כן.. ולא..
תלוי איך מגדירים להתגבר.. אם כשכותבים להתגבר הכוונה היא שהתקפי הפניקה והחרדה נעלמו לחלוטין, אז לא התגברתי עליהם בלי כדורים.. אבל אם מגדירים להתגבר אומר שאני יודעת לשלוט בהם ולעבור את המצבים הקשים הללו בלי כדורים, אז התגברתי.. אולי זה לא ברור מספיק אז אני אנסה אחרת, יש לי התקפי חרדה, אני לא לוקחת תרופות, כי אני באופן אישי מתנגדת להם, ויש לי הרגשה שאני מתגברת על ההתקפים שלי בלעדיהם, במובן שאני יודעת למה הם מתרחשים, אני מזהה אותם, אני יודעת שהם מצב רגעי, ושהם יעברו. קשה לי להיות בתוכם, כשהם תוקפים אני בדרך כלל היסטרית, רק לפני שבוע גם התעלפתי בגלל התקף חרדה, שבו הייתי בטוחה שאני הולכת למות, ולא הצלחתי לנשום או להפסיק לרעוד, ועדיין.. ההתקף עבר, ואני המשכתי הלאה. אני לא לוקחת כדורים כי אני מקשרת את התקפי החרדה שלי למצבי לחץ מאוד אוביקטיבים, וקשה לי להבין ולתפוס איך תרופה תעזור לי, המצב הלחוץ שלי ישאר בעינו, הקשיים שלי עוד כאן, הפחדים שלי עוד פה, אולי רק מטושטשים במקצת או מוקהים על ידי הכדורים, אבל המשבר שלי לא נעלם בעקבותיו. לפעמים כשאני בתוך ההתקף, אני רק מתחרטת, שאין לי כדור לקחת ולהעלים אותו, ולא איכפת לי כבר מכלום, אבל אחר כך זה עובר ואני שמחה שלא היה לי. לא יודעת מאיפה ההתנגדות הכל כך חזקה שלי לפסיכיאטרים ולתרופות שלהם, אבל היא כאן, כנראה בגלל שאני לא חושבת שזה מטפל בבעיה עצמה, במצב הלחץ ובמשבר, אלא רק מערפל אותה, וכשהשפעת הכדור חולפת והערפל מתפוגג הבעיות חוזרות. אז אני מעדיפה קצת לסבול ושיהיה לי קצת קשה יותר ולהתמודד עם הבעיה האמיתית, אבל לפעמים תרופות באמת מקלות את הסבל ומורידות את העומס ומפנות אותנו לחשוב ביתר בהירות על הדברים. אז התגברתי או לא ? בראיה שלי כן, ואולי סהר או אנשים אחרים כאן לא יסכימו אותי לאור ההתקפות שהיו לי בזמן האחרון, אבל העובדה היא שההתקפים פחתו במספרם ובעוצמתם, הם באים רק במצבי לחץ מאוד קיצונים, רק במשברים מאוד קשים, ואני מתמודדת איתם ועוברת אותם בדרך שלי. בהצלחה ומקווה שעזרתי, אילונה.
