שלום לכולם
לצערי הרב, נגזר גם עלי להשתתף בפורום הזה. מצבה של סבתי (89) מתדרדר בשנים האחרונות, ובחודש האחרון זה ממש דוהר. אני בן יחיד לאימי שהיא בעצמה בת יחידה לסבתי. את רוב שנות ילדותי ביליתי אצל סבתא, היא גידלה אותי ויש לי אליה קשר עמוק כמעט כמו לאמא שלי, היא הדמות השנייה הכי דומיננטית בחיי. במשך כמה חודשים אמא שלי טוענת שסבתא חלתה באלצהיימר אבל אני, בתור מי שמבקר אותה כפעמיים בשבוע, לא הבחנתי בשינוי משמעותי - בלבולים קלים מדי פעם, חזרה על שאלות ולא יותר, דבר שנראה לי הגיוני לגילה. אמי נסעה לחו"ל לתקופה של כמעט חודש והכנתי את עצמי נפשית שאני עלול לחזות בדברים שעדיין לא ראיתי אצל סבתא שלי, ואכן, מהר מאוד, זה קרה. הפעם הראשונה היתה לפני 4 ימים. חזרתי מהלימודים במכללה ופתאום קיבלתי ממנה טלפון, חשבתי שהיא בסה"כ רוצה לשאול מה שלומי. כשעניתי לשיחה היא בכתה, אמרה שהיא לבושה והיא הולכת הביתה, אם אני לא אבוא ואקח אותה אז היא תתאבד. הגעתי אליה, כל ארון הבגדים היה על המיטה מכיוון שהיא אורזת - זה לא הבית שלה. היא אמרה שהיא רוצה למות, שאני בא אליה פעם ב-50 שנה (כמו שציינתי זה קורה פעמיים בשבוע לפחות) ומיררה בבכי. מאז, אני מדבר איתה כל יום והולך אליה פעם ביומיים. העובדה שאמא שלי, שמכירה את המצב קצת יותר ממני, לא נמצאת כאן, מקשה עלי מאוד. אני אובד עצות לחלוטין ועסוק בעניין הזה כל היום, אין לראש שלי מנוחה לרגע. היא לא מפסיקה לשאול איפה המשפחה שלה והאחים שלה (שנפטרו לפני שנים), היא חושבת שהמטפלת היא מישהי אחרת, מלאה בחשדות וכל הזמן אומרת לי שהרביצו לה והיא חזרה הביתה על ארבע וזה לא הגיוני שלא באה משטרה. בקיצור, לפי מה שאני מבין זה מקרה קלאסי. מה אני עושה? איך אני ממשיך את החיים שלי במצב הזה? תודה לכולכם.
לצערי הרב, נגזר גם עלי להשתתף בפורום הזה. מצבה של סבתי (89) מתדרדר בשנים האחרונות, ובחודש האחרון זה ממש דוהר. אני בן יחיד לאימי שהיא בעצמה בת יחידה לסבתי. את רוב שנות ילדותי ביליתי אצל סבתא, היא גידלה אותי ויש לי אליה קשר עמוק כמעט כמו לאמא שלי, היא הדמות השנייה הכי דומיננטית בחיי. במשך כמה חודשים אמא שלי טוענת שסבתא חלתה באלצהיימר אבל אני, בתור מי שמבקר אותה כפעמיים בשבוע, לא הבחנתי בשינוי משמעותי - בלבולים קלים מדי פעם, חזרה על שאלות ולא יותר, דבר שנראה לי הגיוני לגילה. אמי נסעה לחו"ל לתקופה של כמעט חודש והכנתי את עצמי נפשית שאני עלול לחזות בדברים שעדיין לא ראיתי אצל סבתא שלי, ואכן, מהר מאוד, זה קרה. הפעם הראשונה היתה לפני 4 ימים. חזרתי מהלימודים במכללה ופתאום קיבלתי ממנה טלפון, חשבתי שהיא בסה"כ רוצה לשאול מה שלומי. כשעניתי לשיחה היא בכתה, אמרה שהיא לבושה והיא הולכת הביתה, אם אני לא אבוא ואקח אותה אז היא תתאבד. הגעתי אליה, כל ארון הבגדים היה על המיטה מכיוון שהיא אורזת - זה לא הבית שלה. היא אמרה שהיא רוצה למות, שאני בא אליה פעם ב-50 שנה (כמו שציינתי זה קורה פעמיים בשבוע לפחות) ומיררה בבכי. מאז, אני מדבר איתה כל יום והולך אליה פעם ביומיים. העובדה שאמא שלי, שמכירה את המצב קצת יותר ממני, לא נמצאת כאן, מקשה עלי מאוד. אני אובד עצות לחלוטין ועסוק בעניין הזה כל היום, אין לראש שלי מנוחה לרגע. היא לא מפסיקה לשאול איפה המשפחה שלה והאחים שלה (שנפטרו לפני שנים), היא חושבת שהמטפלת היא מישהי אחרת, מלאה בחשדות וכל הזמן אומרת לי שהרביצו לה והיא חזרה הביתה על ארבע וזה לא הגיוני שלא באה משטרה. בקיצור, לפי מה שאני מבין זה מקרה קלאסי. מה אני עושה? איך אני ממשיך את החיים שלי במצב הזה? תודה לכולכם.