שלום לכולם
אני רוצה להתייעץ איתכם בקשר לכמה דברים ובשביל שתוכלו להבין את הסיטואציה בצורה הטובה ביותר אני הולכת לפרט על הכל ולנסות להסביר את עצמי בצורה הכי טובה שאני יכולה, אז מראש אני אומרת שזאת תהיה הודעה ארוכה.
אני עוד מעט בת 23 ומשוחררת כבר שנתיים וחצי.
אני בת יחידה לאם חד הורית.
את השירות הסדיר שלי התחלתי במסלול לוחמות, סיימתי את הטירונות אך לא המשכתי למסלול המתקדם בגלל שאימא שלי לא הייתה מוכנה לחתום לי על המסמך שמאפשר לי לשרת ביחידה קרבית.
(אגב הגעתי למסלול הזה מלכתחילה בגלל טעות שלישותית שפשוט לא ביקשו מאימא שלי לחתום לי על המסמך עוד בגיבוש לוחמות ורק בסוף הטירונות השלישות איתרה שאין את המסמך שמאפשר לי להיות שם)
אחרי שיצאתי מהמסלול הגעתי לתפקיד של מדריכת קליעה ואת המשך השירות שלי עשיתי בתפקיד הזה.
אחרי שהשתחררתי התנדבתי לחזור למילואים אחרי שבועיים בשביל לעזור למשרד הקליעה שלי בתקופה של אימונים.
הקצינה שלי איכשהו הצליחה להכניס אותי למאגר המילואים (במקור לא הייתי אמורה לעשות מילואים כי לא הגעתי לתפקיד הזה דרך קמ"ד חי"ר)
מאז שהשתחררתי עשיתי הרבה מילואים יחסית והכל היה בסדר ואפילו כיף, אחלה של משכורת, להתנתק קצת מהשגרה היומית ופשוט לעשות משהו שאני באמת אוהבת.
הבעיה האמיתית התחילה לפני שנה וחצי ככה, בעמוד ענן.
בעמוד ענן קיבלתי צו 8.
אימא שלי לא התמודדה טוב עם הידיעה שעכשיו לוקחים את הבת היחידה שלה לתוך כל "האקשן".
היו פעמים כשהיא הייתה מתקשרת ולא הייתי יכולה לענות לה, אז כשהייתי חוזרת אליה היא הייתה פשוט עונה בדמעות ואומרת דברים בסגנון של "חשבתי שכבר אני לא אדבר איתך לעולם".
אימא שלי היא לא משוגעת ואין לה הפרעות נפשיות, מה שכן יש לה זאת דאגה אמהית מובנת לגמרי שפשוט מתבטאת בהיסטריה לא נורמאלית שבגללה היא לא ישנה, לא אוכלת ורק כל היום בוכה (זה מה שהיה בעמוד ענן)
אני אגיד לכם את האמת, זה לא קל לראות את אימא שלכם במצב כזה.
אני זוכרת שבתקופה של עמוד ענן הייתי מרגיעה אותה ומספרת לה כל מיני שקרים על זה שהכל בסדר וטוב ויפה, אבל בתאכלס, בלי לפרט פה יותר מידי על מה קרה שם, אבל קרו דברים, קרו דברים שגרמו לי להבין את הסכנה הכרוכה בתפקיד הספציפי הזה ובמיקומים שהוא מביא אותי אליו.
אני לא פרנאודית, חשוב לי שתבינו שאני לא חושבת עכשיו שאני הולכת למות במילואים, אבל אני כן מתבססת על דברים שעברתי ושראיתי בשטח בעמוד ענן ואני אגיד לכם שסכנה פיזית אכן קיימת.
הרבה פעמים אימא שלי ביקשה ממני לבטל את המילואים שלי, שפשוט יוציאו אותי מהמאגר ובכל הפעמים סירבתי לה בתוקף, אני לא משתמטת, אני חושבת שכל אחד צריך לתרום את מה שהוא יכול למדינה.
אבל אחרי עמוד ענן התחלתי לחשוב על כל הסיטואציה מחדש.
אני ממש מצטערת על ההודעה הארוכה פשוט זאת הדרך היחידה שיכולתי להעביר לכם את המצב שאני נמצאת בו.
אני צריכה את דעתכם בעניין הזה.
מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות?
לנסות להתחיל תהליכים לביטול חובת המילואים שלי בשביל שאימא שלי פשוט לא תסבול ככה כל פעם שיש איזה מצב ביטחוני מעורער וקיים סיכוי שיקפיצו אותי בצו 8 שוב? (שזה אגב מה שקורה עכשיו, כל המצב הביטחוני הזה משפיע עליה לא טוב רק מהמחשבה שאולי שוב יקפיצו אותי)
או שאולי פשוט להגיד לה ש"ככה זה ואין מה לעשות" ופשוט לקוות שאיכשהו היא תצליח לשרוד את זה?
הסיטואציה בעייתית, במיוחד לאור העובדה שרק המחשבה על לצאת מהמילואים עושה לי צביטה בלב כי אני מרגישה אשמה ומשתמטת (למרות שכולם אומרים לי שאני כבר תרמתי מעל ומעבר ושהמערכת ממשיכה ומתחדשת ומדריכה אחרת וצעירה יותר שזוכרת יותר טוב את כל החומר תחליף אותי ושככה זה פשוט ימשיך)
אני מודה לכם שקראת את כל ההודעה שלי
ואני מודה לכם מראש על העזרה.
אני רוצה להתייעץ איתכם בקשר לכמה דברים ובשביל שתוכלו להבין את הסיטואציה בצורה הטובה ביותר אני הולכת לפרט על הכל ולנסות להסביר את עצמי בצורה הכי טובה שאני יכולה, אז מראש אני אומרת שזאת תהיה הודעה ארוכה.
אני עוד מעט בת 23 ומשוחררת כבר שנתיים וחצי.
אני בת יחידה לאם חד הורית.
את השירות הסדיר שלי התחלתי במסלול לוחמות, סיימתי את הטירונות אך לא המשכתי למסלול המתקדם בגלל שאימא שלי לא הייתה מוכנה לחתום לי על המסמך שמאפשר לי לשרת ביחידה קרבית.
(אגב הגעתי למסלול הזה מלכתחילה בגלל טעות שלישותית שפשוט לא ביקשו מאימא שלי לחתום לי על המסמך עוד בגיבוש לוחמות ורק בסוף הטירונות השלישות איתרה שאין את המסמך שמאפשר לי להיות שם)
אחרי שיצאתי מהמסלול הגעתי לתפקיד של מדריכת קליעה ואת המשך השירות שלי עשיתי בתפקיד הזה.
אחרי שהשתחררתי התנדבתי לחזור למילואים אחרי שבועיים בשביל לעזור למשרד הקליעה שלי בתקופה של אימונים.
הקצינה שלי איכשהו הצליחה להכניס אותי למאגר המילואים (במקור לא הייתי אמורה לעשות מילואים כי לא הגעתי לתפקיד הזה דרך קמ"ד חי"ר)
מאז שהשתחררתי עשיתי הרבה מילואים יחסית והכל היה בסדר ואפילו כיף, אחלה של משכורת, להתנתק קצת מהשגרה היומית ופשוט לעשות משהו שאני באמת אוהבת.
הבעיה האמיתית התחילה לפני שנה וחצי ככה, בעמוד ענן.
בעמוד ענן קיבלתי צו 8.
אימא שלי לא התמודדה טוב עם הידיעה שעכשיו לוקחים את הבת היחידה שלה לתוך כל "האקשן".
היו פעמים כשהיא הייתה מתקשרת ולא הייתי יכולה לענות לה, אז כשהייתי חוזרת אליה היא הייתה פשוט עונה בדמעות ואומרת דברים בסגנון של "חשבתי שכבר אני לא אדבר איתך לעולם".
אימא שלי היא לא משוגעת ואין לה הפרעות נפשיות, מה שכן יש לה זאת דאגה אמהית מובנת לגמרי שפשוט מתבטאת בהיסטריה לא נורמאלית שבגללה היא לא ישנה, לא אוכלת ורק כל היום בוכה (זה מה שהיה בעמוד ענן)
אני אגיד לכם את האמת, זה לא קל לראות את אימא שלכם במצב כזה.
אני זוכרת שבתקופה של עמוד ענן הייתי מרגיעה אותה ומספרת לה כל מיני שקרים על זה שהכל בסדר וטוב ויפה, אבל בתאכלס, בלי לפרט פה יותר מידי על מה קרה שם, אבל קרו דברים, קרו דברים שגרמו לי להבין את הסכנה הכרוכה בתפקיד הספציפי הזה ובמיקומים שהוא מביא אותי אליו.
אני לא פרנאודית, חשוב לי שתבינו שאני לא חושבת עכשיו שאני הולכת למות במילואים, אבל אני כן מתבססת על דברים שעברתי ושראיתי בשטח בעמוד ענן ואני אגיד לכם שסכנה פיזית אכן קיימת.
הרבה פעמים אימא שלי ביקשה ממני לבטל את המילואים שלי, שפשוט יוציאו אותי מהמאגר ובכל הפעמים סירבתי לה בתוקף, אני לא משתמטת, אני חושבת שכל אחד צריך לתרום את מה שהוא יכול למדינה.
אבל אחרי עמוד ענן התחלתי לחשוב על כל הסיטואציה מחדש.
אני ממש מצטערת על ההודעה הארוכה פשוט זאת הדרך היחידה שיכולתי להעביר לכם את המצב שאני נמצאת בו.
אני צריכה את דעתכם בעניין הזה.
מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות?
לנסות להתחיל תהליכים לביטול חובת המילואים שלי בשביל שאימא שלי פשוט לא תסבול ככה כל פעם שיש איזה מצב ביטחוני מעורער וקיים סיכוי שיקפיצו אותי בצו 8 שוב? (שזה אגב מה שקורה עכשיו, כל המצב הביטחוני הזה משפיע עליה לא טוב רק מהמחשבה שאולי שוב יקפיצו אותי)
או שאולי פשוט להגיד לה ש"ככה זה ואין מה לעשות" ופשוט לקוות שאיכשהו היא תצליח לשרוד את זה?
הסיטואציה בעייתית, במיוחד לאור העובדה שרק המחשבה על לצאת מהמילואים עושה לי צביטה בלב כי אני מרגישה אשמה ומשתמטת (למרות שכולם אומרים לי שאני כבר תרמתי מעל ומעבר ושהמערכת ממשיכה ומתחדשת ומדריכה אחרת וצעירה יותר שזוכרת יותר טוב את כל החומר תחליף אותי ושככה זה פשוט ימשיך)
אני מודה לכם שקראת את כל ההודעה שלי
ואני מודה לכם מראש על העזרה.
