שלום לכולם

[איתן אבא של אלה]

שלום לכולם

שלום לכולם, שמי איתן , לאחר שיטוטים באינטרנט הגעתי לכאן. בתנו אלה נפטרה לפני כחודשיים בשנת הצהריים בגן. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3632534,00.html אין מילים שיכולות לתאר ולהסביר מה ומי הייתה אלה בשבילנו, האובדן והעצבות פשוט חורכים כל חלקה טובה... כל נשימה שלנו מלווה בקול שלה, בצחוק שלה, בבכי שלה, בקריאה שלה .. "אבא".."מאמא"... איך מתמודדים ?

 

[natalieov]

איתן...

כ"כ כואב לי עליך... ועל אלה הקטנה... אני זוכרת שלפני חודש בערך קיבלתי מייל לקרוא מזמור תהילים להחלמתתה והייתה אותה התמונה... ורק עכשיו הבנתי איך זה הסתיים... אני כ"כ מצטערת בשבילכם ואני חושבת שעשיתם צעד חכם ומחזק בזה שתרמתם את איבריה... אני בטוחה שלשניכם ממש קשה אבל ההצעה שלי היא להנציח את אלה כמה שאפשר... ההתעסקות במוות שלה היא מה שתעזור לכם לדעתי... אני איבדתי את אבי לפני כמה שנים והתרופה שלי לאובדן הייתה הכתיבה, פתחתי בלוג ובו כתבתי במשך 4 שנים עליו ואליו, לבסוף באזכרה של ה5 שנים הוצאתי חוברת עם המון דברים שכתבתי וחילקנו לכל מי שהגיע לאזכרה... ערכתי גם 2 סרטים קצרים עליו... כל ההתעסקות הזאת במהלך השנים באובדן ןבאבא עזרה לי מאוד... לצערי הזמן לא מרפא... אבל עם הזמן לומדים לחיות עם האובדן והכאב... לומדים להתרגל לזה כי החיים פשוט לא נותנים לנו לעצור ולשקוע... הרי חייבים לקום בבוקר ולהמשיך הלאה... הלוואי שאתה ואישתך תתחזקו... שולחת לכם המון חיבוקים! נטלי.

 

[eaz1514]

איתן ../images/Emo201.gif כמה עצוב ../images/Emo189.gif תינוקת מקסימה.

אחרי שקראתי את הקישור לידיעה נזכרתי שראיתי את הכתבה בטלויזיה כמה גדלות נפש גיליתם שתרמתם את אבירה של אלה להצלת ילדים אחרים. כאן אין צורך להסביר, לנו הכל מובן, כולנו עברנו את זה בצורה זו או אחרת. תוכל להעזר בנסיוננו לחזור לשגרה מסוימת, לחלוק את הזמנים הקשים והכאב החודר, לשמוח בשמחות הקטנות שלנו וגם אם כרגע קשה לך להאמין יש לנו כאלה. תנו לזמן לעשות את שלו, אל תחפשו פתרונות קסם - אין, הזמן לא ירפא את הכאב אבל תלמדו לחיות איתו. צעד צעד, שעה אחר שעה. לחיות את הרגע ולתת לכאב לצאת החוצה לא לעצור. אנחנו כאן בשבילכם. אילנה, אמ של רונן

 

[בלה ענת]

חיבוק נחמה ממני../images/Emo14.gif../images/Emo201.gif

אמא של ענת אור כולנו צמאים למילות קסם מפיהם של ילדינו שנקטפו טרם עת. איך שהוא ממשיכים, מנסים לדלג על המון דברים שאהבנו, ובמיוחד מה שאהבה בתי. בחודש הבא שנתיים מאז האסון. הכל השתבש, אין תשובות לשאלות. תתנחם רק בזה שהיא לא סבלה לאורך הזמן ולא כאב לה. הכתיבה בפורום עוזרת, תפגוש כאן אנשים בדיוק כמוך אנשים שמנהלים מלחמה יום-יומית כדי לשרוד.............. תחזיק מעמד, תעבוד כרגיל ואל תיתן לחולשה לגבור עליך. אמא של ענת אור ענת אור 06.05.1980-21.02.2007

 

[איתן אבא של אלה]

תודה

תודה על המילים החמות. פשוט נעשה צעד צעד ונראה איך אנחנו מתקדמים.

 

[דליה ח]

איתן, אתם גדולים מהחיים.

אצלכם המשמעות של "חיים בלבבות" היא כפולה ומכופלת. לא רק ש אלה חיה בלבבות שלכם, כמו הילדים של כולנו כאן, אלא שיש חלק מאלה שכמו שכתבתם "ממשיך וגדל". וכמו שזה כואב, זה גם טיפונת של נחמה. לא יכולתם להציל את אלה, אבל עשיתם מעשה הנצחה מיידי ומעורר הערצה. הנצחתם את אלה , והצלתם ילד אחר בעולם. ואולי אפילו יותר.

 

[חיה אש]

איתן ../images/Emo201.gif

 

[שרון123]

אלוהים איזה סיוט נוראי

אלה ניראית ילדה יפה מבחוץ ועוד יותר מבפנים, איזו אבידה. ואתם הורים אצילים וראויים להערצה. אתם נמצאים בשלב הכי קשה, מבלבל, מתיש. ואין שום נחמה

שבו איתנו, כולנו כאן באותה סירה מתנדנדת

 

[alizacohen77]

לאיתן אבא של אלה

שאלת איך מתמודדים אני אמא של מיטל כהן בת 25 שנהרגה ברכבת בבית יהושע לפני שנתיים וחצי מה שאני יכולה לומר היי חזק אבא וזכור את הנלקח לא ניתן להשיב והדרך היחידה להתמודד זה לחשוב על הסובבים אותך גם הם חשובים לך , יחד עם כל הכאב העצום קום תרים את עצמך למען אלה שנשארו כי בטוח כולם זקוקים לך וחלקם בטוח מקבלים את כוחם ממך.

 

[דנה של רותם]

איתן ../images/Emo201.gif

סליחה על התגובה המאוחרת. להגיד "ברוך הבא" זה ממש לא לעניין. אבל המצב הוא עובדה, ומכאן צריך לנסות ולבדוק איך אפשר להמשיך. ואין ספק שלהצטרף אלינו זו בהחלט התחלה. הסיפור שלכם כמובן זכור לי, זיעזע אותי עד עמקי נשמתי. הפתאומיות וההלם, זה נראה לי הזוי, לא נתפס. אני מקוה שתחליט להשאר איתנו ולשאוב מאיתנו כוחות. אין לי מושג איך מתמודדים. אין לי מושג. עם הזמן אתה פשוט מגלה, בצורה מפתיעה ביותר אני חייבת לציין, שאתה עדיין חי. עם סכין בלב, עם אבן על החזה, עם מועקה שלא עוברת, אבל חי. שולחת לך חיבוק גדול ואנרגיות לעבור עוד יום