיר מזמור לסנט ג'ון דה בפטיסט, קדוש כזה או אחר, ע"י
פאולו דיאקונו. מלות המזמור היו: "Ut queant laxis, Resonare fibris, Mira gestorum, Famuli tuorum, Solve polluti, Labii reatum שמשמעותן: "כך משרתיך ישירו בשיא קולם את תפארתך, וינקו את החטא משפתיהם המוכתמות". מאוחר יותר,נזיר איטלקי בן המאה התשיעית בשם
גואידו מארזו (גואידו ד'ארזו) גילה שלתלמידיו קל יותר לשנן את הנעימות הכנסייתיות כשלכל תו מוצמדת הברה. הוא לקח את ההברות הראשונות מהמזמור לסנט ג'ון הבפטיסט, ויצר את ההברות, "שמות התוים", על פיהן: ut, re, mi, fa, sol, la לאחר מכן הוחלף ut בהברה do, שהיתה קלה יותר לשירה (תנועה לעומת עיצור), סול התחלף ב"סו", כדי להעניק לכל ההברות איות דומה, וסיום בתנועה, והתוספה ההברה "סי", או "טי", ויצרה עם השאר סולם בן שבע דרגות, שסייע לתלמידיו של ד'ארזי לשיר את הנעימות, ליצור את המפלצת ג'ולי אנדריוס, והתפשטו ברחבי הכנסיה ומאוחר יותר בעולם המוסיקלי כולו, והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. מקווה שעזרתי
