שלום לכולם!!

b u b a

New member
שלום לכולם!!

אני מתחילה שנה הבאה ללמוד חינוך מיוחד באוני´ כשהמטרה הסופית שלי היא להיות תרפיסטית באמצעות בע"ח לילדים עם מוגבלויות ולזקנים. במקרה ניתקלתי בפורום שלכם והייתי ממש שמחה לשמוע מכם האם מישהו ניסה פעם לקחת את הילדים לסוג תרפיסט כזה? האם אתם חושבים שזה עוזר ותורם? אשמח לדעת מה דעתכם בנושא...וכמובן שעוד יותר אשמח לשמוע שהתחום הזה אכן תרם! שיהיה יום טוב לכולם!
לירון
 

רחלוש

New member
קודם כל...

בהצלחה לך!!! דבר שני , לגבי שאלתך, אני יודעת שזהו טיפול מומלץ ומבורך. אבל מעבר לזה אין לי עוד פרטים לתת לך :)
 

doroniz

New member
טיפול באמצעות בע"ח

בתור מי שאוהב מאוד בע"ח זה נראה לי תחום סופר מעניין. אני התנסיתי בו עם הבן שלי לפני כשלוש שנים - אליי זה מאוד דיבר אבל היות ואני לא הייתי נושא הטיפול נאלצנו לוותר על הגישה. עומר לא התחבר לטיפול, למרות שהמטפלת ניסתה כל מיני ערוצים. ישנו גם הכיוון של "רכיבה טיפולית" שאותו אני לא מכיר מהתנסות אישית. דורון.
 

b u b a

New member
בוקר טוב!! ../images/Emo42.gif

אכן מבחינתי השילוב הזה נראה מנצח..בע"ח בנוסף לילדים מקסימים שלא תמיד מצליחים להפתח לעולם החיצוני... אני חושבת שבע"ח נותן לך הרגשה שהוא יאהב אותך בלי כל קשר למי אתה ומה אתה ולכן קל יותר להתחבר אליו ולהפתח. הצטערתי לשמוע שבנך לא התחבר לטיפול...כי אני חושבת שזה דווקא יכל לתרום.... יש לכם חיה בבית? ותודה על התגובה... לשניכם
שבוע טוב לירון
 

doroniz

New member
בע"ח בבית

היה לי כלב בהיותי נער - אני אוהב בע"ח ובעיקר כלבים. בטיפול עם בע"ח שעשינו - בע"ח המוביל היתה כלבת הלברדור של המטפלת שנכשלה בקורס הנחית עיוורים. אני והיא היינו חברים טובים וקיויתי שאם עומר יראה שאני והיא חברים, הוא גם יסכים להיות חבר שלה. בתקופה ההיא גרנו בדירת 3 חדרים בעיר, שני אנשים עבודים (אני ואשתי) - כך שמבחינתי זה היה צער בעלי חיים להכניס הביתה כלב ולהשאיר אותו סגור כ"כ הרבה שעות. לפני קצת יותר משנה עברנו לגור מחוץ לעיר, בהתחלה בשכירות ולפני קצת יותר מ-4 חודשים עברנו לביתנו החדש. יש כמובן תכנית להכניס כלב הביתה, אבל בינתיים זה לא מעשי, מסיבות כלכליות וארגוניות. אני מחכה לרגע שנוכל לעשות זאת - זה יקרה.
 
הבת שלי טופלה בפינת חי מדהימה

במשך שנתיים, היא מאד אהבה את המקום כי הוא היה כמו חווה קטנה, עם מפל מים ובית מעץ, אבל לא התחברה לחיות, זה פשוט לא דיבר אליה. אבל אני יודעת שישנם הרבה ילדים ומבוגרים שדוקא טיפול זה כן מדבר עליהם. אני שמעתי על הצלחות מאד יפות אצל מתבגרים שסובלים מבעיות נפשיות. בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה.
 

נונינה

New member
גם הבן שלי לא מתחבר לחיות..

ומכלבים הוא מפחד פחד מוות אף על פי שכולנו במשפחה אוהבי כלבים ויש כלבים אצל הסבתא והדודים. בבית יש ארנבת והוא ממש מתעלם מקיומה............. כנראה שיש כאלה שזה יותר מדבר אליהם ויש כאלה שפחות...........
 

b u b a

New member
הייתי מעוניינת לדעת...

בעזרת אילו חיות טיפלו בילדיכם?
 

doroniz

New member
סוגי בע"ח

כמו שכבר כתבתי - דולי היא כלבת לברדור מתוקה שנכשלה בקורס נחית עיוורים והיא שימשה כבע"ח המרכזי אולי בגלל גודלה הפיזי ואולי בגלל שהמשפט "הכלב - ידידו הטוב של האדם" הוא כ"כ נכון. בנוסף היו בחדר החיות בע"ח נוספים: * תוכי שעומר נמשך אליו לעיתים אולי בגלל צבעיו ואולי בגלל הקולות שהוא השמיע. אבל התוכי הזה היה אלים (נשכן) ובשלב מסוים הוצא מהחדר. * שרקנים - עומר לא התחבר אליהם (אני כן). * עכברים - כל עוד הם היו בכלוב זה היה נחמד, במיוחד כאשר הם שיחקו על הגלגל (אפקט הסיבוב הידוע כ"כ אצל אוטיסטים). * לקראת סוף השנה הצטרפה איגואנה - אני באופן אישי לא התחברתי אליה וזה בודאות השפיע על עומר. עומר התחבר בעיקר אל הצעצועים בחדר, וניסינו לחבר בין עומר לבע"ח דרך הצעצועים. לפעמים זה הצליח ולפעמים לא (בד"כ לא...) בשלב מסוים החלטנו לצאת לטיול - עומר מאוד אוהב מרחבים והחלטנו לנסות לנצל זאת ביחד עם דולי - איפה, מה פתאום. הנדנדות הרבה יותר מעניינות. אח"כ ניסינו לנקות את הכלובים ולהמחיש את חשיבות הנושא. זה היה פחות או יותר במקביל להתחלת תהליך הגמילה (מחיתולים אני מתכוון) של עומר ולכן התאים. היום, כשעומר קצת יותר בוגר בנפשו וגם כאשר אני רואה את התגובות שלו לכלבים בישוב, אני חושב שהוא בשל יותר לנושא. לאחרונה הוא התחיל להתייחס לכלבה פינצ´רית ננסית מעורבת של השכנה שלנו שמבקרת אצלנו עם כלבתה די הרבה. אתמול הוא ממש ליטף אותה ביוזמתו. דורון.
 

b u b a

New member
תודה דורון על התגובה....

נראה לי שבאיזהשהוא מקום אתה הושפעת מהטיפול יותר מעומר
באיזה גיל הוא לראשונה הלך? אמרת שהוא אוהב צעצועים...הוא ניסה לשחק עם הכלבה? (שהוא לדוגמא מחזיק חפץ והיא מושכת וכיו"ב) או שזה גם לא היה מושך אותו?
 

doroniz

New member
התחלת טיפול

השנה שבה ניסינו טיפול עם בע"ח היתה כאשר עומר היה בן 4 כמדומני. בהחלט, נעשה נסיון לקשר בן עומר לכלבה דרך צעצועים - לפעמים זה היה מוצלח ולפעמים פחות. ניסינו לשכנע את עומר לזרוק לה כדור, למשוך בחבל, לעבור במינהרה ועוד. צריך לזכור שעומר מאוד קטן מימדים ורזה, והכלבה מאוד גדולה וחזקה וזה הרתיע את עומר. הוא מאוד נהנה להסתכל על הזנב שלה, ולפעמים אפילו היה מוכן לגעת בו. היו קטעים שהוא נהנה להבריש אותה.
 

b u b a

New member
אני חושבת שאכן הגודל....

היווה את הבעיה העיקרית. כל ילד שרואה כלב גדול בדר"כ יפחד ממנו ולכן אני חושבת שאיתם יש להשתמש בגורים/כלבים קטנים. אני רואה את זה כשאני יורדת עם הכלבה שלי למטה (מגזע שי-צו אם אתה מכיר) והיא ממש ממש אוהבת ילדים, כך שכל פעם שהיא רואה אחד באופק היא ישר רצה אליו, מקשקשת בזנב וקופצת. הם די נירתעים בהתחלה כי היא מתקיפה אותם, אבל מכיוון שהיא נורא קטנה (כשהיא עומדת היא הכי הרבה בגובה של ילד בן 6 לערך) אז הם מהר מאוד מסכימים לשחק איתה... אולי זאת הסיבה... האמת - שקצת הרתיעה אותי בחירת המיקצוע שלי כשקראתי את תגובותיכם, מכיוון שלא היה אחד שאמר שזה עזר לו. אבל אתמול היה בערוץ 10 על מטפל בעזרת בע"ח (בתוכנית של מני פאר אם ראית) וזה קצת עודד... חבל לי לחשוב שאף ילד לא יצליח להתחבר לטיפול..או לפחות רובם - וזה די חשש גדול שיש לי
 

miromiro

New member
בובה שלום-מספר הערות.

קודם כל אני חושב שאת בוחרת בתחום מרתק , מאתגר , ומועיל. חשוב מאד לברר (עם עצמך כמובן) אם תחום הטיפול מתאים לך ככלל ובעזרת בעלי-חיים בפרט. צריך לזכור שבעל-החיים הוא נקודת פתיחה מעולה בטיפול ויש לו המון יתרונות אבל הוא לא עושה את העבודה לבד ויחד איתו מגיע גם מטפל שצריך לדעת טוב מאד כיצד להעזר טיפולית בבעל- החיים אחרת אפשר גם להזיק אפילו להזיק מאד. זאת אולי גם תשובה למשיבים הקודמים שילדהם לא התחברו לסוג זה של טיפול, זה אכן קורה אבל יש גם סבירות לא קטנה שזה קשור גם למטפל\ת חשוב לפני שמגיעים עם הילדים לטיפול (שאפילו שאינטואיטיבית נתפס מדהים) להפגש עם המטפל להתרשם ממנו לקבל פרטים על הכשרתו ודרך עבודתו ואם זה אפשרי אז המלצות עוזרות מאד. ולסיום- המלצתי אמצי לך את השם טיפול בעזרת בעלי-חים ולא באמצעות בעלי-חים . בעל החים הוא לא אמצעי אלא חלק חי ונושם מהטיפול ומהמטפל. הרבה מטפלים מתיחסים אל בעלי החים כאמצעי ולכן כולאים בכלובים, מטלטלים, פוגעים וכו´ בחיות הטיפוליות וכך באופן לא מודע בעצם עושים נזק טיפולי וחינוכי למטופלים שלהם. מאחל לך בהצלחה מאיר.
 

doroniz

New member
הגודל קובע?

ראיתי ילדים אחרים שהתחברו לאותה כלבה מהטיפולים שלנו, כך שאני לא בטוח שאפשר לעשות כאן הכללה. לצערי לא ראיתי TV אתמול בכלל - הייתי בפגישה בקשר למועדונית של עומר וחזרתי הביתה אחרי 23:00. אני חושב שהטיפול באוכלוסיות מיוחדות מעניין ומאתגר במיוחד. אם את מוכנה לאתגרים מסוג זה (ועושה רושם שאכן כן), אז לכי על זה......בהצלחה
דורון.
 

miromiro

New member
הבהרה!!!

אין במה שכתבתי שום נסיון להטיל דופי במטפל\ת שנפגש\ה עם בנך. יש וילדים לא מתחברים למטפל מסוים ולדרך עבודתו וילדים אחרים דווקא כן. זאת זה גם המטפלים עצמם צריכים להפנים. דבריי כוונו לתופעה שניראת לאחרונה ובה צצים כמו פטריות אחר גשם מטפלים ומכונים ללימוד טיפול בעזרת בעלי-חים שרובם רוכבים על גל הפופולריות העכשווי של התחום. אם דברי הובנו אחרת אני מתנצל. ושאלה-מישהוא כן ראה ויכול לספר על האייטם מהתכנית של מני?
 

b u b a

New member
מאיר...

דבר ראשון - לגבי ההודעה הראשונה שלך - אני האדם האחרון שיפגע בחיה...מבחינתי החיה תהווה את החצי השני שלי בטיפול! אני מסוג האנשים שמעלה חיות נטושות הבייתה ולו רק כדי להאכיל ולנקות אותם ובוכה כל פעם שאני רואה חיה נטושה... כך שלכלוא אותם/להתייחס לא יפה...זה לא ממש הכיוון שלי...
(אנשים אפילו אומרים שאני מתייחסת בצורה אנושית מדי לחיות...ובייחוד לכלבה המקסימה שלי) כך למעשה הגעתי לתחום - מעולם לא שמעתי עליו ולפני כשחודשיים ידיד שלי אמר שמישהי שהוא מכיר מתכוונת לעסוק בתחום. זה האידיליה בשבילי - כי זה משלב 2 תחומים שאני אוהבת... המון אנשים ניגשים לתחום בלי הכשרה נכונה (יש קורסים שלא דורשים תואר אלא מלמדים ישירות את הנושא) ואני החלטתי שזו לא צורה לגשת לילד ולכן אני לומדת קודם לתואר בחינוך מיוחד ורק לאחר מכן אעשה השלמה כמטפלת.... אני מקווה שזה יבטיח לי כלים וגישה יותר נכונה לילד וחלילה וחס שאי פעם אגרום נזק לאחד ממטופלי! * לגבי התוכנית אתמול של "מני" ראיתי חלקית. בחור שהיה ניפגע הלם קרב ולא מצא אוזן קשבת בקב"ן ובחברים התחיל לדבר עם כלבו ומצא בזה נחמה גדולה. הוא הקים חווה טיפולית שמטפלת בין השאר גם בילדים עם מוגבלויות, נשים מוכות וכיו"ב... הוא סיפר כמה סיפורים מרגשים על ילד שלא דיבר בכלל ולאחר 3 שנות טיפול אמר את המילה הראשונה שלו והיא הייתה "ארנב". ועוד כמה... עשה לי ממש טוב על הלב כי למרות שאני ניכנסת למקצוע שהכנסה הכספית שלו מינימלית ביודעין - אני יודעת שאני אחזור הבייתה עם תחושת סיפוק על כל אחד שאוכל לעזור לו... ולזה אין מחיר! תודה על הדאגה שלך ועל העצות...אני בהחלט אשתדל לעשות כמיטב יכולתי לאורך כל הדרך - ואת זה אני מבטיחה!
לירון
 

Diana M

New member
../images/Emo101.gifבעזרת ../images/Emo54.gif../images/Emo107.gif../images/Emo118.gif|צפרדע

ברוכה הבאה לירון. אני חושבת שאת בוחרת במסלול מרתק. מקווה שנשמע ממך גם בהמשך.
 

spikey01

New member
BUBA

אני לומדת שנה ג´ במכללת לוינסקי חינוך מיוחד(כרגע עובדת עם אוטיזטים). החל משנה ראשונה ללמודים לוקחת קורסים שקשורים בבעלי חיים במטרה להמשיך לתואר שני לתרפיה באמצעות בעל"ח בירושליים . ניתן לעסוק בתחום במגוון רחב של בעלי חיים(קשור למוגבלות של הילד ולתחומי אהבתו-החל מבעל"ח פרוותיםכמו ארנבון , אוגר וניתן להגיע עד סוסים למטרת טיפוח יציבה נכונה -או כפי שנהוג לכנות רכיבה טיפולית. ניתן גם לעבוד עם חרקים שונים רק להשאר עם דימיון רחב וראש פתוח תמיד
 
למעלה