צביעה על קירות
מנסיוני (כמה וכמה ציורים מוצלחים יותר ופחות בעמידותם על קיר) : 1. אל תצייר בשום פנים ואופן בשמן על קיר. הבסיס שאתה מצייר עליו הוא לא בד או ג'סו, אלא סיד וככזה הוא סופח אליו את השמן בו מומסים הפיגמנטים ומתפורר. התוצאה : הציור מחזיק מעמד מעט זמן, נראה רע, לאחר זמן קצר חלקים מהטיח נושרים וכו'... לא נחמד. אם אתה צובע על קיר שצבוע כולו בצבע אקרילי לעומת זאת זה יקח יותר זמן - השאלה היא כמה שנים אתה רוצה שיעברו עד שתצטרך לטייח מחדש/כמה אתה מוכן להשקיע בתשתית טיח מתאימה לציור שמן רק כדי לנשום טרפנטין ולחכות יותר בין השכבות? 2. אקריליק מצטייר נהדר על קיר ולא גורם לכל נזק, ויתרון גדול שלו הוא שאפשר לסייד עליו בצבע אקרילי ואפילו בסיד רגיל בעתיד - מה שאי אפשר בשמן (גם אם הצבע ישרוד, יש לגרד הכל במסיר צבע לפני צביעה חוזרת... לא כיף) כמו כן ייבושו מהיר, הוא ניתן לדילול ושטיפה במים ויתרונותיו בתחום רבים. 3. לא פחות טוב מאקריליק (מנסיון!) הוא גואש, שניתן לערבב גם עם צבעים תעשייתיים (טמבור וכו') ומוצלח במיוחד לציורים יחסית גדולים בהם חבל על הכסף (זול יותר מאקריליק). 4. כל האמור לעיל נכון לציורים על קירות פנים או קירות שנמצאים יחסית בתנאים מוגנים (לא חשופים ישירות לגשם). לגבי קירות חיצוניים, יש לי פחות נסיון, אבל יש הכרח להשתמש בחומר על בסיס שומני ומכיוון שחבל על הכסף קונים פחיות של צבעי שמן תעשייתיים (שוב, טמבור וכו') שמגיעים במרקם נוזלי למדי - ולא מדללים. לנקיון - טרפנטין, או נפט לקמצנים (לא לטבול מכחולים בנפט! זה רק לידיים!) 5. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל - למה ציור קיר? אם מדובר בציור בתוך הבית פנימה, שקול קניית בד (לא קנווס, בד פשתן/כותנה לרקמה) וציור עליו בטכניקה שתותיר אותו רך (כמו "לונג") וכך ניתן לצייר ציור ענק בלי סולם, לתלות אותו בכל מקום שרוצים, מתוח על הקיר, לכבס עם יש צורך, לתקן בקלות והכי חשוב - אם עוברים דירה/חדר, אפשר לקחת את הציור איתך. בתור בחורה סנטימנטלית שאוהבת את הציורים שלה כאילו היו ילדיה, נטישת הקיר שלי בחדרי מימי התיכון כאבה מאד, ובביתי מאופסנות שתי דלתותיו של ארון כלי הניקוי עליהן מתנוסס דיוקן עצמי אוחז במגב ודלי. אם תחליט לנסות את שיטת ה"לונג" אשמח לפרט עליה - ביצעתי ציור בשיטה זו על שטח של 1.5*2 מטר, ולמדתי הרבה על בשרי... בכל שיטה שתבחר, הצלחה רבה לך. גירי.