שלום לכולם

[עינת ודן]

שלום לכולם

היום גיליתי את הפורום הזה לראשונה ואני שמחה על כך, פרטים בהמשך. נעים מאוד אני עינת. אל תצחקו אבל בני דן בן שנתיים בקירוב והתחלתי השנה לחלטר כמורה מחליפה בבי"ס קרוב למקום מגוריי, דב רשגרם לי לחשוב מעכשיו על אופן חינוכו העתידי בביה"ס. מאז שאני מלמדת שם אני חושבת יותר ויותר על חינוך ביתי ושיתפתי את בעלי בעניין. הוא מסכים שכדיללמד אותו מבחינה אקדמית כמו שצריך בתיה"ס הממלכתיים הם לא המקום אבל הבעיה בעיניו היא מבחינה חברתית - "הילד יגדל להיות אליטיסט, לא תהיה לו הזדמנות להשתלב חברתית עם קבוצה גדולה (נכון, חלק מכישורי החיים, מסכימה), יפספס הזדמנויות מעשירות כמו טיולים בחברת כיתה וכד'. מודה, לזה עוד לא מצאתי פתרון. למען האמת זה קצת מטריד הנושא החברתי אבל מבחינתי זה כעין וכאפס לעומת כל שאר הרעות החולות שאני חוזה בהן יום יום - אלימות, חוסר יכולת להתרכז וללמוד בכיתה, קצב התקדמות שנקבע ע"י החלשים, דוגמאות התנהגותיות מהגרועות ביותר שילד יכול ללמוד מהן ועוד ועוד. יש לי עוד ארבע שנים לשכנע אותו ואני מקווה שאצליח בזה ופה נכנסת השמחה על מציאת הפורום - רק אתם מסוגלים לתת לי את האינפורמציה הנדרשת לקבלת ההחלטה הזו! אני בהחלט אפשפש פה ואקרא דברים שירחיבו את דעתי בנושא אבל חשוב לי לשמוע מכם כרגע על העניין החברתי שציינתי. תודה רבה! עינת.

 

[Ella Bella]

היי עינת../images/Emo24.gifברוכה הבאה

וואו, הנקודה שהעלית עלתה פה כבר כל כך הרבה פעמים... אני תוהה אם נאוה או עדו יכולים למצוא קישורים רלוונטים. אז ממש על קצה המזלג: אפשרויות חברתיות יש גם מחוץ לבי"ס. אם אתם נמצאים גאוגרפית במקום בו יש משפחות נוספות הנמצאות בבית (אפשר כמובן למצוא כאלה) אשרי וטוב לכם . אם לא- מתנ"ס, טיולי החברה להגנת הטבע, חברים שהולכים בבוקר לבי"ס ואחה"צ פנויים למשחק. אני עונה ממש בקצרה כי אמורים להיות פה שירשורים ארוכים בנושא.

 

[עדו בן צבי1]

זה באמת מופיע ברשימת השאלות הנפוצות

ועדיין צריך לענות על השאלה הזו שוב ושוב כי כל אחד שואל אותה בוריאציה קצת אחרת. אני חייב לומר שיש אנשים ששואלים את השאלה הזאת באמת מתוך דאגה לילדיהם (או לעצמם אם הם מתלמידים) ומתוך נסיון למצוא פתרונות. זו בהחלט נקודה שחשוב לתת עליה את הדעת.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ויש גם אפשרות להשתלבות חלקית בביה"ס

כן לצאת לטיולים, להשתתף בשעורי ספורט, אומנות, מוסיקה ועוד, אולי בחלק מהפעילויות האחרות גם - הכל לפי העניין

 

[עדו בן צבי1]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif../images/Emo70.gif

אכן השאלה החברתית עולה כאן שוב ושוב. בחינוך הביתי באמת צריך לתת על זה את הדעת ואפשר להגיע להצלחות. אפשר, למשל, לארגן קבוצת משפחות מהחינוך הביתי ולהפגיש את הילדים לטיולים ולפעילויות חברתיות פעם בשבוע במקום יום לימודים אחד. (ממילא בשאר הימים אנחנו לא עסוקים בבזבוז הזמן הממלכתי). סוג כזה של פעילות חברתית יפגיש את הילד עם ילדים הנמצאים במצבו בדיוק. הוא לא יהיה אליטיסט מרוחק. בארצות הברית, איפה שהחינוך הביתי נפוץ יותר, יש אפילו ליגות כדורסל של ילדי החינוך הביתי. אני לא חושב שתמצאי כל כך הרבה ילדי חינוך ביתי בישראל אבל אני אופטימי לגבי מסיבות, טיולים וכו'. מלבד זאת, יש גם פעילויות חברתיות אחרי הצהריים כגון חוגי קראטה (שלדעתי הם חלק בלתי נפרד מחינוך מודרני), תנועות נוער, חוגי בלט ועוד ועוד. הבן שלי שנמצא במעין שילוב של חינוך ביתי וחלופי מיוחד מקבל הרבה כלים והזדמנויות לחברות. זה חשוב לנו במיוחד כי הוא נלחם באוטיזם. בני גילו הנמצאים בחינוך המיוחד הממלכתי פוגשים את בני גילם כל היום ומצליחים חברתית הרבה פחות

 

[הדשא של השכן]

את חייבת לקרוא ספר מפורט בנושא.

זה נותן התמצאות ויכולת שכנוע.

 

[עפרונית1]

גם לי זו פעם ראשונה בפורום

ורוצה להגיב, יש לי ארבעה ילדים בגילאים 12, 10וחצי, 5 וחצי שנה. הבת הגדולה שלי נולדה עם תסמונת שנקראת נונאן דבר הבא לידי ביטוי בצורה חיצונית: קומה נמוכה, צוואר קצת, פזילה ועוד כמה סממנים אך היא ילדה מאוד חכמה ויכולת קוגנטיבית גבוהה. ונעבור לענייננו, היא לומדת בבית ספר ולצערי, החברה מאוד לא מקבלת את השונה. יש לעמית חברות, אך רבים אחרים מתוך הכיתה פוגעים בה ועוד ועוד, היא מאוד רזה והם קוראים לה אנורקסים ועוד שמות גנאי אחרים, אנחנו מנסים להעניק לה ביטחון אבל החברה הרבה יותר משפיעה עליה. ועל כן, אני מסכימה עם מה שנאמר כאן אם מחליטים ללכת על חינוך ביתי אפשר בהחלט להשתלב בחברה כפי שנאמר ולמצא דרכים לכך. גם אני באה מתחום החינוך, אך מעולם לא לימדתי בבתי ספר קשה לי לקחת חלק במערכת הזו, אך כן הילדים שלי לומדים בבתי הספר וכל יום קשה עבורי.

 

[עפרונית1]

ורוצה להוסיף ולשאול ,השנה עמית

עולה לחטיבה, האם מאוחר מידי להחליט על חינוך ביתי עבורה וכמובן לכבד כל החלטה שלה? יש מי שיכול לשתף אותי בסיטואציה בה ילד למד בבית ספר ואז החלטתם על חינוך ביתי? אשמח לתגובות

 

[עדו בן צבי]

תוכלי באמת לספר לנו מה דעת הילדה

על בית הספר הן מבחינה לימודית, הן מהבחינה חברתית והחינוכית. אני אזבתי את התיכון בסוכות של י''ב תוך שיכנוע ההורים שלי ועברתי לחינוך החלופי. בית הספר מאוד מאוד לא התאים לי (ADHD קשה לפני עידן הריטלין). אלא שהמקרה שלי שונה מזה של ביתך כי אני עזבתי בגיל שכבר לא צריך אישורים חוקיים לזה וגם היוזמה באה מצידי ולא מצד ההורים. עבור הבן שלי המצב שוב שונה כי הוא מעולם לא היה בחינוך הממלכתי, כי יש לו צרכים מיוחדים וכי אנחנו שוהים זמנית בחו''ל כך שהחוק לגמרי שונה. את לשון החוק תוכלי למצוא בחומר הנילווה של הפורום בתשוהות לשאלות הנפוצות. סיוע נוסף תוכליל לקבל מנאוה ומהורים אחרים כאן. אני אוכל גם לתת לך את פרטים של המשפטן רן לפיד שמתמצא בחוקי חינוך. הרגלת תלמיד ממסדי לחינוך ביתי היא תהליך שלוקח זמן ומאמץ. תקופת ההסתגלות לחינוך הביתי קרויה deschooling ואורכה תלוי בזמן שבילה התלמיד בממסד ובשינאת הלמידה וההערכה העצמית הנמוכה שהממסד העניק לו. לא הבנתי אם ביתך פיתחה יחס שלילי ללימודים עצמם.

 

[עפרונית1]

עמית, כמו שכתבתי עם יכולות

קוגנטיביות גבוהות, בהחלט פיתחה יחס שלילי ללימודים, מוטיבציה מאוד ירודה ללמידה, לקריאת ספרים, סקרנות... הכל מאוד תחרותי והישגי, מעין מלחמה השרדות כזו, אך המחשבה על להוציא אותה מהמסגרת הממסדית מפחידה אותי מעט למרות שאני מאמינה בה ואני יודעת שבית הספר מותיר בילדים צלקות. אף פעם לא שוחחתי איתה על האפשרות של חינוך ביתי ונראה לי שבהזדמנות המתאימה אגשש.

 

[עדו בן צבי1]

אולי תפגישי את הילדה עם ילדים ש...

שלומדים בבית?

 

[עינת ודן]

תודה על כל התגובות

אני בהחלט אקרא בשאלות הנפוצות כמה תשובות רלוונטיות ואולי גם האיש יסכים להכנס ולקרוא קצת בזמנו הפנוי (יש דבר כזה?!). אין לי הרבה זמן להרחיב כרגע אבל יש לי עוד כמה דברים להגיד אז נתראה בקרוב...

 

[עדו בן צבי1]

בהצלחה!