שוב היי...
מה שלומי? איזה תודה ששאלתם. אני מתחילה להיזכר בהתעללות המינית שלי. מאתמול.. זה כמו להיכנס למינהרת הזמו, גם מן תחושת סחרור כזו..ממש כמו בסרטים..כדאי לכם
סתם. זה לא קל, אך אני כבר לא נישברת, ולא מתכוונת להישבר, כי האיכסה קרה, ואני כבר לא שם, והאיכסה שנגע בי ככה, מבחינתי הוא אפס כלום בן זונה. מגיע לו למות, ואיזה צחוק זה אם הוא כבר מת"
. בכל אופן, בכללי, מצב רוחי דיי מחייך, על אף הכל. כי יש גם עוד דברים בחיים, ולא הכאב הוא ששולט. אוהבת אותי, ברגעים מסויימים, אפלו מעריצה.. שם ים.