שלום לכולם

שלום לכולם

נכנסתי היום לפורום אחרי מעל שבוע שלא הייתי בו. אז קודם כל שתדעו שגם בחופשתי חשבתי עליכם. חשבתי שאתם חסרים לי. דבר שני, כשנכנסתי לפורום היום, נדהמתי מכך שיש המון משתתפים חדשים. אז עצוב לראות שכל כך הרבה אנשים חווים את האבדן האיום הזה ויחד עם זה חשבתי שלפחות הפורום שלנו ידוע ואנשים שצריכים יכולים למצוא נחמה כאן, אצלינו. דבר נוסף שחשבתי, שהזמן עושה את שלו אבל הזמן הוא לא הכל. היום, 5.10 בשעה הזאת, כבר ידעתי שעדי שלי מתה. היא עדין הייתה בבטן אבל ללא דופק. אחרי שבוע היא נולדה ורק אני בכיתי. ועברו חמש שנים. ועדין אני חושבת עליה ועדין היא חסרה. והיא חלק מהחיים שלנו וזה לא עובר. זה מתרכך, זה משתנה אבל זה לא עובר. ואני מקווה שזה לא יעבור. שבוע טוב לכולם יעל
 
ליעל...../images/Emo140.gif

ליעל היקרה, תחושתך מוכרת לי...אנו ממשיכים לחיות (וטוב שכך!), אולם האבדן ממש לידנו, בתוכנו...אין ספק כי ימי הזיכרון הם קשים עבורנו... הזדהתי עם מילותייך: ועדין אני חושבת עליה ועדין היא חסרה. והיא חלק מהחיים שלנו וזה לא עובר. זה מתרכך, זה משתנה אבל זה לא עובר. ואני מקווה שזה לא יעבור. אינני מעוניין לשכוח את הילד שאיבדתי כי הוא חלק ממני. להיפך, אני חש שבזכותו אני אדם אחר לגמרי ממה שהייתי לפני האבדן. יותר רגיש, יותר סובלני ויותר טוב. מאחל לך המשך שבוע נעים...
ממני, תמיד איתנו.
 
למעלה