שלום לכולם...
אני אתנצל מראש על ה"חפירה", מפני שזה יהיה טיפה ארוך.
אז ככה:
די הרבה זמן שאני מבקרת בפורום הזה בתור אורחת, אך הפעם החלטתי גם להשתתף בשיח.
קצת עלי, שמי הנשי הוא ננסי, אני בתחילת שנות ה30 שלי, (נראת הרבה הרבה יותר צעירה).
בהגדרה היבשה אני "קרוסדרסר".
לא מרגישה שאני אישה שחיה בגוף של גבר, אלא אני גבר שפשוט אוהב להיות (לפעמים... אם כי ישנן תקופות שזה ממש ברמה יום-יומית) אישה.
ה"סיפור" שלי די דומה לרוב האנשים כמוני, גם אצלי זה התחיל בגיל צעיר שמדדתי את נעלי העקב של אמא שלי וכו'...
עד לפני קצת יותר משנתיים, כל הקרוסדרסינג היה אצלי מאוד מוגבל ומתוחם לעניין ספציפי... ולמשך זמן קצר.
גם הגדרתי את עצמי כסטרייט.
היו לי תקופות שבהן הייתי במערכות יחסים רציניות ולא הרגשתי צורך בכלל להתעסק בכל זה.
בעקבות כל מיני תהפוכות בחיי, הצד הנשי שלי החל "להשתלט" יותר ויותר על חיי.
בין אם זה ללבוש לבוש נשי מתחת לבגדים, לגדל ציפורניים, למרוח לק, להגיע הביתה ולהחליף ללבוש נשי, לישון עם פיג'מות נשיות וכו'...
וכל זה, ללא קשר בכלל למשהו מיני... אלא פשוט להתנהל בבית כאישה.
בשלב זה אני גם חושבת שאני יכולה להגדיר את עצמי כדו מינית, אם כי עד כה, לא התנסתי עם גברים.
בנוסף, כפי ששמתם לב אני מדברת בלשון נקבה.
שוב, לא מרגישה שאני אישה שכלואה בגוף של גבר - פשוט זה נעים לי וכיף לי לדבר ושפונים אלי בלשון נקבה.
במהלך החודשיים האחרונים, ממש הגברתי את העיסוק בזה ואני מתנהלת כמעט באופן מלא (בבית) כאישה, מהרגע שאני קמה ועד שהולכת לישון.
סתם דוגמא קטנה, אם פעם הייתי מורידה את הפאה לפני שהלכתי לישון, היום אני נשארת איתה גם בשינה.
מלבד זה, עד לפני מס' ימים אף אחד מהסובבים אותי לא היה מודע לזה מלבד חברה לשעבר (שאני עדיין בקשר ידידותי איתה), אבל היא לא מעוניינת לקחת בזה שום חלק, כך שאני לא יכולה לדבר/להתייץ איתה בנושא.
אז לאור צורך עז שפשוט נכנס בי לשתף מישהו, סיפרתי (בנפרד) לשתי ידידות מאוד מאוד קרובות אלי שאני מכירה שנים.
הן קיבלו את זה ולא התרגשו במיוחד, מה שגרם לי עוד יותר להתעודד.
עכשיו הסיבה שבעצם אני כותבת פה, היא כי אני רוצה לקחת את זה צעד נוסף קדימה, אבל מלאה בחששות.
עד היום, יצאתי בצורתי הנשית פעם אחת מהבית.
זה היה ביום שישי (לפני שנה) בשעה 3 לפנות בוקר, אחרי שבדקתי עשרות פעמים מהחלון שהרחוב ריק.
הייתי בערך כחצי שעה מחוץ לבית ואפילו נסעתי ברכב שלי סיבוב קצר.
לא יכולה לתאר במילים אפילו את הריגוש שחשתי.
מעולם לא נגעתי בסמים, אבל אני חושבת שמה שהרגשתי באותו הרגע, זה היה שווה ערך לאחלה סם.
בכל מקרה, אני מרגישה צורך מאוד חזק להתחיל ולצאת מהבית בצורתי הנשית ואיך נקרא לזה... פשוט "לחיות את חיי" מחוץ לבית כאישה.
ובא לי לעשות את זה בזמן שהעולם החיצון חיי ולא שכולם ישנים ואני לבד.
עכשיו יש לי המון שאלות ופחדים בנושא, שכן אני מודעת לכמה החברה שלנו חשוכה ועם מנת משכל של ילד בגיל 6.
כמו כן, חשוב לי לציין שאני לא רואה את עצמי כחלק מה"קהילה" ולא רוצה שום קשר אליה (לא ממקום רע, פשוט ממקום של לא רוצה להיות ב"אור הזרקורים").
וכל מיני מפגשים יעודיים לאנשים כמוני, זה משהו שפשוט לא מתאים לי באופן אישי.
מלבד הפחד שאנשים יתנקלו לי ואולי אפילו ינהגו באלימות, יש לי שאלות די טיפשיות אולי כמו, נניח שאאזור אומץ ואסתובב בקניון כזה או אחר.
האם "מותר" לי ללכת לשירותי הנשים?
אם אני משלמת בכרטיס האשראי שלי וידרשו לראות תעודת זהות... מה אני עושה במצב כזה?
אם שוטר יעצור אותי לבדיקה ואציג לו את המסמכים (כשאני בצורתי הנשית...), האם יכולים לעשות לי משהו? נניח לקרוא לזה "התחזות"?
ובכלל, האם אתם מכירים מקומות שהם סבלניים לאנשים כמוני? או כל מיני טיפים שיכולים לעזור לי לא למשוך תשומת לב?
אני ניראת די נשית ומאמינה שמלבד מי שמכיר אותי ממש טוב, ממרחק של כמה מטרים, אף אחד לא יזהה אותי ו/או יזהה שמדובר בגבר בלבוש אישה.
וברור שאני לא מתלבשת בצורה חושפנית מדי.
ואם יש מישהו/מישהי עם דילמות זהות או עם ניסיון כבר, אשמח שתשתפו.
תודה מראש לכל מי שמגיב ויעזור.
ננסי.