שלום לכולם!!!

[לולימוש]

שלום לכולם!!!

הרבה זמן לא הייתי כאן. והגיע הזמן....לפני כמה ימים באחת המחלקות בבית חולים שאני עובדת איתו, נתבקשתי לגשת לילד שהוצג כסובל גם מבעיות פסיכותיות. הוא סירב לתת דמים ולכן נתבקשתי לעזור...הגעתי למחלקה והציגו בפני את הילד שמיד שברכתי אותו לשלום החל לבעוט בי ללא הפסקה. לא עזר שום דבר והוא המשיך ....לא מצאתי מה לעשות חוץ מללכת משם. אני חייבת לציין שהילד לא הסתכל עלי אפילו שניסיתי להפסיק אותו. הלכתי והרגשתי רע....מה הייתם עושים ??? למישהו קרה משהו דומה ?

 

[טושטוש5]

שלום לולי! ../images/Emo24.gif../images/Emo107.gif

 

[פפריקה ה ה ה]

לא תמיד אנחנו יכולים לעזור

אמנם עצוב, מעצבן ומעלה שאלות רלוונטיות של האגו, כמו האם אני ליצן/ג'לולוג מספיק טוב וכן הלאה, אבל האמת היא שאנחנו לא תמיד יכולים לעזור. לפעמים הכאב כל כך גדול, העצב כל כך עמוק והמצב כל כך קשה שאין מקום לליצן או ג'לולוג להיכנס. זה, לדעתי, לא בהכרח בגללנו, אלא בגללם. או יותר נכון לנסח את זה שאנחנו שם עבורם, ולא עבורינו, ואם הם לא רוצים זה בסדר גמור. זו זכותם. גם כשאנחנו עצובים או כעוסים, בלי שנהיה מאושפזים, בלי שנעבור טיפולים ובדיקות פולשניות, גם אנחנו לפעמים רוצים שפשוט יניחו לנו להיות בעצב ובכעס שלנו, ולא רוצים שינסו להצחיק, לבדר או לפייס אותנו. לי לפחות זה קורה לפעמים, לך לא?

 

[טושטוש5]

../images/Emo45.gif ומה אתם חושבים?

פפריקה, אהבתי מאוד את התשובה שלך. מה אתם חושבים? איפה עובר הגבול? איך יודעים מתי כן ומתי לא? ואיך מוותרים בלי שזה יעשה לנו עצוב בלב? שתפו אותנו...

 

[לולימוש]

תודה פפריקה

 

[פפריקה ה ה ה]

../images/Emo24.gif

 

[טושטוש5]

מה דעתכם?

האם תמיד אפשר לעשות? האם לפעמים לעזוב הוא הפתרון הטוב ביותר? שתפו אותנו!

 

[jerome2]

עבודה אם פגואי נפש

שלום לך את יכולה להיות רגוע למרות שאת פגוע נושא פסיכוזה הוא נושא רחב ובאמת צריך להיות במצב רגיש כפליים גם בגלל התגובה ובמיחד לא לקחת שום דבר למקום אישי ,בכל אופן במחלות האלו צריך להתחיל קצת מרחוק ולבדוק אם הוא רוצא בקשר וחוץ מזה צריך הסמכה נושפת מצוות בית החולים שאת עובדת איתו על מחלות אלו. בהצלחה