שלום לכולם

[הפלאות של עליזה1]

שלום לכולם

שנים שלא הייתי פה
אני אחת מוותייקות הפורום
נכנסתי ולאחזיק לכם ידיים
ולאחל לכולם שידיכם היו מלאות באהבה
לי יש 5 ילדים מאומ צים וכולם מארץ
הנה משהו שכתבתי
מסר מאבא לביתו ,או מאמא לילדה,אך שתרצו ,
אם את לבד, אהיה הצל שלך.
אם את רוצה לבכות, אהיה כתף בשבילך.
אם את צריכה חיבוק, אהיה הכרית שלך.
אם את צריכה לשמוח, אהיה חיוך בשבילך,
אבל בכל שעה שתצטרכי חבר, פשוט אהיה אני.
אם הדרך חשוכה, אני אהיה שם כדי להדליק לך נר.
אם תמעד, אני אהיה שם כדי להושיט יד תומכת.
אם תבכה, אני אהיה שם כדי לנגב את דמעותייך.
רק תמשיך לצעוד, ולפני שתבין מה קורה,
תראה שאור הנר מתגמד לעומת בוהק השמש בשמיה הכחולים,
שהמכשולים שעליהם מעדת בעבר נעלמו, והפכו לזיכרון בלבד,
ושהדמעות שבעינייך כעת הן דמעות אושר.
רק תמשיך לצעוד ותזכור, שמאחורי כל צעד שלך מהדהד צעדי שלי.
ספרי על צער או שמחת לבך כי אוזניי
הן כדלתות אשר פתוחות למילים כואבות .ושמחות
מדהים איך מישהו יכול לשבור את ליבך,
אבל עדיין תאהבי אותו עם כל החתיכות השבורות.
שהיה לכולם יום ניפלא

 

[בהתחדשות3]

יזה כיף שאת פה! כמה לא מפתיע לקרוא את מה

שכתבת! המילים הנהדרות האלו מצטרפות לאהבה העצומה שלכם והחיבוק החם לילדיכם אותם תארת תמיד במהלך השנים. מקווה שהפעם תשארי אתנו.

 

[בהתחדשות3]

יזה=איזה

 

[משתפרת]

עליזה, את בעצמך פלאות וניסים

זוכרת אותך ושמחה לקרוא את דבריך. מההכרות הוירטואלית איתך- הטקסט הכתוב מתגמד ליד המציאות שלך ושל אריה.

 

[אבי351]

איזה כייף לשמוע ממך שוב וכמה מרגש

 

[הפלאות של עליזה1]

איזה כף לראות שעדיין אתם פה

מקווה שיש לכם אך אומרים חבילה צוחקת ,ומתוקה
אצלי מליאור יש 2 ילדים =בת 15 -בן 12
ומחגי =יש 3 =תאומים בן ובת בגיל 3 וקטנה בת שנה
שאר עדיין מחפשים את עצמם
אנחנו הולכים ומזדקנים עם השנים
אבל שווה כול יום ויום

 

[KallaGLP]

נפלא לשמוע ממך. נשמע שגידלת לך משפחה לתפארת.

המשיכי לרוות ממנה נחת.

 

[China8]

מקסים!

כמה נחמד שחזרת ונשמע מאד אם תישארי אתנו, אני בטוחה שתוכלי להיות לעזר לרבים מאתנו בנסיון שלך וחוכמת החיים.

 

[fatfat]

ברוכה השבה

נעים לראותך שוב במחוזותנו. מקווה שתגיחי לעיתים קרובות יותר.
הפוסט שכתבת מקסים.

 

[יסמין@]

מקסים! מאחלת

לכם לרוות המון נחת מהילדים/ות ומהנכדים/ות

 

[משתפרת]

אם כבר כתיבה- הנה משהו שכתב ילד שאומץ בגוואטמלה ע"י אמריקאים

https://groups.yahoo.com/neo/groups/GuatemalaBirthfamilies/conversations/messages/24837

"A Quick Start"

Innocence I had
the first day I was born.
The world was unknown.
It was just me and my mother.
Everything was foreign.
Nothing was important,
except the touch of my mother
who let me be taken and cared for by others.
My journey out of pure innocence had begun.
When I was on a plane,
which could have been to London,
my journey to experience had begun.
It started too soon, I was very young.


ובתרגום מהיר, לא מקצועי ולא לירי:

התחלה חפוזה

היתה בי תמימות ביום בו נולדתי.
העולם היה לא מוכר. היינו רק אני ואמי.
הכל היה זר.
דבר לא היה חשוב
מלבד המגע של אמי,
זו שנתנה שאחרים ילקחוני ויטפלו בי.
מסעי מן התמימות המוחלטת החל
כשעליתי למטוס שיכול היה לטוס ללונדון...
מסעי אל עבר הנסיון החל...
התחיל מוקדם מדי, הייתי כה צעיר...

איזו תחושת בגידה זו כשהציפיה היחידה שיש לך (המגע שהוא הדבר היחיד שאתה מכיר בעולם החדש והזר) נכזבת...
וכולו ילד שכתב...

 

[אבי351]

כמה כואב ומרגש

 

[חייכנית2]

משתפרת,ידוע לך בן כמה היה הילד כשכתב את הדברים הללו?

 

[משתפרת]

ביררתי

בעצם מדובר בנער, הוא בן 16, ואומץ כשהיה בן 5 וחצי חדשים.
הוא מבטא דברים ברוח מה שקראנו בהודעות של גילעד, על השבר הנורא של העובר שנולד אל העולם הלא מוכר, ואין שם המגע הראשוני של האם אותה הכיר מהרחם.

 

[חייכנית2]

זה מסמך מאד מאד חשוב,לדעתי

כי יש נטייה לחשוב 'תינוק,מה הוא מבין?'
והנה הוכחה שהחריטה של העזיבה קיימת בנפש גם אם נוצרה בזמן מאד ראשוני בחיים,כשלא היו עדיין מילים.