שלום לכולם
החזרנו את הילדה רוב הזמן הכל היה בסדר חוץ מערב ובוקר שהיו לה התפרצויות זעם שאין לי מושג מאיפה הם הגיעו והם הופנו כלפיי בערב העברתי את זה הלאה כי הנחתי שהילדה ממוטטת מעייפות (לא ישנה צהריים,כהרגלה) למחורת בבוקר כשאמרתי בוקר טוב ראיתי ששוב היא רוצה להרביץ לי נתתי לה להוציא קצת עצבים ואחר כך כשהיא נרגעה אמרתי לאבא שלה - כשברור לי שהיא מקשיבה - שלא אכפת לי בכלל כמה הילדה מרביצה לי וכועסת עליי - פה היא באה להעיף עליי כרית ואני המשכתי ורוצה לזרוק עלי כריות לא אכפת לי בכלל אני עדיין אוהבת אותה התגובה הראשונית שלה היתה שהיא סגרה את הדלת ונשארה אם אבא לבד אחרי פחות מחמש דקות היא קראה לי ומאז לא עזבה אותי במשך כל היום בצהריים הלכנו לסבתא ושם שוב היא נזכרה לה במשהו הסבתא לקחה אותה לשיחה שבה סוכם שאני לא אכנס לחדר שלה בלי שהיא קוראת לי ושהיא תתנהג יפה ולא תרביץ ולא תתחצף ושוב אחרי השיחה הזאת היא הייתה החברה הכי טובה שלי בעולם גם בלילה היא רצתה לראות איתי לבד סרטים-ללא אבא וכך למחורת בבוקר בנסיעה בחזור היא אמרה לי שהיא כותבת לי מכתב שאלתי אותה מה כתוב פה והיא אמרה אני רוצה שנהייה חברים ולא נרביץ ולא נתחצף רציתי לאכול אותה אבל המשכתי במשחק וגם אני כתבתי לה מכתב שאומר שכיף לי להיות איתה ולשחק איתה ושאני אוהבת אותה אחר כך אבא ואני שלחנו לה מכתב נוסף שאומר שאנחנו מתגעגעים ונבוא שוב ביום שלישי-בשאיפה שזה באמת יתקיים הגענו למקום החזרה והאם לא הגיעה כדי לעשות דוקא לאבא (האם רצתה שהילדה תוחזר יום לפני) זה בלבל את הילדה והיא אמרה לי אולי אמא בפקק והיא תבוא עוד מעט בשלב הזה קיבלנו הודעה ממרכז הקשר שהאם לא מתכוונת לבוא אחרי שעה וחצי של שיחות טלפון לכל העולם כדי לתאם מקום החזרה וזמן החזרה הצענו להחזיר את הילדה לסבתא מהכיוון השני האם העדיפה להעביר את הילדה בתחנת משטרה 4 שעות אחרי שהבאנו אותה (בינתיים הילדה ישנה שעה ברכב וטיילנו קצת בקניון) זה היה סיוט כי פחדתי שהגרושה תאשים את בעלי בחטיפה או משהו בסגנון-היא מסוגלת גם לזה בכל אופן הילדה הוחזרה ובגלל האיחור לא נסעתי לארוע משפחתי מהצד שלי אבל זה כבר זניח
החזרנו את הילדה רוב הזמן הכל היה בסדר חוץ מערב ובוקר שהיו לה התפרצויות זעם שאין לי מושג מאיפה הם הגיעו והם הופנו כלפיי בערב העברתי את זה הלאה כי הנחתי שהילדה ממוטטת מעייפות (לא ישנה צהריים,כהרגלה) למחורת בבוקר כשאמרתי בוקר טוב ראיתי ששוב היא רוצה להרביץ לי נתתי לה להוציא קצת עצבים ואחר כך כשהיא נרגעה אמרתי לאבא שלה - כשברור לי שהיא מקשיבה - שלא אכפת לי בכלל כמה הילדה מרביצה לי וכועסת עליי - פה היא באה להעיף עליי כרית ואני המשכתי ורוצה לזרוק עלי כריות לא אכפת לי בכלל אני עדיין אוהבת אותה התגובה הראשונית שלה היתה שהיא סגרה את הדלת ונשארה אם אבא לבד אחרי פחות מחמש דקות היא קראה לי ומאז לא עזבה אותי במשך כל היום בצהריים הלכנו לסבתא ושם שוב היא נזכרה לה במשהו הסבתא לקחה אותה לשיחה שבה סוכם שאני לא אכנס לחדר שלה בלי שהיא קוראת לי ושהיא תתנהג יפה ולא תרביץ ולא תתחצף ושוב אחרי השיחה הזאת היא הייתה החברה הכי טובה שלי בעולם גם בלילה היא רצתה לראות איתי לבד סרטים-ללא אבא וכך למחורת בבוקר בנסיעה בחזור היא אמרה לי שהיא כותבת לי מכתב שאלתי אותה מה כתוב פה והיא אמרה אני רוצה שנהייה חברים ולא נרביץ ולא נתחצף רציתי לאכול אותה אבל המשכתי במשחק וגם אני כתבתי לה מכתב שאומר שכיף לי להיות איתה ולשחק איתה ושאני אוהבת אותה אחר כך אבא ואני שלחנו לה מכתב נוסף שאומר שאנחנו מתגעגעים ונבוא שוב ביום שלישי-בשאיפה שזה באמת יתקיים הגענו למקום החזרה והאם לא הגיעה כדי לעשות דוקא לאבא (האם רצתה שהילדה תוחזר יום לפני) זה בלבל את הילדה והיא אמרה לי אולי אמא בפקק והיא תבוא עוד מעט בשלב הזה קיבלנו הודעה ממרכז הקשר שהאם לא מתכוונת לבוא אחרי שעה וחצי של שיחות טלפון לכל העולם כדי לתאם מקום החזרה וזמן החזרה הצענו להחזיר את הילדה לסבתא מהכיוון השני האם העדיפה להעביר את הילדה בתחנת משטרה 4 שעות אחרי שהבאנו אותה (בינתיים הילדה ישנה שעה ברכב וטיילנו קצת בקניון) זה היה סיוט כי פחדתי שהגרושה תאשים את בעלי בחטיפה או משהו בסגנון-היא מסוגלת גם לזה בכל אופן הילדה הוחזרה ובגלל האיחור לא נסעתי לארוע משפחתי מהצד שלי אבל זה כבר זניח
