שלום לכולם

ענתנוי

New member
שלום לכולם

עזבתי כי היו לי שאלות. חזרתי כי מצאתי תשובות.
אפשר לצאת מהספקטרום האוטיסטי? כן. זו הגדרה חברתית ויש פתרונות לבעיה החברתית.
אפשר לצאת מהאוטיזם? לא. זו הגדרה פיזיולוגית, אבל אפשר ללמוד לחיות עם זה ולהפוך את החסרונות ליתרונות.
איך עושים את זה? התנאי הראשון הוא לוותר על התניה. משפטי "אם-אז" מתאימים לתקשורת עם מכונות ולא עם בני אדם. המוח שלנו "מדבר" בשפת התדרים.
איך מקנים התנהגות בלי פרסים ועונשים? משחקים. זו הדרך היחידה לחיים עצמאיים.
איך מטפלים בהתנהגות לא רצויה? מגשרים. מכירים בשונות ובונים שפה משותפת שמאפשרת תקשורת לשני הצדדים.
איך משקמים למידה התנהגותית שגויה? משתמשים בתדרים שמשפיעים על לולאות תקשורת במוח, בשילוב עם תקשורת בונה ומשחקי תפקידים.

אבל התנאי הראשון הוא לוותר על משחקי כוח ושליטה ולהכיר בזכותו של כל אדם באשר הוא לחיות חיים מלאים ועצמאיים,

בהצלחה...
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ברוכה השבה

"תדרים שמשפיעים על לולאות תקשורת במוח" - תוכלי להרחיב?
 

ענתנוי

New member
מידע חדש

חקר המוח מתחיל להניב תוצאות וזו אחת מהן.
נכון להיום יש תדר אחד שמוכר ועבר את כל המחקרים והאישורים שמשפיע על לולאה של עיבוד מידע חושי/רגשי. תוצאות המחקרים, בעיקר MIT ואוניברסיטת טורונטו, מראים שיפור משמעותי בטיפול בפיברומיאלגיה, אלצהיימר, הפרעות בשינה ועוד.
התדר השני, שיותר רלבנטי לאוטיזם, משפיע על הלולאה הסנסו-מוטורית ומחולל פלאים עבור מי שסובל מהפרעות שקשורות לעיבוד סנסומוטורי.
יש מחקרים קליניים אבל זה עוד לא פורסם. אני שותפה בצוות המחקר, לאחר שחוויתי את ההשפעה על עצמי ו"השתחררתי מהספטקרום".
אני מקווה שנוכל לצאת עם זה בקרוב, לפחות בקבוצת מיקוד "אוטיסטית"...
 
מה שטוב בזה שחזרת שאת תמיד מעלה נקודות שמעוררות מחשבה ומאוד

יעילות ליישום דווקא בגלל פשטותן ו"הכללתן" לכל מצבי החיים .
אני אוהבת לקרוא את זה מאוד והתגעגעתי לאדם שמביא יותר מאשר את התיאוריה אל מחוזות המעשה.
 
לא יודע על עניין הישום

אבל בהחלט מביא נקודות מעניינות שגם אני אוהב לקרוא מזמן כבר מתחילת הדרך שנים כבר .
 
איך העבודה אל ? מסתדרת ?

שאלתי מאדם והוא אמר שאת עובדת כל הזמן נשמע קשה בעיני כדאי לך ללמוד ביולוגיה את אוהבת את זה ויכולה להצליח אני רוצה להתחיל ללמוד תואר בספרות
 

arana1

New member
הלוואי שנדע למפות את הטרנספורמציה הזאת

המעבר משפת "אם-אז" שהיא שפה שמאפשרת להניח מרחב התניות מאוד מאוד כל כך מורכב עד למידה שאם לא נוגעת לפחות מאוד מרחיבה את האפשרות להדדיות לשפה מוזיקלית יותר שאין בה שום התניה אלא רק קבלה שלמה מאוד מעניין גם בגלל שעדיין בכלל לא ממופה.
אבל זה קורה,מתרחש, כמו שענת כתבה, גם דרך העברת עומס מרחב ההתניה למי שיודעות לתאר ולממש אותו טוב מאתנו, המכונות, ועל התשתית הזאת אפשר להתחיל להקשיב למרחב שאינו מתנה או מותנה, כנראה, מרחב מוזיקלי יותר, שלא במקרה אוטיסטים תלויים בו הרבה יותר מאחרים.

אני יודע שהפסקתי לתכנת למרות שהכי נהניתי בזה ופרחתי דרך זה משעה שמשהו מוזיקלי בי התחיל לבעוט בתענוג האובססיבי שהפקתי מלרקום במשך שעות חודשים שנים סבכים אינסופיים של אם אזים, פתאום זה היה איטי מדי, לא מכיל את החוויה מהר מספיק
 

ענתנוי

New member
המרחב המוזיקלי

אני מחפשת עכשיו דרכים להפוך את התיאוריה למעשה, ולהיעזר בטכנולוגויה כדי לייצור מרחב כזה. הגיעו אליי 2 פניות מעשיות (בי"ס שמשלב אוטיסטים ומרכז יום לבוגרים) ואי חושבת שאם נצליח לפתח מודל פשוט ונכון זה יהפוך לחובה בכל מקום מהסוג הזה. אני יודעת שצריך אקוסטיקה מסוימת כדי שהצליל יעטוף אותך בצורה סימטרית מכל הכיוונים. אני יודעת שצריך תאורה מסוימת כדי ליצור תחושת ריחוף או ניתוק מהגשמי. אני יודעת שיש חשיבות לתגובתיות של הסביבה, כנראה בעזרת צמידי GSR שמתרגמים שינויים רגשיים למקצבים מוזיקליים וויזואליים. אבל חסרים לי עדיין התכנים. להפוך חדר מנוחה מ"עונש" למקום שבאמת מאפשר חידוש כוחות צריך להיות גם משהו שאפשר לעשות - כמו "חדר בריחה"....
 
למעלה