שלום לכולם
קראתי את ההודעות שנכתבו בפורום, וגם החוויה שלי הייתה מאוד לא נעימה. הגעתי לבית השנטי בגיל 15, מבולבלת מאוד, אבודה אפילו יותר, והמקום רק העצים לי את הפחדים והחששות. אני מאוד בעד ההפרדה בין הבנים לבנות, זה היה חשוב במיוחד לנערות כמוני שהגיעו אחרי תקיפה מינית, אבל - גם בית השנטי, לפחות דאז, לה השכיל לתת כלים למדריכים או לנוער בנוגע להתמודדות עם החיים. מלבד זה שחייבו אותנו לצאת לעבוד, כדי לשמור על המקום בבית, לא נתנו לי מענה לנפש, לא היה מי שידבר ויאפשר גם לאנשים מופנמים להיפתח. אני מקווה שהמדריכים כעת בעלי לפחות השכלה בנושא, והייתי שמחה אם הייתם מציגים את עצמכם - מי אתם? מה תפקידכם בכוח? מהי השכלתכם? מהו ניסיונכם? למרות שלי הבית לא התאים, היו שם נערים ונערות שכן הבית התאים להם, וכן הצליחו לנתב לעצמם דרך אחרת בחיים בעקבות השהות בבית, ולכן חשוב שיש מקום כזה. קראתי דברים על סמים וכו', אז בתקופתי לא ראיתי סמים ואלכוהול (זה לא אומר שלא היה, אבל זה גם לא אומר שהיה) מה שכן, הפרדה בין בנות לבנים הייתה רק על הנייר, בפועל זה ממש לא עבד.
קראתי את ההודעות שנכתבו בפורום, וגם החוויה שלי הייתה מאוד לא נעימה. הגעתי לבית השנטי בגיל 15, מבולבלת מאוד, אבודה אפילו יותר, והמקום רק העצים לי את הפחדים והחששות. אני מאוד בעד ההפרדה בין הבנים לבנות, זה היה חשוב במיוחד לנערות כמוני שהגיעו אחרי תקיפה מינית, אבל - גם בית השנטי, לפחות דאז, לה השכיל לתת כלים למדריכים או לנוער בנוגע להתמודדות עם החיים. מלבד זה שחייבו אותנו לצאת לעבוד, כדי לשמור על המקום בבית, לא נתנו לי מענה לנפש, לא היה מי שידבר ויאפשר גם לאנשים מופנמים להיפתח. אני מקווה שהמדריכים כעת בעלי לפחות השכלה בנושא, והייתי שמחה אם הייתם מציגים את עצמכם - מי אתם? מה תפקידכם בכוח? מהי השכלתכם? מהו ניסיונכם? למרות שלי הבית לא התאים, היו שם נערים ונערות שכן הבית התאים להם, וכן הצליחו לנתב לעצמם דרך אחרת בחיים בעקבות השהות בבית, ולכן חשוב שיש מקום כזה. קראתי דברים על סמים וכו', אז בתקופתי לא ראיתי סמים ואלכוהול (זה לא אומר שלא היה, אבל זה גם לא אומר שהיה) מה שכן, הפרדה בין בנות לבנים הייתה רק על הנייר, בפועל זה ממש לא עבד.