אמא של עופרי
New member
שלום לכולם ../images/Emo39.gif
אני מאוד שמחה להצתרף לפורום הזה.. יש לי בעיה קטנה עם הפורום הזה, או יותר נכון לפורום יש בעיה איתי - כי כל פעם שאני עונה לשאלה או מחשבה (ויצא לי לענות ארוכות) ההודעה נעלמת לי
. עניתי תשובה מפורטת וארוכה לאמא של להב ואיתן על הרגשתה - וההודעה נעלמה. עניתי תשובה לרחל וההודעה נעלמה... בקיצור אולי שווה לשתוק לפעמים. אז... אני קוראת את הפורום הזה מאז שהוא נולד, וכמעט כל הודעה גורמת לי לבכות. כנראה לא בשלב טוב של החיים שלי. אחרי שנתיים + בבית הביטחון העצמי שלי בחברת מבוגרים ירד פלאים, שימחת החיים שהייתה לי קצת נעלמה (ואני לא מדברת על הזמן עם הילדים אלא על זמן עם מבוגרים), אני מוצאת את עצמי הופכת ונהיית לאשה מתלוננת ורוטנת - כזאת שהבטחתי לעצמי שלעולם לא יהיה. אני לא מרגישה שבנזוגי הוא חבר שלי - כמו שהוא היה פעם. הוא מאוד לא תומך בי ואנחנו בקושי מתקשרים - עד מחשבות של שנינו, מה הצעד הבא.... (ואני ממש לא רוצה להגיע לשם) אני מוצאת את עצמי לפעמים מתפרצת על עופרי שנמצא בגיל שהכי קשה לי איתו עד עכשיו (הוא בן שנתיים ושלושה חודשים), אני מוצאת עצמי מתעצבנת בתוכי על טלטל (בת 9 חודשים) שהיא בוכה ואני לא מצליחה להרגיע... ואני כועסת על עצמי בגלל כל הדברים האלה. הפתרון מבחינתי הוא לצאת לעבוד - אבל בשביל זה אני אהיה חייבת רשיון נהיגה אז עכשיו עושה את הרישיון וזה הולך כל כך לאט..... מקווה שהתקופה הזאת כבר תעבור. אני רוצה את עצמי כמו שמכירה את עצמי - אוהבת חיים, צוחקת, עם מרץ. זהו - קצת הוצאתי.... מצטערת שזה על ההודעה הראשונה... אבל כמו שכתבתי זה לא ההודעה הראשונה שאני כותבת
לילה טוב ושקט לכולם...
אני מאוד שמחה להצתרף לפורום הזה.. יש לי בעיה קטנה עם הפורום הזה, או יותר נכון לפורום יש בעיה איתי - כי כל פעם שאני עונה לשאלה או מחשבה (ויצא לי לענות ארוכות) ההודעה נעלמת לי