סמי-סליק
צמיג חלק למחצה. החלק התחתון של הצמיג (זה שבא במגע עם הקרקע בזמן רכיבה זקופה בניצב לקרקע) חלק יחסית - קוביות מאד נמוכות או ללא קוביות בכלל אלא חספוס קל בלבד. בצידי הצמיג (החלק הבא במגע עם הקרקע בזמן פניות או כאשר אתה רוכב על משטח תחוח כמו חצץ, חול או אדמה לא מהודקת) ישנן שיניים שמשפרות את האחיזה. הצמיג נותן תחושה חלקה יחסית בעת רכיבה על כבישים או על דרכים מהודקות. מאידך, בזכות השיניים בצדדים, הצמיג נותן אחיזה מסויימת גם ברכיבה בשטח. למי שרוכב בעיקר בכביש או בדרכי כורכר מהודקות - זה צמיג מתאים. למי שמחפש אתגרי שטח שדורשים אחיזה במגוון סוגי קרקע ושיפועים - הצמיג לא מתאים. ותיקון קטן לגבי "קרוס קאונטרי". מדובר ברכיבת שטח בעלת אופי תחרותי מה שמכתיב אופניים במשקל נמוך, זנב קשיח או רך ומשכך קדמי עם מהלך קצר (80 מ´מ ומטה). רכיבת שבילים ("Trail") היא רכיבת שטח לא תחרותית והאופניים יהיו עם שיכוך מלא, מעט כבדות יותר מ XC, ובמטרה לאפשר רכיבה נוחה בתנאי שטח משתנים ולאורך זמן. שכחת את ה"דאון-היל" שניתן לתאר אותה כתקלה חמורה בשיקול הדעת של המין האנושי. בסגנון רכיבה זה לוקחים אופניים שמחירם הממוצע 25,000 ש´ח ומשקלם כ-30 קילו, גוררים אותם עם משאית לנקודה א´ (על ראש ההר), מותחים קו ישר לנקודה ב´ (בעמק), לובשים שריון קשקשים ודוהרים במורד מנקודה א´ לנקודה ב´ דרך שיחים, סלעים, עצים, תהומות, שלוליות ועוברי אורח מפוחדים. סוף המסלול, על פי רוב, הוא כשמשהו נשבר, בין אם זו שלדת האופניים או השלד של הרוכב.