שלום לכולם

[camitt]

שלום לכולם

שבעה חודשים עברו מאז שבני נוי נקטף בתאונת דרכים, ומאז אני כל הזמן עסוקה אם במחשבה ואם בקריאה של חומר בחיים שאחרי החיים-המוות. יש לי הרגשה שאני חיה בעולם אחר מהסובבים אותי, אמא של נוי ז"ל

 

[אפרת37]

משתתפת בצערך../images/Emo201.gif

את חיה בעולם אחר כי החיים שלך השתנו מהקצה אל הקצה. לצער ולגעגועים אין פתרון. זה כאב שנמשך ונמשך... אם זה מה שעושה לך טוב את תמשיכי עם זה. אחותי נפטרה לפני שנה וחודשיים (עוד שבוע) ואני לא מצאתי שום דבר שעושה לי טוב או מנחם, הגעגועים לא עוזבים והתחושה וחסר לי משהו בגוף לא עוזבת אותי, הלוואי שזה יכול היה להשתנות. חיבוק גדול

 

[camitt]

היי

אני מרגישה שביום שהוא עזב,חלק מנשמתי נקטע ועלה איתו השמיימה, אני יודעת בודאות שעד יום מותי אשא את הכאב שאין לתארו במילים כשלפניי "חיים" שלמים ואני בסך הכל בת 39 הנחמה היחידה שלי היא שגם אני זמנית בעולם הזה ושהכאב ייגמר יום אחד. אמא של נוי שנקטף בשיא חיותו ולקח איתו את האור מהעיניים שלי

 

[שרון123]

משתתפת בצערך הנורא

בן כמה היה נוי? ירדן שלי נפטרה בדיוק לפני 6 חודשים ממחלה קשה. ליבי איתך

 

[camitt]

שלום שרון

נוי היה בן 17 וחצי במותו,ללא הודעה מוקדמת וללא הזדמנות להפרד ממנו, הוא נהרג במקום. צר לי לשמוע על ביתך ירדן ,מזדהה עם הכאב שלך, החיים כ"כ אכזריים לפעמים, וכ"כ לא צודקים,ובמקים של אובדן ילד הזמן לא מרפא ,אלא להפך הוא מחדד את הכאב, הגעגוע ואת תחושת הפספוס.

 

[yazi22]

את באמת בעולם אחר מהסובבים אותך

העולם שהיית בו קודם - נקרע. את עכשיו במקום הזה, בעבר הזה, כמונו אנחנו כאן כמוך. איתך. שבעה חודשים - הכל עדיין כל כך טרי. אני חושב שהזמן כן מייצר שנוי. הוא כן מקהה. את הכאב, את הזכרון, את הכל. לפעמים דווקא ההקהות הזאת היא הדבר הכי מפחיד והכי קשה. כמו לאבד ולהפסיד בפעם השניה. יעקב.

 

[liat1953]

שלום לך אמא של נוי יקרה

קשה לאמר למי שהגיעה לכאן ברוכה הבאה,אך את כאן איתנו וכאן המקום בו נוכל להבין אחת את השניה. חיינו השתנו לבלי הכר,יש את החיים -עד ומ...אותו ארוע נורא שאין ממנו דרך חזרה מה שיש לי לאמר לך כעת שעשי כל מה שאת מרגישה שמתאים לך,אין נכון ולא נכון כל אחד ודרכו,גם אני חיפשתי בתחילה את הדרך להיות קרובה אל ניר שביום בהיר נעלם מחיי בלי יכולת להפרד והגעגועים העזים. עם כל הרצון איש לא יכול להבין את שעובר עלינו וטוב שכך,מי שלא צריך להיות איתנו שלא ידע לעולם. יש לנוי אחים?

 

[389 היחיד]

../images/Emo7.gif אמא של נוי היקרה

גם אני עובר את זה את הכאב הגעגועים הבדידות ותחושת החוסר אונים מול המוות שהוא חלק מהטבע.ואז אני נכנס פה לעניין של אמונה ושאלות של ייעוד בחיים ומאיפה באנו ולאן פנינו? החיים הם נתונים תחת קצב מטורף של זמן שרק הולך ואוזל לרעתנו עד הסוף המר.המוות. מה זה מוות? מה בא אחריו? זה פשוט בלתי נתפס אצלי המחשבה הזאת להיות לא קיים.איפה הנשמה? לאן היא הולכת? ואם אין נשמה? אז מה אנחנו בני אדם בשר ודם עם שמות אופי התנהגות אישיות ורגשות שבאים מהגוף ולא מהנשמה אזיי גורלנו ככל ייצור חי עלי אדמות........שאלות שאין עליהן תשובות ברורות וגורמות לי יותר לקנא באנשים עם אמונה באלוהים שיש להם תשובות ויש להם במה להאחז ולכן המוות ומה שמאחריו לא מפחיד אותם.......אני מודה המוות מפחיד אותי וצר לי על כך כי זאת צורת התמודדות לא יעילה עם המוות למרות שזה לגיטמי וטבעי בהחלט.

 

[shlish2004]

שבת שלום לאמא של נוי

כמוך כך כולנו כאן, גם אני חי לעתים בהרגשה כי העולם אצלי עצר מלכת אבל אני רואה את כל הסובבים אותי חיים כאילו כלום לא קרה. אני שכלתי את אחותי, גילי, בתאונת דרכים לפני שנתיים. לאחר שהצלחתי לאסוף את השברים החלטתי להצטרף לעמותת "אנשים באדום". העמותה הוקמה ע"י הורים שכולים, ובהמשך הצטרפו רבים שלאו דוקא נפגעו בתאונות או מתאונות. כל חברי העמותה הינם מתנדבים ואין אפילו מקבל שכר אחד אצלנו. העמותה מתמודדת במאבק בתאונות הדרכים בכמה מישורים, וכל פעיל לוקח לעצמו את הצד שבו הוא חושב שהוא יוכל לתרום הכי הרבה. אני למשל מרצה בבתי ספר ובפני חיילים, הרצאה על הסיפור האישי שלי ושל משפחתי, כדי שהנהגים הצעירים יבינו כי יש משמעות להתנהגותם על הכביש. ישנם פעילים אשר מנסים להשפיע על מהלכי חקיקה בכנסת, פעילים אשר מנסים לשנות את הענישה המצחיקה בבתי המשפט ועוד תחומי פעילות. אם ברצונך להתרשם אני מוסיף כאן קישור לאתר העמותה. אולי תוך כדי פעילות תמצאי מזור כלשהוא לכאב הבלתי ייאמן, אולי החברות אם אנשים אחרים שיבינו אותך כי הם נמצאים באותו מקום תעזור לך. שבת שלום עמית ברקאי