טוב, ועכשיו להמשך הסיפור..
אז אני מתחילה שוב לספר (נהיה פה סיפור בהמשכים..
) אז אנחנו נוסעים לנו באוטו לאולם, באיחור של חצי שעה למה שקבענו עם הצלם, ועמי עלה לאולם להביא לי את הזר שהכינו לי (אני סירבתי לצאת מהאוטו הממוזג..), וכשראיתי את הזר, היפה, באמת, הדבר הראשון שחשבתי עליו- ´על הדבר הזה הם רצו לקחת 50$????´ בחיי, ממש נגנבתי. הזר, ממש יפה, ורדים ופרחים לבנים עטופים בסרט, אולי בשווי של 30 שקל. אולי. (מילא, בכל אופן, הם רק
רצולקחת, כי כמו שכבר סיפרתי פעם, הכניסו לי את הזר במחיר של העיצוב חופה..) אז לקחתי את הזר, ונסענו לחפש מקום לצילומים, שנמצא אחרי 2 דקות בדמות מחסן גדול וצהוב של חנות מזרונים. (הצלם אהב את הציבעוניות) אז הרבצנו סדרת תמונות משעשעות למדי (עמי מרים אותי, אנחנו קופצים, אני הפוכה, ועוד.. - תראו את התמונות עוד חודש - נקבל אותם כשנחזור מארה"ב) וחזרנו לאולם, וכבר המשפחה הקרובה התחילה להגיע (הודענו להם לבוא מוקדם לתמונות משפחתיות), והצטלמנו, ותוך כדי כבר התחילו לטפטף האורחים הראשונים.. ושניה לפני שעלינו לקבלת פנים, סבתא שלי הביאה לי שרשרת פנינים שהחלפתי בשרשרת זהב שלבשתי, ועלינו לקבלת פנים.. היה מדהים! הכל היה יפה , המיזוג לא היה חם מדי או קר מדי, וכולם היללו את האוכל (ולא לקחנו שום דבר מיוחד או יקר), ואנחנו הסתובבנו בקבלת פנים, והיה כל כך כיף! הספקתי לדבר עם כולם כמעט, להתייחס לכולם, וקיבלתי כל כך הרבה מחמאות.. ואז עמי ועוד קצת אנשים יצאו לחתום על הכתובה, ואותי הושיבו על הכיסא כלה, כדי להיות שם כשהגברים יחזרו, ועוד אורחים עדיין הגיעו כל הזמן, ובאו לברך, עד ששמענו שהתזמורת מנגנת, והגברים נכנסו בריקודים אחרי עמי ושני האבות שהלכו משני צדדיו, והוא הגיע אלי, וכיסה לי את הפנים בהינומה, והם יצאו החוצה לכיוון החופה, והיה לנו קצת בלגן לגרום לאורחים להבין שהם צריכים לשבת עכשיו, והתזמורת קצת התבלבלה במוזיקה שהיו צריכים לנגן, כי גם להם לא היה ברור מה קורה, ואז הם התאפסו, ועמי והאבות נכנסו, ואז אחותו ובעלה והילדים, והסבים, ואחים שלי, ואז שתי האחיות הקטנות נכנסו ופיזרו פרחים, ובסוף אנחנו.. ואז כל הסיבובים (אחרי שש סיבובים המוזיקה נגמרה, אז הפסקתי. אופס..), ואז הביאו עדים, וקיבלתי טבעת, והרב קרא את הכתובה, ואמר משהו קצר, שאני לא זוכרת בכלל, (כל הקטע הזה קצת מטושטש לי..), ועמי שבר את הכוס (ואחר כך הוא הצטער שהוא לא קפץ עליה..), ויצאנו לחדר ייחוד, שם חיכתה לנו קערה ענקית מכוסה, מלאה ב... לחמניות? מסתבר ששכחו לשים לנו אוכל.. אז עמי הוציא את הפלאפון והתקשר לאבא שלו שידאג לנו לאוכל.. ואכן, כמה דקות אחר כך, נכנסה מלצרית עם דג מצויין, ושתיה, ונהנינו לנו
ומשם- ישר לריקודים, שיכלנו להמשיך שעות אחרי שנגמר, היה כל כך כיף, ולא היינו עייפים או מטושטשים, והצטלמנו עם אורחים (ואני מצטערת שלא הספקנו להגיע לכל השולחנות להצטלם..), ולפני הריקוד שלנו, הודענו לכולם שחסר להם אם הם לא מצטרפים מיד לרחבה, ובאמת היה יפה, חוץ מ-3 פעמים שאיבדתי את הספירה והצעדים, אבל חזרתי די מהר, ובגלל כול האנשים שהצטרפו, לא ממש שמו לב, (ולקחנו רק 3 שיעורים..) ולא הרבה אחר כך, הכל התחיל להיגמר..
מהר מדי.. היה כל כך יפה וכיף, וכל אלה שהתקשרו אחר כך אמרו שזו הייתה חתונה כל כך שמחה.. וכנראה מחר נעבור לדירה החדשה.. (אנחנו קצת מנסים לדחות, כי אין שם מזגן, אבל בכל אופן, יום חמישי אנחנו טסים בבוקר לחודש, אז ממילא כשנחזור יהיה נעים יותר בחוץ..) ובנתיים הכל כל כך יפה וכיף לנו ביחד! אני פשוט מאושרת! ועוד לא התאוששנו מכל הכיף, אנחנו מתחילים כבר לתכנו את הטיול.. (ואגב, במסגרת שיטוט בחנויות לכובעים עם עמי, כי חיפשנו משהו לשבת חתן, הבחור החילוני שלי הודיע לי שאין לו התנגדות אם אני אתחיל ללכת כל יום עם כובעים, כי זה רק עושה אותי יותר יפה..
) טוב, ונגמר.. והשבת חתן הייתה כיפית, והמשפחות הסתדרו יופי, ולקחנו את כולם במוצ"ש לראות את הדירה וכולם התלהבו מאוד מכמה שהיא יפה.. (טוב, לקח לנו המון זמן שתיראה ככה, אבל היא באמת יפה מאוד..), ואגב, טיפ קטן לכל המתחתנים:.. בקשר לצ´קים - את הסכומים הכי יפים קיבלנו מחברים מהעבודה, ומהקרובים המבוגרים ומהחברים המבוגרים של המשפחה.. ודוקא מחלק מהמשפחה קיבלנו סכומים מצחיקים.. (ואנשים שבאו עם ילדים, לא לבד..) וקיבלנו כמה מתנות יפות מאוד.. קיבלנו מילקשייקר, שהשתמשנו בו כבר והוא ממש כיף, וקיבלנו סכו"ם וכלי הגשה ודברים שימושיים.. ולפתעתי המאוד מרובה - אף אגרטל! (הימרתי על 5) זהו בנתיים, המשך יום מקסים
ציפ סייג