שלום לכולם

DakaBoaz

New member
אני מנחש...

דניאלה יקרה ואהובה, אני מנחש שעם שאלות כאלו תקבלי לפחות 7 תגובות בנוסח "בואי ואני אראה לך"... להבא, ראי הוזהרת. דמייני לעצמך מקום בו את חשופה לחלוטין, בו את הווה כפי שאת, מאוחדת עם בן/בת הזוג שלך באופן כה עמוק עד שהמילה איחוד מפסיקה להיות מתאימה... אפילו במילה איחוד יש שניים שהפכו להיות אחד - יחידה... בטנטרה אין שניים. ההוויה כה ישירה וכה אינטימית עד אנו לא-שניים. האקסטזה החייתית והאלוהית שבך עולה מתוכך כשאת נמסה לחלוטין בתוך הוויה של מודעות טהורה... ...אולי זה מעט קשה לדמיין, אבל זו ההתחלה של ה"סקס הטנטרי"... וכמו לנסות ולהסביר על טעמו המופלא של שוקולד, טעימה אחת תבהיר ברגע מה שאלף מילים לא יוכלו לגלות. אני מזמין אותך למצוא מישהו/י קרובים אלייך שאת מוכנה להיחשף עימם לחלוטין (ואני מתכוון להרבה יותר מה"לחלוטין" שאת כרגע מדמיינת) וצאי איתם למסע של גילויי. גם אם לא תגעי בסקס הטנטרי באופן מלא, לפחות תוכלי להציץ אל הכיוון ותחווי חוויה נפלאה של אינטימיות, כנות ומיניות מעבר למוכר לך כיום. נמסטה, בועז.
 
Couldn't 2be said any better ../images/Emo99.gif

 
קוראת את מילותיך בועז

וקופצות לי מילים למיינד כמו סמביוזה התמכרות אחד לשני או למין זוכרת את היום שהייתי בפעם הראשונה עם האחד בפעם הראשונה בחיי הרגשתי כאילו אני המיים והוא הכלי ואני יוצקת את עצמי לתוכו נמסה בו שהרגשתי שאם הוא הולך ממני זה כמו לקרוע ממני את היד שלי ..או את הלב והוא לא באמת הלך סתם חזר לשגרת יומו,רק כדי לחזור אלי יותר מאוחר חשתי כאב עצום הייתי צריכה להיות איתו פיזית כדי להרגיש שלמה ואני מתלבטת אולי זו לא באמת אהבה אולי התמכרתי שם למשהו הרגשתי שהחיבור הוא קוסמי אבל באותה מידה שהייתי אתו בשמיים ככה גם היו נפילות נוראיות היום הוא מעבר לים ואני מחכה לו ובנתיים דואגת לשלמות של עצמי ..גם בלעדיו נמסטה
 

DakaBoaz

New member
פנימה, החוצה והמקום בו שניהם מתקיימים

אישה יקרה ואהובה, נדמה כאילו חווית אינטימיות עמוקה וקסומה שרמזה לך על החוויה הבלתי נפרדת... ...יחד עם זאת, ממילותייך עולה שהחוויה הייתה מעט חסרה, שעדיין הייתה יחידה מאוחדת (את והוא) אל מול עולם נפרד מכם. כמו כן, עולה שהייחס שלך לחוויה היה חיצוני, כאילו הוא העניק, או הוא היה המקור / המושא לחוויה ולרגשותייך. המצב שאת מתארת מעודד התמכרות, כאילו היחדה הזו, שאינה שיכת לעולם ואנו זוכים לה רק בשעות הקסומות שלנו יחד, היא המקור לאושר. כשהיא חסרה, כשאחד מבני הזוג רחוק, אנו חשים מנותקים מהעולם ונפרדים ממנו. החוסר הזה מעודד אותנו "לשאוב" את ההגדרה העצמית שלנו מאותה יחידה ולהערים עליה דרישות וקשיים שמתרתם לתת לנו ביטחון ויציבות בהגדרה העצמית שלנו כחלק מהיחידה. החוויה של הטנטרה אינה חיצונית. בן/בת הזוג שלנו הם שער לחוויה עמוקה של בלתי נפרדות טוטאלית. בהוויה זו אין מקור חיצוני לאושר ואין מושא חיצוני בו החוויה מתמקדת. החוויה של הטנטרה היא גם אינה פנימית, איך היא יכולה להיות "פנימית", אם אין הפרדה יותר בין "בפנים" ובין "בחוץ"? על כן, בחוויה של הטנטרה אין התמכרות, יש רק חוויה ישירה של הדברים כפי שהם, חשופים, פשוטים ואינטימיים. ... אני חושש שמילים לא יכילו. אני פשוט בחרתי להגיב לדברים שכתבת בגלל הכינויי שלך שמבטא מעין "ידיעה" שמרחיקה אותך מהעולם. את כאילו אינך מגלה אותו יותר, אינך חוקרת בו. כבר הבנת, מה נותר לגלות? נמסטה, בועז.
 
אלוהים עדי שחקרתי את העולם

והלכתי הכי רחוק שאפשר כדי לגלות עוד ועוד וכמו שאני מכירה את עצמי לא נראה לי שתהליך החקירה הזה יסתיים מתישהו אלא שבשנים האחרונות חוויתי את החוויה הקשה ביותר שההורה מסוגל לחוות היום אני יודעת שבסופו של דבר היא העיפה אותי אקספרס לתוך עצמי..גילויים מדהימים ומעצימים פשוט קצת התעיפתי לכן הניק הזה.. תודה בועז על ההתיחסות הרצינית לדבריי נמסטה
 
למעלה