היי
תודה לכל המגיבים =] אני שמחה להשתתף בפורום..במיוחד שעכשיו יש לי חופש (אני בשירות לאומי) ואוכל להיות כאן יותר..עקב חופשת פסח. העדות האישית שלי היא קצת ארוכה, עדיין בכתיבה ושיפוצים..

בקצרה מאוד, תמיד ראיתי משהו מאוד קסום, מגיל קטן- בישוע ובסיפור המדהים שלו, נמשכתי תמיד איכשהו, אבל היה לי מאוד "מפחיד" מכיוון שזה היה משהו שלא הכרתי, ולא רק זאת- משהו שהטיפו לי נגדו. היה צריך הרבה אומץ בשביל לעשות את הצעד הזה. אבל בסופו של דבר האומץ הגיע- בלי שום טיפה של חרטה. אני ממש שמחה וגאה בעצמי על שעשיתי את הצעד הזה, ומודה לישוע יום יום. אך, יש לי מספר בעיות- הייתי מעוניינת לשתף אותם בהן, אולי גם אתם חוויתם בעיות דומות- הייתי מעוניינת לקרוא איך אתם התמודדתם איתם. אז כך: 1) קשה לי מאוד עם הקטע של מין, אני יודעת שלקיים יחסי מין מחוץ לחתונה זהו חטא, אומנם יש לי חבר, ומישהו קבוע, -האם זה גם ניקרא חטא? שעושים זאת באמת מאהבה, ולא רק מתשוקה זמנית?.. בזמן האחרון ממש קשה לי עם זה, וכמעט הפסקתי לקיים יחסים- זה יושב לי על המצפון, ומרגיש לי לא נוח לעשות את זה כשאני יודעת שזהו חטא, ואח"כ בתפילת הערב לבקש על כך סליחה ומחילה...זה לא ראוי. מה אתם עושים בנידון? האם גם אתם התמודדתם עם בעיה דומה/זהה? 2) חבר שלי מתלונן שאני מקדישה זמן יותר לישוע ולאמונה מאשר אליו, הוא טוען שמאז שהתחלתי להאמין בישוע אני פחות מתייחסת אליו, לדוגמא: כשאנחנו מתראים, אני שואלת אותו אם הוא מוכן להסביר לי משהו מסויים בברית החדשה, או אם הוא רוצה ללמוד איתי- והוא אומר שהוא רוצה להיות איתי לבד, ולא ללמוד וכד' (יש לציין שגם הוא מאמין בישוע).. מה עושים? אני דווקא רואה בו איש שכן מבין יותר ממני, הוא זה שבסופו של דבר נתן לי את האומץ לעשות את הצעד הזה. אבל הוא רואה את זה מכיוון שונה.. עצות? רעיונות? הכל יתקבל בברכה.. בברכת סופ"ש מעולה..

והלוואי וישוע ירעיף על כולנו מאהבתו.. חן.