שלום לכולם

[s w e e t 18]

שלום לכולם

האמת היא שחפישתי מקום שאוכל לשפוך קצת...וחשבתי אולי הפורום הזה יכול להתאים
אז ככה.. אני בת 25...ובזמן האחרון אני מרגישה שהכל מתפורר לי בין הידיים.. אני מרגישה מאוד בודדה..
כל פעם שסופש מגיע ... זה סבל בשבילי אני רק מחפשת איך להעביר את הזמן..
אין לי הרבה חברות.. רב חברות הילדות שלי יותר נכון זה התחיל מאיזה חברה אחת טובה שהתרחקנו
היא טיפוס שאני לעא ממש הסכמתי עםם הדעות שלה וההתנהות שלה הייתה צבועה לדעתי
תמיד שהיא הייתה צריכה משהו היא ידעה לפנות אליי אבל כשאני הצטרכתי היא לא ממש עשתה בשבילי..
שלא תבינו לא נכון היינו חברות טובות ומאוד אהבתי אותה.. אבל תמיד שהייה לה חבר והיא אחת שכל הזמן היא בזוגיות היא מתרחקת בצורה משמעותית
ומתי שהם נפרדו תאום יש לה זמן לצאת בשבתות ולבלות ... פתאום יש לה יותר זמן פנוי..ואחרי תקופה ארוכה מאוד של חברות .. הגעתי לסקנה שאנשים שלא עושים לי טוב אני מתרחקת מהן. אף פעם לא הייתה לי חברה טובה.. חברת נפש כזאת. שאר החברות- נפגשות מתי שיש זמן אם לא יוצא לדבר אז לא נורא.. וכל אחת עזבה למקום אחר אחת לחול, אחת עברה ללמוד במקום מאוד רחוק ... ככה שכל החבורה שלנו התפרקה.. בהתחלה זה לא הפריע לי כי אולי פחות הייתי מחוברת אליהן.. אבל זה מה שהכרתי ואיתן גדלתי..
יצא לי להכיר חברות חדשות מאז... ורק שתיים מהן נשארו באמת חברות טובות... אבל בגיל הזה כל אחת מחפשת מה ללמוד.. מחפשת את העצמאות שלה.. את הזוגיות
בגיל 25 אני פתאום מבינה ששום דבר לא יחזור להיות כמו פעם .. כל התמימות ... הכל הלך..
לפעמים אני חושבת אם הייתי צריכה להתרחק מאותם אנשים שלא עשו לי טוב..אני מצטערת על זה היום.. כי אני לבד..
תמיד חשבתי שאני אמצוא חברות חדשות.. אבל גם אם זה קרה... נורא קשה להכנס לחבורה מסויימת... ולהתחיל לתפוס את המקום שלך..
אנשים שנתקלתי בחיים.. אם זה חברות חדשות...נמצאות איתי רק שהן צריכות משהו... חברה אחרת למשל ... שהייה לה חבר היא לא שיתפה יותר מידיי... היא בחורה סגורה כזאת שאף פעם לא הייה לנו קשר קרוב וזה בסדר .. כי היא כזאת... אבל למשל כשהרגשתי שאנחנו מתקרובת כי התתחלנו ללמוד יחד..וכשהיא נפרדה מהחבר .. והכירה מישהו שנורא רצתה אותו תמיד שיתפה אותי בהכל... בהתלבטויות... הכירה לי אותו ... יצאנו כמה פעמים יחד... אבל שוב הדפוס חוזר על עצמו... ברגע שהם נהיו חברים והכירו טוב יותר היא כבר לא צריכה אותי , היא לא משתפת בשום דבר שקשור לזוגיות שלהם.. שבתות זה או שהיא אצלו או שהוא אצלה....בהתחלה תמיד הייתי לצידה אבל זהו ברגע שהיא לא צריכה אותי אז זה נגמר..
ואני לא מבינה למה זה קורה לי..
בגיל כזה גם החברות שלי כל אחת בזוגיות... כבר לא רוצות לצאת ...חלקן נשואות או לקראת חתונה
ככה שאני מוצאת את עצמי בסופשים מבלה בבית.. עם עצמי
אני לא נמצאת בזוגיות... אף פעם לא הלך לי בתחום הזה.. אבל זה כבר סיפור מסובך משל עצמו..
יוצא להכיר רק דרך האנטרנט ... וגם על הרעיון הזה אני לא מתה..
ורע לי.. מיום ליום זה מתגבר יותר ויותר... התחושת בידידות ... והמחשבה שאני לא רוצה להיות לבד
תודה לכל מי שהגיע עד לפה..

 

[s w e e t 18]

נא לאא לפרסם בראשייייי

 

[einat162]

תמצאי דברים שמעניינים אותך ויכולה לעשות לבד

הליכות ארוכות עם מוזיקה, נסיעה ברולר בליידס (מה? ספורט!),
תקני ספר / קורס אינטרנטי ללימוד נגינה על כלי מסויים, שפה חדשה,
תפירה, ציור, אפייה, תמצאי משהו שיעסיק אותך.

להכיר - ולאו דווקא קשרים רומנטיים- דרך האינטרנט זה לא כ"כ נורא כל עוד הקשרים יוצאים מהצג אל העולם האמיתי.
לכי למסיבות, או לכנסים, תערוכות, ירידים - מקומות טובים להכיר ולדבר עם אנשים (ברמה שטחית או יותר מזה).
סתם זורקת - כנסי מד"ב, טעם העיר שמתקרב אוטוטו, אפילו מפגשי פורום.

לגבי כל הדברים האחרים שרשמת- אני בטוחה שמוכר פה לכולנו, גם לנשואות או במערכת יחסים פה- הכל היה רלוונטי לפני.
מעגלי חברים משתנים, מה לעשות.... את לא צריכה להצטער על קשרים שקטעת בגלל "חברות" שהיו צבועות או פגעו בך, הבטחון העצמי שלי לא בשמיים, אבל אני מעדיפה להיות לבדי מאשר להיות מוקפת בכאלו (יוצא דופן הצביעות שסביבת העבודה מחייבת, זה המקסימום שאני מוכנה לסבול - וזה מספיק לי בהחלט).

 

[קופיפה טובעת]

אני מצליחה מאוד להזדהות

אני מרגישה שאני כל הזמן מתרחקת מאנשים, עם או בלי רצון, במודע או שלא במודע.
ילדים מוצאים חברים ומבטיחים להיות אחד עם השני לנצח אבל לי אין קשרים כאלה, שיכולים להחזיק מעמד לנצח.
אני מבינה את תחושת הבדידות הזו ולפעמים גם לי שי צורך להיות בקשר עם אנשים רק כדי לא להרגיש לבד, בלי לחשוב ממש על טיב הקשר.
בשורה התחתונה, אני תמיד עושה מיפוי כזה או אחר (גם אם ללא הגדרות מדויקות) לגבי קשרים שלי עם אנשים- למשל, יש חברים ליציאות, יש חברים לצאט בפייסבוק, יש חברי נפש וכו'.
לא תמיד יש את מי שעונה לקטגוריות השונות.

אני לא יודעת אם מבחינה אובייקטיבית זה נכון לחשוב שצריך לשמור על קשרים בכל מחיר, הרי למה להיות בקרבת מי שלא עושה לנו טוב?
עד כמה אפשר לספוג תחושת נחיתות או ניצול או הזנחה ע"י חברים?
לפעמים פשוט עדיף לעצור את זה בזמן.
הרי אמנם את (וגם אני) נשארת לבד אבל גם כשיש לך חברים את מרגישה די לבד....

 

[raptor89]

|אייקון הזדהות|

כל כך הרבה דברים שקראתי אצלך ויכולתי להגיד על עצמי במהלך החיים.

תראי,
אני טיפוס מאוד ״מתבודד״ (אני שם את זה במרכאות, כי אני כן אוהב חברה, אבל חלק גדול מהזמן שלי אני מעביר לבד).
גם לי לא קל להיכנס לחברה חדשה.
אני תמיד מחפש את הקבוצות הקיימות כבר ואומר לעצמי שאין סיכוי שאני מצליח להשתלב.
לא התחלתי עם אף אחת לפני שהכרתי אותה באיזשהו אופן.
יש לי מלא חברים שהם ״חברי מסגרת״ - כרגע איתי בבסיס, כרגע איתי בחוג וכו׳, ולרוב אני לא אצליח לשמור על קשר ברגע שהמסגרת נעלמת, בעוד השאר כן נשארים בקשר ביניהם.

תוסיפי לזה את העובדה שעברתי דירה בגיל 16 תוך כדי לימוד בפנימייה ותקבלי מצב שאני גר בקצרין כבר 7 שנים ולא מכיר פה אף אחד.
יוצא מזה שלמדתי המון דרכים להנות מהלבד הזה במקום לשנוא אותו ולהתלונן עליו.

הרבה יותר קל לי להכיר אנשים ברשת כי האינראקציה הבין אישית הראשונה מרוככת על ידי זה שכבר דיברתי עם הבנאדם השני לפני כן באופן וירטואלי...
אל תשללי את זה ישר. אין בזה שום פסול. אפילו ההיפך.

תמצאי את מה שטוב לך במצב הנוכחי (בטוח יש כזה) ותטפחי אותו. יחד עם זה יבוא הביטחון וכל השאר.

 

[אין לי שם יצירתי]

רפטור89 ....

האמת שהפתיע אותי לקרוא מה שכתבת כי פנים מול פנים אתה כל כך ממגנט אנשים אליך ועושה רושם של אדם מדהים שעם הזמן גם מתגלה כרושם נכון ואמיתי....אתה "מסמר המסיבה" אל תשכח את זה

 

[ילדת פלא בהכחשה]

 

[s w e e t 18]

הייי

תודה לך ששיתפת..

אני דווקא כן בחורה עם בטחון .. אומנם לא בשמים אבל יותר מהעבר
פעם לא היה לי בכלל והיום זה השתפר עם השנים... אני לא מתביישת.. בחורה פתוחה להצעות
אני משתדלת כן לצאת בכל הזדמנות שיש לי.. אני דווקא אוהבת לצאת גם בערבים לפאבים וכאלה.. ויומיום אם זה סתם ללכת לטייל לים..
אבל עצוב להגיד את זה ... כרגע כשדברים משתנים, אנשים נהיו עסוקים יותר .. אין לי עם מי..
אני לפעמים מקנאה באנשים שכל הזמן מטיילים... שכל הזמן יש להם עם מי לצאת גם אם זה סתם לקפה... שיש להם חיים תוססים
אני מניחה ורוצה מאוד לקוות שזה סך הכל תקופה .. וזה יעבור....

 

[הלוחשת לתינוקות 26]

קודם כל ברוכה הבאה!

ועכשיו לענייננו, קודם כל אני שמחה שכתבת פה, כי בשביל זה יש את הפורום הזה, מניסיון אפשר לכתוב פה ואנשים תמיד יעזרו ויתנו לך עצות..

דבר שני, אצלי זה קצת הפוך ממך,יש לי חברות, יש לי משפחה אוהבת, לא חסר לי כלום בתאכלס (למרות שאני תמיד אחפש את מה שחסר,עוד נקודה פסולה אצלי..)
מעבר לזה,יש לי קטע שמתי שאני ממש מבואסת ממשהו, אני ארחיק ממני את כולם, ויעדיף להיות לבד, וזה יגיע למצבים שאני אפילו אבריז ממפגשים חברתיים וכאלה...

אני די מבינה אותך אין דבר יותר כיף ומשמח לדעת שאת חשובה לאנשים שמסביבך ואנשים אוהבים אותך ויש לצידך הרבה אנשים טובים ואהובים..אבל ברגע שתקבלי את עצמך ואת תהיי שלמה עם עצמך אז אנשים יתקרבו אלייך וירצו להיות בקרבתך ולא תביני בכלל מאיפה זה בא...

2 עצות יש לי לתת לך, דבר ראשון תקבלי את עצמי תאהבי את עצמך תהיי שלמה עם עצמך-וככה אחרים יאהבו אותך...
דבר שני תתעסקי בדברים שאת אוהבת (בטוח יש) אל תתעסקי בכמה את לבד וכמה קשה לך...כשלא מתעסקים במה שקשה פתאום ניהה טוב...

בהצלחה!!!!

 

[al19]

אז קודם כל ברוכה הבאה
זה נשמע כאילו את פשוט רוצה להשתייך לאנשהוא..
אז קודם כל אני לא יודע אם אני מדבר בשם כל הפורום (גם לא הייתי פה שנתיים...), אבל אנכנו תמיד פה בשבילך לא משנה מה.
ככה זה שמתבגרים, החברים הופכים להיות פחוט ופחוט, אין מה לעשות יש אנשים חרא כאילה שפשוט שומרים פחוט על קשר ואכפט להם יותר מעצמם ופחוט מחברות...
הילדות תמיד תראה לך בתור משהו מתוק ותמים , אבל גם לבגרות יש הרבה דברים קסומים להציע לך !!!!
כמה אני מזדהה עם ההרגשה של לא להיות לבד... אבל אני מבטיח לך
שלא משנה מה אנכנו כאן בפורום בשבילך, את אף פעם לא תיהי לבד...
למה את אף פעם לא נמצאת בזוגיות ? זה סיפור מסובך ? תספרי ...בשביל זה יש פורום .
בסופשבוע את יכולה ליזום מפגשי פורום ! תשאלי בפורום אם מישהו פנוי בסופשבוע ובטוח כמה יענו לך .
מה את עושה בחיים ? לומדת ? עובד? מה לומדת ? מה עובד?
תראי קודם כל תצטרפי לפורום, תמלאי את השאלון הזה של ההיכירות של חודש מאי, תגיבי לאנשים

תראי שאנשים יגיבו לך בחזרה,
תראי , לי אין משפחה, פשוט אין, וחברים יש לי רק אחד בכל העולם הזה שגם לו לא אכפט ממני בכלל.. אני כל החיים שלי בלימודים ולבד, אבל פה בפורום פגשתי בן אדם מקסים שהתאהבתי בו, ומשפחה בפורום .. מצאתי מקום להיות שייך אליו ...
אז תגיבי לאנשים תעני לשרשור, תיהי חלק מאיתנו

(מאז שפרסמת את הש של הכותרת את כבר חלק) תדברי פה עם אנשים, מבטיח שהכל יסתדר...
ובקשר לחברות שלך, מי שלא בקשר איתך או בקשר רק בשביל לספר את הרצונות של עצמה לא שווה שתיהיה חברה שלך !
תתחילי בשרשור הכרויות, תתחילי להגיב, ותחיי

החיים יפים, רק צריך לחיות אותם, לא חייבים עוד אנשים בשביל זה , חייבים רק אושר פנימי, אני יודע שזה הכי עצוב להיות לבד וזה לא ממש עוזר, אבל הי, כמו שמרתי מבטיח לך שזה תקופה ויעבור, ושוב אנכנו תמיד ניהיה פה ...
מקווה שמה שעזרתי טיפה טיפה עזר...

 

[s w e e t 18]

תודה לכוווולםםם!!!

ואיי זה ממש מרגש וכיף לקרוא את כל התגובות שלכם..
שבן אדם נמצא אולי במצוקה רגעית... ובכלל לקבל את כל ההזדהות הזאת מכולם
לדעת שמה שאני עוברת .. קרה לא לאחת מכן ... אבל זה דבר שקורה..
אני חושבת שהייתה לי מעידה קלה...תחושת בדידות ... שבת לא קלה
אבל אני חושבת שזה תקופה שתעבור.. אני באמת אנסה לחזק קשרים עם אנשים וחברות
היום דווקא הייתה לי שיחה טובה עם אחת החברות שלי... שלפני כמה ימים נפגשנו אחרי מלא זמן ועדיין הרגשתי ריחוק כזה מצידה..
אני חושבת שזה בגלל העובדה שמלא זמן לא דיברנו...אבל היום היא התקשרה והייתה שיחה יותר טובה וזה חיזק אותי קצת

 

[al19]

...

תמשיכי לעדכן אותנו .. ובכללי תשתתפי בפורום

ואל תשכחי
when life gives you lemon, make lemonade

 

[b0redavid]

what's lemonde without some sugar?