שלום לכולם
עד עכשיו משתתפת פסיבית יש לי שאלה/ בקשת עזרה.
גם בפורום הזה נראה לי שאני בין המבוגרות, אני בת 44 התחתנתי מאוחר
ולשמחתי הצלחתי להרות די מהר ויש לי שני ילדים מאד קטנים, רב חברותיי לא גרות באזור מגוריי
וגם אם כן באופן טבעי הן עם ילדים הרבה יותר גדולים משלי ובנוסף כבר עם קליקת חברים משלהן
כך שאני מוצאת את עצמי מאד מאד לבד גם במשך השבוע וגם בשבתות
ועם כל המתיקות של ילדיי די קשה להיות לבד עם ילדים כל הזמן, בנוסף יש לי רגשות
אשמה על כך שלבתי שהיא בת שנתיים וחצי אין כ״כ חברה אחה״צ והיא לרב רק איתי
כרגע מאמינה שזה פחות משמעותי אבל בעתיד הדי קרוב זה יתחיל להפריע לה.
יש לציין שאני טיפוס די חברותי ומאד קל לי לפתח שיחה אבל עד היום לא הצלחתי
ליצור חברויות סביב הילדים למרות שאני הולכת איתה לחוגים ולפעילויות שונות.
חשוב לי לציין שבשום תחום אחר אני לא מרגישה פספוס שילדתי מאוחר,
זה הנושא היחידי שמפריע לי בהורות המאוחרת וגורם לי לחשוב שאם
הייתי צעירה יותר בטוח שהייתי מוקפת בחברות ולילדיי היו חברים בני גילם.
האם מישהי נתקלה בתחושה דומה? מה הייתן מייעצות לי לעשות?
עד עכשיו משתתפת פסיבית יש לי שאלה/ בקשת עזרה.
גם בפורום הזה נראה לי שאני בין המבוגרות, אני בת 44 התחתנתי מאוחר
ולשמחתי הצלחתי להרות די מהר ויש לי שני ילדים מאד קטנים, רב חברותיי לא גרות באזור מגוריי
וגם אם כן באופן טבעי הן עם ילדים הרבה יותר גדולים משלי ובנוסף כבר עם קליקת חברים משלהן
כך שאני מוצאת את עצמי מאד מאד לבד גם במשך השבוע וגם בשבתות
ועם כל המתיקות של ילדיי די קשה להיות לבד עם ילדים כל הזמן, בנוסף יש לי רגשות
אשמה על כך שלבתי שהיא בת שנתיים וחצי אין כ״כ חברה אחה״צ והיא לרב רק איתי
כרגע מאמינה שזה פחות משמעותי אבל בעתיד הדי קרוב זה יתחיל להפריע לה.
יש לציין שאני טיפוס די חברותי ומאד קל לי לפתח שיחה אבל עד היום לא הצלחתי
ליצור חברויות סביב הילדים למרות שאני הולכת איתה לחוגים ולפעילויות שונות.
חשוב לי לציין שבשום תחום אחר אני לא מרגישה פספוס שילדתי מאוחר,
זה הנושא היחידי שמפריע לי בהורות המאוחרת וגורם לי לחשוב שאם
הייתי צעירה יותר בטוח שהייתי מוקפת בחברות ולילדיי היו חברים בני גילם.
האם מישהי נתקלה בתחושה דומה? מה הייתן מייעצות לי לעשות?
)....
