עוזי טל 75
New member
שלום לכולם!
אני בן 40.לאחרונה אישתי הודיעה לי שברצונה להתגרש ממני אחרי 6 שנות נישואים.יש לנו בן בגיל 4.
זה משהו שממש לא ציפיתי לו.חשבתי שהנישואים שלי בסדר ואין שום בעיות עד התגלתה האמת.
פשוט ככה בהפתעה.בחיים לא תיארתי לעצמי שהגירושין ידפקו גם על דלתי.
אנחנו עדיין חיים ביחד.ניסיתי לדבר אל ליבה אך לשווא.
לא אכנס לסיבות(נשללה בגידה).החברים יודעים ,המשפחה לא.
רק לבשר להורים שחושבים שהכל מושלם ושגם לתקופה מסויימת אחזור אליהם לגור בגיל 40 זה דבר לא קל שגם איתו אתמודד בהמשך.(הרי מי תקפוץ על זה?)
אני לא אשקר,אני מרוסק.לא ציפיתי שהנישואים שלי יגמרו.אני מרגיש שחלק ממני מת.אני לא מסוגל לשמוע מוסיקה אני כאילו באבל.לא יודע מאיפה נפל עלי הדבר הזה.כלפי כל החברים אני משדר שאני מחייך וצוחק אבל בלב אני מרוסק.
אף אחד לא יודע כמה דמעות אני מוריד כי אני גבר.וזה לא נעים שיראו אותך ככה.הרי אומרים:"הגברים בוכים בלילה"פה לא אכפת לי לספר את זה כי אף אחד לא רואה אותי או יודע מי אני..אף אחד לא יודע איזו הרגשה אני מקבל מאישתי שבסה"כ לא הייתי בעל כ"כ נורא של חוסר יחס,חוסר אהבה.המבטים בעיניים שלה זה לא אותם מבטים של האשה שהתחתנתי איתה.
אני מרגיש שאני חי עם אשה זרה.אנחנו נתגרש בסוף זה ברור.
עם כל הסימפטיה של החברים,אני מרגיש לבד.גם אם המשפחה היתה יודעת זה לא היה עוזר לי הרבה.
הייתי חייב להוציא את זה.
מקווה שהסיפור הזה רלוונטי לפורום.
אני בן 40.לאחרונה אישתי הודיעה לי שברצונה להתגרש ממני אחרי 6 שנות נישואים.יש לנו בן בגיל 4.
זה משהו שממש לא ציפיתי לו.חשבתי שהנישואים שלי בסדר ואין שום בעיות עד התגלתה האמת.
פשוט ככה בהפתעה.בחיים לא תיארתי לעצמי שהגירושין ידפקו גם על דלתי.
אנחנו עדיין חיים ביחד.ניסיתי לדבר אל ליבה אך לשווא.
לא אכנס לסיבות(נשללה בגידה).החברים יודעים ,המשפחה לא.
רק לבשר להורים שחושבים שהכל מושלם ושגם לתקופה מסויימת אחזור אליהם לגור בגיל 40 זה דבר לא קל שגם איתו אתמודד בהמשך.(הרי מי תקפוץ על זה?)
אני לא אשקר,אני מרוסק.לא ציפיתי שהנישואים שלי יגמרו.אני מרגיש שחלק ממני מת.אני לא מסוגל לשמוע מוסיקה אני כאילו באבל.לא יודע מאיפה נפל עלי הדבר הזה.כלפי כל החברים אני משדר שאני מחייך וצוחק אבל בלב אני מרוסק.
אף אחד לא יודע כמה דמעות אני מוריד כי אני גבר.וזה לא נעים שיראו אותך ככה.הרי אומרים:"הגברים בוכים בלילה"פה לא אכפת לי לספר את זה כי אף אחד לא רואה אותי או יודע מי אני..אף אחד לא יודע איזו הרגשה אני מקבל מאישתי שבסה"כ לא הייתי בעל כ"כ נורא של חוסר יחס,חוסר אהבה.המבטים בעיניים שלה זה לא אותם מבטים של האשה שהתחתנתי איתה.
אני מרגיש שאני חי עם אשה זרה.אנחנו נתגרש בסוף זה ברור.
עם כל הסימפטיה של החברים,אני מרגיש לבד.גם אם המשפחה היתה יודעת זה לא היה עוזר לי הרבה.
הייתי חייב להוציא את זה.
מקווה שהסיפור הזה רלוונטי לפורום.
