שלום לכולם ../images/Emo9.gif
חזרתי מנסיעה לקנדה - עדיין מבולבלת קצת עם השעות.... קראתי כאן כמה שירשורים מאוד דינמיים, בעיקר זה שנוגע לחיילים דתיים. בנושא זה - בקנדה הייתי בחתונה משפחתית - ותמיד כשאני באירועים כאלו החו"ל (והיו לי די הרבה בשנים האחרונות...) אני נרגשת מחשיבות המסורת וכל הטקסים הקטנים (קבלת השבת, ברכות, הבדלה וכו'). בני משפחתי, יש לציין חילונים לחלוטין. אך לידם אני מרגישה אפיקורסית גמורה. בשיחות שהיו לנו בנושא הם הסבירו לי שלנו כישראלים היהדות היא דבר ברור מאליו ואין לנו צורך (לחילונים שבינינו) לקיים כל מיני המנהגים והטקסים כדי להרגיש שייכות ולהרגיש יהודי. הם, כדי להרגיש יהודים חייבים את הטקסים, וחשוב להם להיות שייכים לקבוצה יהודית (בד"כ הקהילה של בית הכנסת). ולהקבלה - "ג'נקויה" התרעם בין היתר על כך שחיילי הסדר משרתים עם בני כתתם. אני חושבת שעבור חיילים אלו בני כתתם הם קבוצת ההתיחסות כפי שעבור קרובי משפחתי, בני הקהילה הם קבוצת ההתיחסות. הם זקוקים לבני כתתם כדי להמשיך ולקיים את המצוות המוטלות עליהם. בסופו של עניין רוב הצבא הוא חילוני או מסורתי-דתי, ובודאי לא חרדי. כדי לקיים את המצוות בנוסף למטלות הצבאיות, יש יתרון (גם עבור הצבא) בקבוצה הומוגנית. עבור ילדי למשל אני לא רואה שום יתרון אם היו משבצים אותם בצבא עם בני כתתם - מה רע בלהכיר צעירים ממקומות אחרים ולשנות אוירה? אני מקווה שהבנתם מה רציתי כאן לומר - זו כמובן תחושה סוביקטיבית בלבד -וסליחה אם הדברים קצת מבולבלים, אני עדיין בשעון קנדה...
חזרתי מנסיעה לקנדה - עדיין מבולבלת קצת עם השעות.... קראתי כאן כמה שירשורים מאוד דינמיים, בעיקר זה שנוגע לחיילים דתיים. בנושא זה - בקנדה הייתי בחתונה משפחתית - ותמיד כשאני באירועים כאלו החו"ל (והיו לי די הרבה בשנים האחרונות...) אני נרגשת מחשיבות המסורת וכל הטקסים הקטנים (קבלת השבת, ברכות, הבדלה וכו'). בני משפחתי, יש לציין חילונים לחלוטין. אך לידם אני מרגישה אפיקורסית גמורה. בשיחות שהיו לנו בנושא הם הסבירו לי שלנו כישראלים היהדות היא דבר ברור מאליו ואין לנו צורך (לחילונים שבינינו) לקיים כל מיני המנהגים והטקסים כדי להרגיש שייכות ולהרגיש יהודי. הם, כדי להרגיש יהודים חייבים את הטקסים, וחשוב להם להיות שייכים לקבוצה יהודית (בד"כ הקהילה של בית הכנסת). ולהקבלה - "ג'נקויה" התרעם בין היתר על כך שחיילי הסדר משרתים עם בני כתתם. אני חושבת שעבור חיילים אלו בני כתתם הם קבוצת ההתיחסות כפי שעבור קרובי משפחתי, בני הקהילה הם קבוצת ההתיחסות. הם זקוקים לבני כתתם כדי להמשיך ולקיים את המצוות המוטלות עליהם. בסופו של עניין רוב הצבא הוא חילוני או מסורתי-דתי, ובודאי לא חרדי. כדי לקיים את המצוות בנוסף למטלות הצבאיות, יש יתרון (גם עבור הצבא) בקבוצה הומוגנית. עבור ילדי למשל אני לא רואה שום יתרון אם היו משבצים אותם בצבא עם בני כתתם - מה רע בלהכיר צעירים ממקומות אחרים ולשנות אוירה? אני מקווה שהבנתם מה רציתי כאן לומר - זו כמובן תחושה סוביקטיבית בלבד -וסליחה אם הדברים קצת מבולבלים, אני עדיין בשעון קנדה...