שלום לכולם

[Inbar56]

שלום לכולם

איבדתי את בני לפני כ 3 חודשים ממחלת סרטן קשה. קראתי מעט את הפורום שמשקף לא מעט מהקשיים וההתחבטויות היום יומיים שלי רק שנראה שרובכם בשלבים מתקדמים יותר. ובעיקר הגעגוע הקשה הזה . שכל יום וכמה פעמים ביום אני שואלת את עצמי איך מתמודדים עימו? אני מוצאת את עצמי מחפשת את בני בכל פינה בבית,וברחוב. תמיד נדמה שעוד דקה יפרוץ לבית וחיי יחזרו להיות כשהיו.

 

[yazi22]

קשה

אני חושב שאחרי הכאב הגדול שבראשית, הימים האלה שאת מתארת הם הקשים ביותר. החיפוש שלא מוצא. עם הזמן באמת פוחת הכאב החד, הפוצע, הקורע. והגעגוע רק הולך וגדל. יעקב.

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif ענבל שלום התקופה הראשונה קשה

ובלתי נתפסת. ונכון חלק מאיתנו כאן "ותיקים" חלק פחות. את נמצאת עכשיו בעיצומו של האבל ושום מילה שנאמר לא תנחם אותך. תני לזמן לעשות את שלו החיים לא יחזרו להיות מה שהיו, הגעגוע נשאר הכאב נשאר , מרגישים את הריק בכל פינה, אבל לומדים לחיות לצידו ולהמשיך בשיגרה חדשה כל אחד לפי דרכו ויכולותיו. תפרקי כאן את כל המעיק עליך, תמיד תקבלי תגובה והתובנה שאת לא לבד יכולנו כאן באותה סירה ונמצאים כאן בשבילך. אילנה, אמא של רונן

 

[שרון123]

זה השלב הכי קשה../images/Emo14.gif

אחרי ההלם של ההתחלה ולפני שמתחילים לבנות שיגרה חדשה, ומארגנים את החיים מחדש. רובנו בשלבים "מתקדמים" אבל יש כאן לצערנו גם משפחות בשלב שלכם. חשוב שיש כאן משפחות בשלבים שונים של האבל כדי שנלמד אלה מאלה, נלמד ונתכונן לבאות עד כמה שאפשר(אם אפשר בכלל...) אני כל כך מצטערת על האובדן שלך. תסכימי לספר עליו קצת? אולי לשתף בתמונות?