שלום לכולם

[seaking]

שלום לכולם

מכיוון שאף אחד ממכרי לא סיים לקרוא את שלושת הספרים... אני חייב לפרוק

אז בפוסט המוצמד אני אכתוב את כל מה שיש לי לכתוב על שלושת הספרים וכל מה שאני חושב עליהם

ואם משהו רוצה להגיב אני אשמח.

 

[seaking]

(לכל השלושה!)מעכשיו:

טוב אז ככה, מתחיל מזה שאני לא מצליח לקרוא כל ספר... צריכה להיות כתיבה מאוד מסויימת כדי שאני אצליח להתמיד בספר מתחילתו ועד סופו.

כבעל הפרעת קשב, ספרים שכתובים ככה פשוט תפורים לי לאישיות וקראתי אותם במהירות. הכתיבה גם מותחת וגם מתאימה לי לקצב. נהנתי מהכתיבה.

מהסיפור... זה כבר סיפור אחר אחרי קריאה של שלושת הספרים הגעתי למסקנה שהסיפור רדוד מאוד ושטוח מאוד ואפילו לא איכותי (בלשון המעטה). ואני מוכן לנמק ואתם יודעים מה זה לא ייקח יותר מידי זמן:

לכל אורך שלושת הספרים הסיפור הנו סיפור של פיון (חייל - רגלי - פשוט) במשחק של אחרים. וזהו!

עכשיו בהארכה:

לכול אורך שלושת הספרים משחקים איתה, מובילים אותה, עושים עליה מניפולציות וגורמים לה לעשות דברים שהיא לא רוצה.

לאורך העלילה יש מספר מועט מאוד של פעמים שהיא "יוצאת" מהדמות של הפיון ועושה מעשה ואת ההזדמנויות הללו למנף את העלילה לא ניצלו כראוי והם נשארים קטעים קטנים וחסרי חשיבות. כלומר, לכל אורך העלילה היא קורבן של הנסיבות. ואין שום שלב שהיא יוצאת מהקורבנות הזו באמת ונשארת המקום שהיא אינה קורבן.

הגיבורים האמיתיים שפוספסו בסיפור וגם מול עצמם, הם לדעתי
פיטה - שמההתחלה לא משחק לפי החוקים. יחד עם זאת גם שטוח ואינו משתנה.
המורדים - שדי ברור שמי שהנהיג אותם צריך להתחלף אחרי המרד...

הנשיא סנואו שהוא בעצם היוצר והשחקן שמאחורי כלי המשחק.


בסרט מה שעשו טוב לדעתי זה המחישו ואולי גם שם לא ממש מספיק את המשחק ואת העובדה שהממשל משחק עם האנשים כדי לשלוט בעם.
המחישו יפה את הריאליטי ואת הטמטום של כל הצופים בו...

אבל גם שם פספו ולא נתנו לעניין את העומק הראוי לדעתי.

הרבה אנשים אמרו שהספר השלישי הכי גרוע.
אני לא חושב ככה אני חושב שהוא פשוט היה עם ציפיות שיהיה איזה שינוי ולא היה שם.

ולכן אני חושב שהשלישי גרוע בדיוק כמו הראשון והשני.

ותאכלס ... חבל כי הכתיבה מעולה.

שיהיה לכולם יום מקסים

 

[pennylane11]

MJ

וואו, לא יכולתי לא להסכים יותר...
זה נכון שקטניס היא החייל והיא הקורבן של הנסיבות (אני בכלל לא אוהבת אותה כדמות, אבל זה לא קשור) וזה נכון שמובילים אותה ומשחקים איתו ועושים עליה מניפולציות, הכל נכון, אבל לקרוא לזה ספר רדוד ושטוח ולא איכותי כי הדמות הראשית היא בסופו של דבר חיילת של מי שעומד מעליה? זאת הסיבה?
אין לי הרבה זמן לפרט אבל בתכלס אפשר לקרוא ספר כזה מהרבה זוויות, ואני באמת חושבת שרדוד ושטוח זאת הגדרה שלא מתאימה לו, ואם תסתכל מזוויות קצת אחרות אולי תראה את הסיבה שאנשים אחרים אוהבים אותו.

 

[ורדונה2]

מסכימה חלקית

CF

אני חושבת שהספר הראשון היה טוב, פשוט כי לא היו בשלב הזה עוד ציפיות שבספר הראשון כל העלילה תתפוס כיוון שונה לגמרי והמרד יתחיל. אני אישית ציפיתי שעניין המרד יתפוס תאוצה בספר השני, אבל אז כמובן חצי ספר נתקענו עם המשולש אהבה (שבעיניי כתוב בצורה גרועה ושיטחית), בלי שום איזכור כמעט למצב הפוליטי -_-
וכשהם חזרו למשחק שוב והתחילו לרצוח אחד ת'שני, הרגשתי כאילו "וטפ, מה הפואנטה?". הפריע לי מאוד שהם כאילו בכלל לא למדו, ולמרות שהיה את הקטע שכולם החזיקו ידיים (כל המיועדים)- הם עדיין חזרו לאותה התנהגות בדיוק.
אני לא מסוגלת להבין את זה.

ציפיתי שאולי המשחק יתחיל ופשוט אף אחד לא יהרוג אף אחד. ציפיתי שהמרד יתחיל מתוך המשחק עצמו, לא שהעניינים יזרמו להם באותה הצורה ושוב יישארו רק מעטים בחיים.
בגלל זה- הספר השני היה אכזבה גדולה בעיניי, אבל עוד איכשהו תליתי תקוות שקולינס "תציל את הסדרה" עם הספר השלישי והאחרון.
אבל לא, במקום זה- היא הספידה את הטרילוגיה הזאת סופית.

בקיצור, מסכימה איתך. בתור סדרה- זו לא הסדרה הכי איכותית ואפילו די גרועה.
אממה- הרעיון לספר מצוין, לכן הספר הראשון כן היה טוב והיה לו פוטנציאל להתפתח בצורה הרבה יותר טובה ומרתקת. הבעיה היא שקולינס היא סופרת בינונית ולא מבריקה במיוחד. הדבר היחיד שהיה לה הוא רעיון טוב ויכולת כתיבה מותחת, אבל בסופו של דבר- היא לא הצליחה להחזיק את הטרילוגיה כולה באותה הרמה. מספר לספר נעשיתי יותר ויותר מאוכזבת.

 

[Black Stain]

לדעתי יש בזה משהו יפה שהדמות הראשית בעצם מובלת.. בדרך כלל אני רגילה לקרוא ולראות דברים שבהם הדמות הראשית היא גיבור, מנהיג, אמיץ במיוחד, נבחר, גאון שעושה מהלכים מטורפים וכו'.. זה לא דבר רע, זה מרתק אבל פה הגיבורה דווקא היא נגררת לתוך סיטואציות ואנחנו רואים את זה מהמבט של האיש הפשוט..בסדר, היא אומנם פני המהפכה וכו' וכו' וכו'אבל היא לא בוחרת שום דבר מזה, דברים פשוט קורים לה והחלטות נעשות בשבילה ללא ידיעתה.. והיא עושה את המירב שגם אני וגם אתה היינו עושים בסיטואציה.. מול כוח כל כך גדול אין הרבה מה לעשות חוץ מלנסות ממש חזק לא לאבד את ה'עצמי'.
והחלק הכי טוב מרתק מבחינתי שהיא פשוט לא מקבלת סוף טוב. אף אחד לא מקבל סוף טוב. זה לא סיפור על גבורה.. זה סיפור על הקרבה וחוסר צדק

 

[N o R i K o]

MJ

אמרתי לא פעם שמבחינתי מה שמושך כל כך בסדרה, מה שהופך אותה למיוחדת כל כך, הוא הדמות של קטניס כאנטי-גיבור. יש משהו מאוד אמין בכך שסוף סוף עומדת במרכז העניינים בחורה שבכלל לא רצתה להיכנס לשם, שעושה הכל כדי לא לעשות בלאגנים, לא להתחיל למרוד, לא יודעת לקבל החלטות, פועלת באנוכיות ואכפת לה רק מעצמה. דווקא חשבתי שבתור מישהו בעל הפרעות קשב יהיה לך קל יותר להזדהות עם דמות כזאת שלא הכל הולך לה, שמאבדת את עצמה ואת העיקר לא פעם כי היא עסוקה בדברים אחרים

אני חושבת שהדמות שלה עדיפה בהרבה על הדמות של פיטה שהאינטרס היחיד שלו הוא קטניס, ואף פעם לא הראה לנו את דעתו הפוליטית הממשית. אני מאמינה לקטניס הרבה יותר מלפיטה ואני חושבת שלה יש Say הרבה יותר גדול בעלילה מאשר לו.
הכל עניין של טעם, אבל כמו שמעין אמרה, זה שקטניס היא הדמות הראשית אבל היא לא הגיבורה לא הופך את הספרים האלו לרדודים ושטחיים. לספרים האלה יש הרבה לומר, יש בהם עומק שנמצא בין השורות. אני חושבת שהספר השלישי מדהים, אם תשאל אותי מי מהם הוא הגרוע בסדרה אני אגיד שהשני, פשוט כי דווקא בו קטניס מתרכזת בעיקר בתפל, במערכות היחסים שלה עם גייל ופיטה, מאשר בעיקר... מה שגרוע מבחינתי הוא הסוף, שעל אף ההסכמה שלי עם דנה על כך שקטניס הייתה צריכה סוף רע, הסוף הזה היה מוקצן ורצחני ולא מצא פתרונות הולמים לבעיות המהותיות האמיתיות של הסדרה, כמו הפוליטיקה למשל.
וכמו שאמרתי לאחת הגולשות כאן בשרשור ממש לא מזמן, אם לא הצלחת למצוא את העומק ואת הרבדים של הסדרה הזו, חבל, כי יש לה הרבה מעבר לומר.

 

[seaking]

אני מגיב פה אבל מבחינתי לכולם:

ראשית לא ממש הבנתי מה זה MJ לכן אשמח להסבר.

בנוגע ללמה אני חושב שזה שטחי - פשוט מכיוון שאת הכיוונים של הדמויות שמשחקות היה אפשר לפתח הרבה יותר ולהכניס הרבה יותר עומק תככים וכו - נכון לא צריך להיות משחקי הכס... אבל עדיין לדעתי הדמות של הנשיא סנואו פוספסה בענק. אני עובד עם פוליטיקאים וזה לדעתי היה יכול להכניס את העלילה למסלול עמוק יותר.

הרעיון של החייל חביב אבל לא יותר מזה - ודווקא מהכיוון של הפרעת קשב... אתה מבין שאפשר לעשות הכל ולא משנה כמה אתה חושב שמשהו גדול אתה עדיין יכול להיות יותר גדול ממנו ולא לתת לו לנהל אותך.

העניין הוא שהיא לא עושה מה שהיא רוצה... היא מובלת לאורך כל הספרים. יש כמה רגעים שהיא מראה את עצמה אבל זה לא נמשך...

לקחת למשל את שר הטבעות (ראיתי רק את הסרט) אבל שם התפקיד של פרודו הוא לשאת את הטבעת והגיבור הוא סם... וזה לא פוספס.

העניין הוא ואולי זה הגאוני שבסדרה ואני לא מצליח לראות את זה הוא שבשום פנים הדמיות שהן כלי משחק לא עושות כלום בעניין... והסיום הוא מעין מסקנה מהעניין אבל מסקנה מיותרת כי המסקנה היא לא לשחק כדי להרוג... ולא "לא להיות כלי משחק..."

כאילו לאורך כל הסדרה היא מטוס חדיש ויפיפה שלא מצליח לעשות יותר מסיבוב דאויין על מסלול ההמראה... וזה מה שמציק לי והופך את זה לרדוד

 

[seaking]

אה הבנתי מה זה MJ וגם על זה יש לי מה לומר...

יש שימוש בכל מיני עיוותי מילים כאילו כדי להיות ייחודי...
קצת הרגיז אותו העניין עם הציפור... המבוססת על על mockingbird שסיכה שלה יש על הדש של אחת הדמויות של מרטין במשחקי הכס (הבעלים של בית הבושת שחכתי את שמו...)

מעבר לזה שבדר' הו כבר מזמן עשו שימוש בתכניות ראליטי כדי להשליט טרור על ההמונים... ועוד כל מיני דברים קטנים...

 

[seaking]

סליחה על ההצפה אבל עוד משהו קטן על הסרט

שלדעתי מביא הרבה יותר טוב את העניין של המשחקים ואת ההסחפות של הקהל ללא הבנה מה קורה.

ואתם יודעים מה זה מביא אותי לחשוב... היא רגילה לכתוב סדרות טלביזיה... וזה בערך מה שהיא עשתה. רק שבסרט עשו את זה יותר טוב... לשם שינוי

 

[N o R i K o]

שוב, זה עניין של טעם

CF

אני חושבת שהסרט מקשה על החשיבה כפליים... כשאתה צופה בסרט אתה מרגיש כמו אזרח של הקפיטול. יש לך את קטניס כפייבוריטית מההתחלה, אתה צופה בטקס הפתיחה, אתה צוחק בראיונות שלהם, אתה שמח שמיועדים אחרים מתים... במקום להבין את קטניס ואת האינטרסים שלה, במקום להבין את העובדה שהמעשים שלה - המוות של רו, החבירה לפיטה - הם בעצם הדרך הסמויה שלה למרוד בקפיטול, אתה סה"כ חושב שהיא הGood Girl שצריך לתמוך בה. דווקא בסרט פחות עולה השאלה של למה הם חיים בעולם מעוות כזה ולמה אף אחד לא מורד.
יש כאלו שאהבו את זה. אני הרגשתי שכל הפואנטה של הספר התפספסה. הרי אחר כך, כשפורץ המרד, נגררת אליו קטניס, שהתחילה את הכל, אבל בכלל לא רוצה לקחת בו חלק. שמבחינתה עדיף שיכריחו אותה להינשא לפיטה מאשר שיהיה סיכון שהמשפחה שלה תיפגע. וזה מה שהופך את הסדרה למעניינת. שדווקא הזו שלא רוצה להיות במרכז צריכה להיות שם וכופים עליה להיות שם.
הדמות האהובה עליי בסדרה היא גייל. הזה שעושה ומורד ומזיז את הכל. אבל אם הוא היה הדמות הראשית נראה לי שהייתי חושבת שזה קצת בנאלי. שכבר קראתי על הרבה דמויות כאלה שעומדות במרכז. אבל בכך שהוא עומד בצד ומכריח את קטניס לזוז, הוא הופך את כל הדבר למעניין.

 

[N o R i K o]

אני לא חושבת שזה כדי להראות "ייחודיות"

קטניס אומרת בעצמה מה הקטע של הציפור כבר בספר הראשון. יש מאחורי זה סיפור. זה בא להראות לנו עולם עתידני... ברור שזה מושפע מהמון דברים, בימינו שלנו כבר כמעט ואי אפשר למצוא דברים מקוריים ב-100%. אבל המטרה כאן היא לתפוס קהל יעד שלא בהכרח פנה לדברים האלה בעבר ולגרום להם לפתוח את מימד החשיבה שלהם.
ושוב, זה שהדמות הראשית היא המובלת לא אומר שהסדרה כולה רדודה ושטחית. יש לסדרה הרבה מאוד לומר. נכון שהסוף גרוע, אבל זה לא הופך את הסדרה כולה לגרועה. שאלות של איפה אנחנו בעתיד, איפה אנחנו במלחמה, איפה אנחנו באבחנה בין טוב לרע... המון כאלה יכולות לעלות במהלך הסדרה. וזה מה שמקנה לה את העומק ואת הפן הייחודי שלה.
אם אתה לא הצלחת למצוא את העומק הזה... משתתפת בצערך

 

[Black Stain]

לדעתי בלי לזלזל בך, אתה קצת פספסת את הפואנטה..

 

[seaking]

אני חושב שאנחנו אומרים את אותו דבר

M

רק שאני לא טוען ששהסוף גרוע אלא ממקם את האמירה בעובדה שהוא אינו שונה מכלל הסיפור...

והטענה שלי לשטחיות היא שיש דברים שהיו יכולים להיות עמוקים הרבה יותר שהתפספו וחבל.

ויחד שני הדברים נותנים איזו שהיא אווירה שטחית לדברים.

ויש הרבה מקומות שבהן העומק והאמירה לא התפספסו כמו למשל במסעות טאף (אני מקווה שאני מאיית נכון) בספר אחד ג'ורג' הצליח להכניס את האמירה הנוקבת, את העומק הראוי ואת הסיפור המשובח.

בנוגע לסרט - אני חושב שאת צודקת בנוגע לאמירה של הספר שפוספסה. אבל מכיוון שקטניס אינה מתוארת כאינטילגנטית במיוחד ומונעת ברוב הזמן מתוך רגשות קורבניים ואינה מצליחה להתרומם משם - קשה גם בספר לראות את מה שאת אומרת ועובדה שאפילו גייל אומר "קטניס תבחר את מי שהיא לא יכולה לשרוד בלעדיו..."
מה שמעורר את המחשבה שאולי ככה היא התכוונה לבנות את הדמות?!

בסרט מעבירים יפה מאוד את ההבנה של המחוזות לעובדה שלא צריך לקבל את הדברים מובנים מאליהם, ואת התחלת ההתלקחות.

ואף יותר מכך מראים את הטופעה העדרית של תושבי הקפיטול... ואת ההשפעה השלילית של הריאליטי עם התערבויות ההפקה וכו...
שאגב אני כבר לא זוכר איפה זה בדיוק מתחיל אבל גם במרד עצמו כל עניין ההפקה ודעת הקהל הוא מה שנותנים עליו דגש ופחות על הלחימה - כל העניין של ליצור דעת קהל... ולביים קרבות לצורך צילומים ותעמולה... ושהקהל הולך שולל אחרי המדיה...

 

[N o R i K o]

יש הבדל

בין סדרה שלא מעבירה את המסר שלה כמו שצריך לבין סדרה שטחית. זה שהעומק לא מוצג במלואו לא אומר שהוא לא קיים. זה כמו שתיכנס לכינרת, תגיע עד לגבול שבו מותרת השחייה, ותגיד שהכינרת לא עמוקה מספיק כי קטעו אותה באמצע.
ונו, הנה, אתה בעצמך אומר שבסדרה יש ביקורת מסויימת על המדיה והשליטה שלה היום בבני האדם. הביקורת הזו היא משהו שבא לומר הרבה. זה מוכיח שלסדרה יש עומק. יש ציטוט שאני נורא אוהבת של קטניס בספר הראשון - "אצלנו ב-12 אדם זקן זוכה להמון כבוד כי הוא הגיע לגיל הזה, ואם מישהו זוכה בקצת שומן כולם מקנאים בו. בקפיטול זקנה והשמנה הם דברים שמנסים להמנע מהם, שהם שליליים, כולם רוצים להיות צעירים ורזים." זה יכול להיות סתם תיאור של קטניס על הקפיטול. מצד שני, אם תרד לעומק האמרה שלה, שבהחלט קיים שם - איזו ביקורת יש בה על החברה של ימינו?

 

[seaking]

אהבתי את הדוגמה שלך...(וואחד

MJ)

עם הכנרת... וזה בדיוק העניין ..ואולי בגלל שאני גבר... אני אשווה את זה כמו ללנהוג בפרארי במגרש חניה סגור - אתה יודע למה היא מסוגלת אבל זה לא זה.

זה נכון שספרות משאירה מקום לדמיון... אבל דווקא פה כאילו ההתמקדות פספסה את העניין...

זה כאילו קטניס היא רק צופה בנעשה... אין לה באמת אמירה אישית בעניין כמו ילד שצופה בנוף דרך חלון הרכבת...

כאילו להשאיר אותה גיבורה לכל אורך הספור יוצר את הפספוס כשיש עוד הרבה דמויות אחרות להעמיק אותן.

קחי למשל את הלוחם ה13 (סרט) אז שם הדמות המגולמת על ידי אנטוניו בנדרס שהיא כביכול הדמות המרכזית בסיפור אינה הגיבור של הסיפור... הגיבור הוא המנהיג של השבט... רק ששם זה עובר דרך העניינים של המספר... שלוקח חלק בסיפור ויש לו אינטראקציה עם הגיבור.

אגב סתם ככה בשביל הכייף אני הייתי מחלק את הסיפור לחלקים כרנולוגיים שלכל חלק גיבור אחר... ומספר את הסיפור מנקודת מבטו (סטייל רשומון אבל כרונולוגי) ונותן לכל אחד את המקום שלו.

את הסיום - שאני חושב שיכול להיות מעולה כמו שהוא אבל בקשירה אחרת יקבל נופח אחר לגמרי.

אז את הקשירה של הסיום הייתי עושה סטייל סיום של דר הו, ומחבר בין הדמוויות השונות את ההליכה בתעלות (גייל קטניס, פיטה וכו) את הנשיא תוך כדי... את השיחה עם הנשיא בגנו... את החץ בקוין...

ולא נותן לי לחכות איתה בחדר כדי להבין שהיא נשפטה... שוב אינה שפויה וגזר הדין מונחת עליה..

ככל שאני חושב על זה העובדה שהיא מובילה את העלילה העובדה שהיא פיון במערכה היא הפרט שהכריע את איכות הסיפור.

 

[פאנגירל]

אתה מתכוון לסיכה של אצבעון? P:

 

[seaking]

 

[shaharEB]

MJ

נהניתי לקרוא את הספרים ועדיין..זו לא הטרילוגיה האהובה עליי.
ואולי הסוף המטריד והמזוויע לדעתי של MJ הרס את רוב הסדרה..
אבל איך מדבר של "גיבור שהוא בעצם קורבן" הגעת להגיד שהספר רדוד ?
אני ממש לא מסכימה..כמו שכתבו מעליי, לספר יש הרבה יותר להגיד מאשר לסכם אותו במרד וסיפור אהבה..