שלום לכולם

שלום לכולם

בוקר טוב
ראשית ברכות ותודה על הפורום הכל כך חשוב הזה .
בן זוגי סובל ממחלת המנייה דיפרסיה אנחנו ביחד כ-8 שנים , ואני רוצה להביא מבט גם מהצד השני כלומר בטוחה אני שהכי קשה זה לחולים במחלה , אך גם לנו בני הזוג והמשפחה המתמודדים עם זה יום יום זה ממש לא פשוט.
אני אוהבת מאוד את בן זוגי הוא אדם מקסים אבא נפלא ושותף אמיתי בחיי.אך היו מספר פעמים במיוחד במצבי המנייה שכמעט לקחתי את חפצי ועזבתי את הביית .
אכן יש כדורים , וטיפולים ופסכיאטרים אך אני חושבת שההתמודדות היום יומית היא של החולה ומשפחתו.ומנסיוני הדל אני מנסה כמה שיותר בזמן הדכאון לתמוך , לאהוב, ולדרבן לעשות פעילויות כמה שיותר גם ספורטיביות וגם סתם ממציאה כל מיני סיבות לצאת מהבית למשל לטייל או פרוייקטים בגינה .
בזמן המנייה כפי שאמרתי זה יותר קשה אך הגענו להבנה שכאשר אני רק מרגישה שזה מתחיל אנחנו יושבים לשיחה (לפעמים גם עם הפסיכיאטר ומגבשים עמדה טיפולית).
רציתי מאוד להדגיש שאפשר לנהל חיי משפחה טובים עם מקבלים את המחלה ואת החולה בה כפי שהם .... כלומר אלו הם החיים זה מה שיש ובואו נראה אייך מוציאים מזה את הכי טוב לכולם.

שבוע נפלא לכולם :)
 

קליופיה

New member
בן זוגך התברך ! בך !!!

וואהו - כמה שריגשת אותי....
הלוואי והייתי מוצאת בן זוג שהיה תומך בי כפי שאת תומכת בבן זוגך.
תוך מודעות לכל הקשיים את מוצאת את הכוח להישאר ולתמוך -
שאפו !!!
 

magy

New member
כל הכבוד לך...


אני מצדיעה לך.
 

Lady Stark

New member
ממש כיף לשמוע

את הסובלנות והאחריות שיש לך מול בעלך. הוא באמת התברך.
 

חורף20

New member
באמת כול הכבוד לך !

אין הרבה אנשים כמוך, וחבל !!
יש המון אנשים שצריכים לילמוד ממך !!
ואני מקווה שבן זוגך יודע להעריך את מה שיש לו !
 
שלום אחות לצרה

למרות האופטימיות הנשמעת באופן כללי מדבריך
ברור שהחיים לצד בן זוג חולה
הם סוג של גיהנום קטן.
אני, אחרי מותי איהיה בגן עדן, כי הגיהנום כבר כאן.
אחרי 13 שנות התמודדות עם בן זוג חולה ברמה זו או אחרת
(אין לאחרונה התפרצויות ולכן אין ליווי צמוד ומקצועי. למרות שחיפשתי עבורי גורם לתמיכה
לא מצאתי. מה שקופת חולים הציעה לא התאים ביום ובשעה ועוד קשיים...)
בכל מקרה,
כיום אם אני שומעת על מישהי שמתלבטת אם להכנס למערכת זוגית עם בנזוג חולה,
אני מזהירה אותה ב1000 אזהרות.
זאת זוגיות מאד מאד לא יציבה, מאד לא תומכת, זוגית מאד לבדיתית.
עם כל האמפטיה לחולים, אני מבינה את סיבלם,
אבל הסבל הניגרם לבני המשפחה הוא משהו שקשה לתאר, קשה לשתף וקשה להתמודדות
כי בניגוד לחולה, שמחלה היא חלק ממנו, בן המשפחה צריך לבחור כל בוקר מחדש להשאר.
והבחירה הזאת היא דבר קשה.
 
כמה מקסימה את!

זה מרגש לשמוע איך את לא מוותרת על הזוגיות הזו ועליכם. אני רק יכולה לתאר לעצמי בכמה קשיים נתקלים במהלך הדרך.
אל תשכחי שיש לך גם מקום כאן, בינינו
 
תודה לכולם על התגובות

כתבתי את דבריי כדאי לנסות ולהראות שאפשר גם לקבל את המחלה ולחיות את החיים כפי שהם.
אין ספק שיש תקופות לא פשוטות ואפילו קשות מאוד , אך אני חושבת שכמו בכל מחלה אפשר וצריך להתמודד .
לא יודעת לגבי אחרים מה הייתי מייעצת האם להכנס למערכת יחסים כזו או לא זה מאוד תלוי במי מדובר .
בכל אופן מצאתי לי פה מקום מקסים בפורום בעיקר כדאי לקרוא ולנסות להבין וגם כדאי לשתף .

אז יום נפלא חברים שלי חדשים
 

kasharel85

New member
אני ממליצה

למי שחולה שיקח בת זוג חולה ככה יש הבנה אני ובעלי מסדרים ביחד את הכדורים ומזכירים אחד לשני לקחת אותם בזמן וכשקשה לו אני מדברת אל ליבו ומפחיתה ממנו את הדאגות כי אני מבינה אותו הכי שבעולם בכוונה התחתנתי עם משהו שהאבחנה שלו זהה לשלי וגם הוא עוזר לי המון בזכותו אני קיימת וכל פעם כשאני מתאשפזת למרות שהו שונא בתי חולים הוא היחידי שבא לבקר אותי יום יום ומביא לי דברים מהבית ומשיח את דעתי עם סיפורים הוא לא צוחק הרבה אבל אני משתדלת להעלות לו חיוך מדי פעם ואנחנו מאוד אוהבים אחד את השניה ועוזרים כשצריך
 
למעלה