שלום לכולם

[ד ו ב י ת]

שלום לכולם

אני לא יודעת אם זה המקום הנכון לשפוך את ליבי..... אבל אני חייבת לעשות זאת אחרת אשתגע. קודם אקדים ואומר שאני נשואה מזה 9 שנים ויש לי שני בנים אחד בן 6 והשני בן 4 (מיותר לציין שהם פשוט מקסימים) והייחסים שלי עם בעלי כמו אצל כולם פעם למעלה פעם למטה אבל בדר"כ למעלה. בעלי אוהב אותי מאוד ואני אותו. לפני כארבע חודשים יצרתי כאן (באינטרנט) יחסים מאוד טובים עם גבר נשוי שעד לפני כחודש לא היו לנו ציפיות מסויימות, פשוט נהנו לשוחח אחד עם השניה. אנחנו משוחחים על הכל הוא היה בשבילי חבר טוב שיכולתי לומר לו הכל מבלי שישפוט אותי, מבלי שיעקם לי פרצוף פשוט הכל. לאט לאט התחילו אצלי רגשות מעבר ל"חברות" התחלתי להתאהב בו ואני יודעת שגם הוא התחיל להתאהב בי (איך אני יודעת? הוא פשוט אמר לי) ומאז הרגשות הולכים וגדלים ומגיעים למימדים עצומים ואני לא ממש יודעת מה לעשות איתם, מצד אחד אני מאוד מאוד אוהבת את בעלי ומצד שני אני חולמת על השני. מצד אחד אני לא רוצה לבגוד בבעלי ומצד שני אני כבר בקושי רב מתאפקת שלא להיפגש עם השני. לפני כחודש הוא ביקש לשוחח בטלפון, פחדתי מאוד ואמרתי לו שאני לא מרגישה עם זה נוח ועדיף שלא. הוא קיבל את זה מאוד יפה ושכח מהעיניין (לשבוע בערך) ואז שוב ביקש שנשוחח, הוא אמר שהוא חייב לשמוע את קולי (גם לי לא הייתה התנגדות לשמוע את קולו) אבל פחדתי וסרבתי שוב. עבר עוד שבוע וכבר אני היא זו שהרגישה שמאוד רוצה לשוחח איתו, אבל לא אמרתי לו וחיכיתי לפעם הבאה שהוא יבקש והבקשה לא בוששה להגיעה ונתתי לו את מספר הנייד שלי. השיחה הראשונה היית בת שתי דקות שנראתה כמו שעה, שנינו היינו מבולבלים מאוד ומתרגשים מאוד ובקושי הצלחנו לומר משפט שלם... אבל עברה ההתרגשות התחלנו לשוחח באופן קבוע. אנחנו כבר שבוע מדברים מידי יום בטלפון וגם במסנג'ר. אני נורא נהנת מהשיחות שלנו ולא רוצה שהם יפסקו אבל אני כבר מאוהבת בבחור ורוצה לפגוש/לראות/לגעת בו ונורא פוחדת. אני יודעת שחלק יחשבו שעצם השיחות שלי איתו הם כבר בגידה, אבל אני לא מרגישה כך אני יודעת שכל עוד אף גבר מלבד בעלי לא נגע בי אז לא בגדתי (נשמע קצת נאיבי.... אבל כך אני מרגישה). זהו... זה בערך הסיפור שלי, האם כבר אמרתי שבעלי הוא פשוט נשמה טובה? שאוהב לעזור לכולם, יודע לפנק, לאהוב, לפרגן, להיות אבא מצויין? תגידו לי אתן בנות, מה אני עושה? למה אני מעוללת את זה לעצמי ולא מנתקת קשר ומייד? הרי לא רע לי במערכת יחסים שלי עם בעלי, אני אוהבת אותו מאוד. תגידו לי אתן...... מה אנחנו באמת רוצות?????

 

[jessy19]

דובית...

לדעתי חיפשת מישהו אובייקטיבי שיקשיב לך וייעץ לך ויתמוך בך ולכן את מרגישה את התחושה הזאת אל אותו גבר כי הוא תמך והקשיב וממש היה מושלם. עצם העובדה שפנית לאדם אחר מעידה שלמרות שעל פני השטח נראה שהכל אחלה בנישואים ובחיים אולי יש משהו שמפריע לך כן.... זאת דעתי האישית כמובן ואת לא חייבת לקבלה.

 

[mika bar]

דעתי בנושא..

תפגשי איתו ואז תראי באמת מה עומד מולך.. יכול להיות שזה סתם הקטע של הריגוש. לדעתי, ברגע שתראי אותו ההתלהבות תרד.. חוץ מזה את לא מנתקת את הקשר משום שאת צריכה מישהו שיקשיב לך (כנראה שבעלך לא מספיק קשוב אלייך) אז את מוצאת את זה אצל מישהו אחר... כדאי שתדברי עם בעלך על חוסר התקשור שיש ביניכם... אם את מחפשת אשמים אז אלו רק את ובעלך... כנראה שחסר לכם משהו בזוגיות.. בהצלחה!

 

[סקארלט אוהארה]

ג'סי ומיקה.

[ברוכה הבאה לך, אגב,

] לא מחייב שמשהו חסר בזוגיות אם מחפשים אצל אחרים. יש כאלה שעצם הריגוש מניע אותם ותו לא.

 

[סקארלט אוהארה]

ברוכה הבאה לך ../images/Emo142.gif

הגדרת הבגידה שלי היא כל מה שאני עושה ומסתירה מבן זוגי. מעבר לזה, ישנה בגידה פיזית ובגידה נפשית. בגידה נפשית הרבה יותר כואבת ופוגעת בבן זוגך ולא מוסרית מבחינתך. אבל כל אחד והגדרותיו שלו.. בכל אופן, אני חושבת שכל הקסם מסביב למערכת היחסים שלך עם הנשוי היא האסור, ההתרגשות של ההסתרה, השוני, החידוש ולא מעבר לזה. אבל כמובן שאני לא בדיוק יועצת יחסים והפרשנויות שלי לא תקפות כל כך.. תראי, אם היית אומרת שמערכת היחסים שלך עם בעלך רעועה ואת כבר לא מרגישה אליו מה שהרגשת פעם, הייתי מייעצת לך לעזוב. הן בשבילך והן בשביל הילדים. אבל לא אמרת דבר שכזה. אז אני בעד הלנתק קשרים עם הנשוי כי זו בגידה והריסת שתי מערכות יחסים. לשבת עם עצמך, לנתק את עצמך מכל המוכר, ולהבין מה בדיוק מרגש אותך במערכת יחסים פגומה שכזו [אני כבר חשבתי על כמה דברים]. ואני, אישית, הייתי יושבת עם בעלי לשיחה.