moon light23
New member
שלום לכולם...
קשה לי לבטא במילים את הקושי שלי ובכל זאת אני אתחיל מאיפה שהוא... תמיד הייתי הבחורה המנתחת, חושבת, חופר לעומקת, נוטה לפסימיות ולפרשנויות שליליות על העולם, חסרת ביטחון ומרצה את כולם, רוצה עולם מושלם ומתאכזבת כל כך כשמגלה שיש מהמורות בדרך.. כל דבר נראה לי אסון ולמרות שיש לי משפחה אוהבת, קורת גג, אוכל, בריאות, חברים, לימודים עבודה ואפילו זוגיות--- הכל לפעמים נראה כל כך שחור.... לאורך השנים תמיד ברחתי מקשיים. עבודות, מגורים ובעיקר מערכות יחסים זוגיות. הגעתי למסקנות שהיו נראות לי נכונות והייתי הולכת. היום נראה לי שהרוב היו תירוצים, שמשהו בי מעכב אותי והפרידות לא היו בגלל הצד השני אלא בגללי, דפוסי ההרס העצמי שלי, הנטייה להתאכזב כל כך כשהקשר/מקום עבודה/ מגורים לא מושלם ולא מרגש אותי ומביא אותי למקום של תחושת היי ופשוט בורחת.. כמות המחשבות שעוברת לי בראש ביום היא בלתי ניתנת להסבר. וכן, רובן שליליות, אני לא מרוצה להעולם מהמצב מהקשיים ומעצמי. מתוסכלת. עצובה. בוכה. די כבר אני בת 23 עבר גיל ההתבגרות, אני לומדת מקצוע, אני רוצה לגדל ילדים עוד כמה שנים לא רחוקות, איך אצליח לעשות זאת בלי טיפת חוסן נפשי?? ולמה כלום לא עוזר לי?? הייתי שנתיים אצל פסיכולוג ולא מזמן סיימתי אימון אישי- קואוצ'ינג, למרות שהאימון התרכז בהפרעת אכילה שסבלתי ממנה.. אז כן, הוא הצליח להוריד את הפרעת האכילה, אני כבר לא אובססיבית במחשבות על אוכל ומשקל... האובססיות פשוט נותבו למקום אחר. חשיבה אובססיבית על טיב הזוגיות. אז היה לי חבר, ושיגעתי לו תמוח, נפרדנו וחזרנו פעמיים, עכשיו חזרנו שוב אבל הוא לא סומך על אף מילה שלי ולטענתו איבד את הביטחון בי! הוא אוהב אותי מאוד מאוד ומקווה מאוד שאוכל להתחזק נפשית, אבל כמו שהדברים נראים עכשיו אני לא מספיק חזקה ויציבה כדי לנהל מערכת יחסים חזקה ויציבה... ואנחנו לא סתם מתבחבשים פה, זו מערכת יחסים רצינית שאם היא תצליח היא בטוח תוביל לחתונה והקמת משפחה. אני הכי רוצה שזה יקרה, ספציפית איתו, נמאס לי לברוח. אני כבר שנים רוצה להשתנות ולא מצליחה, ועכשיו גם עתיד הזוגיות הזו תלוי בזה שמשהו ישתנה בי לטובה אני לא רוצה לאבד את הזוגיות הזו הספציפית ומה גם שגם אם אאבד אותה ולא אעשה שיוני.. הדפוסים שלי ידפקו כל קשר שאכנס אליו!! אני יודעת שאני הכי רוצה את השינוי, בשבילי וגם בשביל עתידי איתו. גם הוא רוצה עתיד איתי אבל הוא אומר שבגלל כל הפרידות והחזרות עורער בטחונו והוא גם חייב לראות בעיניים שלו שהדברים ייראו אחרת. טוב חפרתי!! מה עושים???????
קשה לי לבטא במילים את הקושי שלי ובכל זאת אני אתחיל מאיפה שהוא... תמיד הייתי הבחורה המנתחת, חושבת, חופר לעומקת, נוטה לפסימיות ולפרשנויות שליליות על העולם, חסרת ביטחון ומרצה את כולם, רוצה עולם מושלם ומתאכזבת כל כך כשמגלה שיש מהמורות בדרך.. כל דבר נראה לי אסון ולמרות שיש לי משפחה אוהבת, קורת גג, אוכל, בריאות, חברים, לימודים עבודה ואפילו זוגיות--- הכל לפעמים נראה כל כך שחור.... לאורך השנים תמיד ברחתי מקשיים. עבודות, מגורים ובעיקר מערכות יחסים זוגיות. הגעתי למסקנות שהיו נראות לי נכונות והייתי הולכת. היום נראה לי שהרוב היו תירוצים, שמשהו בי מעכב אותי והפרידות לא היו בגלל הצד השני אלא בגללי, דפוסי ההרס העצמי שלי, הנטייה להתאכזב כל כך כשהקשר/מקום עבודה/ מגורים לא מושלם ולא מרגש אותי ומביא אותי למקום של תחושת היי ופשוט בורחת.. כמות המחשבות שעוברת לי בראש ביום היא בלתי ניתנת להסבר. וכן, רובן שליליות, אני לא מרוצה להעולם מהמצב מהקשיים ומעצמי. מתוסכלת. עצובה. בוכה. די כבר אני בת 23 עבר גיל ההתבגרות, אני לומדת מקצוע, אני רוצה לגדל ילדים עוד כמה שנים לא רחוקות, איך אצליח לעשות זאת בלי טיפת חוסן נפשי?? ולמה כלום לא עוזר לי?? הייתי שנתיים אצל פסיכולוג ולא מזמן סיימתי אימון אישי- קואוצ'ינג, למרות שהאימון התרכז בהפרעת אכילה שסבלתי ממנה.. אז כן, הוא הצליח להוריד את הפרעת האכילה, אני כבר לא אובססיבית במחשבות על אוכל ומשקל... האובססיות פשוט נותבו למקום אחר. חשיבה אובססיבית על טיב הזוגיות. אז היה לי חבר, ושיגעתי לו תמוח, נפרדנו וחזרנו פעמיים, עכשיו חזרנו שוב אבל הוא לא סומך על אף מילה שלי ולטענתו איבד את הביטחון בי! הוא אוהב אותי מאוד מאוד ומקווה מאוד שאוכל להתחזק נפשית, אבל כמו שהדברים נראים עכשיו אני לא מספיק חזקה ויציבה כדי לנהל מערכת יחסים חזקה ויציבה... ואנחנו לא סתם מתבחבשים פה, זו מערכת יחסים רצינית שאם היא תצליח היא בטוח תוביל לחתונה והקמת משפחה. אני הכי רוצה שזה יקרה, ספציפית איתו, נמאס לי לברוח. אני כבר שנים רוצה להשתנות ולא מצליחה, ועכשיו גם עתיד הזוגיות הזו תלוי בזה שמשהו ישתנה בי לטובה אני לא רוצה לאבד את הזוגיות הזו הספציפית ומה גם שגם אם אאבד אותה ולא אעשה שיוני.. הדפוסים שלי ידפקו כל קשר שאכנס אליו!! אני יודעת שאני הכי רוצה את השינוי, בשבילי וגם בשביל עתידי איתו. גם הוא רוצה עתיד איתי אבל הוא אומר שבגלל כל הפרידות והחזרות עורער בטחונו והוא גם חייב לראות בעיניים שלו שהדברים ייראו אחרת. טוב חפרתי!! מה עושים???????
