לא, כי אני כבר הלכתי שם יחפה... ../images/Emo98.gif
והצטלמתי מכל זוית אפשרית (לצערם של הנוהגים בכביש באותה שעה)... איכשהו ההורים שלי לקחו אותי לשם ישר על היום הראשון בלונדון (כדי שאני לא אנדנד להם בשארית הטיול?) ואני לא עשיתי שיעורי בית, אז לא ממש היה לי מושג, וגם לא זכרתי שזה מול האולפנים, כך שבמקום לפתוח מפה (כמו אדם נורמלי) ולאתר את האולפנים בתחילת הרחוב, התחלנו לשאול עוברים ושבים איפה נמצא מעבר החציה. מצאנו מישהי עם שקיות מצרכים, נראתה מקומית (היא נראתה כאילו הרגע חזרה מהמכולת וזה לא שהיה הלכה לאיזשהו רכב) ובלי להתבלבל היא ענתה לנו
"Definitely, definitely that way!"
כשהיא מצביעה (איך לא) על הכיוון ההפוך... תוך כמה מטרים היתה לנו תחושה שהיא לא ממש היתה סגורה על עצמה, ואבא שלי קפץ לפאב הקרוב, לשאול מישהו. תוך שניה יצא איתו החוצה בריטי חביב (ושתוי משהו, כבר בשעת אחה"צ מוקדמת) ונתן הוראות (נכונות ומדוייקות, לשם שינוי). אז למעבר הגעתי, הצטלמתי, ניקיתי במטליות לחות את הרגלים (לפני שאני מחזירה אותן לנעלים), קניתי בדוכן לוח אמייל של שלט הרחוב (מאד חמוד במגבלות התקציב) והיה אחלה. חוצמזה, כל הטיול לא הפסקנו להסתלבט על הבחורה ההיא, וה"דפנטלי דט ווי" הפך להיות מטבע לשון שימושי במשפחה שלי מאז ועד היום.