שלום לכולם...
לא ממש יודע למה אני רושם לכם...אני נמצא בפורום כבר הרבה זמן רק לא רושם בו אלא מחפש מקום להתנחם על זה שאני לא לבד(כמה מגעיל שזה נשמע). בן 26 כרגע מובטל סובל מחרדה(אגרופוביה)משהו כמו שלוש שנים.הייתה תקופה שעבדתי אבל בעבודה לא מכניסה במיוחד (סתם עבודה שגרמה לי לצאת מהבית) אבל עכשיו המצב ממש מייאש ואני כבר לא יודע איך להתמודד.כל יום שעובר הוא בשבילי עוד פיספוס.אני רואה מסביב אנשים שלומדים או אחרי לימודים שיש להם כסף להחזיק את עצמם וכולם בגילי וזה הורג אותי(ואני לא צר עין). תמיד הייתי מוצלח בלימודים בתיכון אח"כ בצבא ופתאום אני אפס...כלום. בן 26 בלי עתיד שנראה לעין.כל כך בא לי לבכות מהמצב אבל אני לא יכול.בכי הוא משהו שנתפס אצלי כבלתי אפשרי. אגב אני מטופל בכדורים אבל עדיין לא התחלתי טיפול פסיכולוגי. טוב זהו לבינתיים אני מצטער על אורך ההודעה ותודה על תשומת הלב
לא ממש יודע למה אני רושם לכם...אני נמצא בפורום כבר הרבה זמן רק לא רושם בו אלא מחפש מקום להתנחם על זה שאני לא לבד(כמה מגעיל שזה נשמע). בן 26 כרגע מובטל סובל מחרדה(אגרופוביה)משהו כמו שלוש שנים.הייתה תקופה שעבדתי אבל בעבודה לא מכניסה במיוחד (סתם עבודה שגרמה לי לצאת מהבית) אבל עכשיו המצב ממש מייאש ואני כבר לא יודע איך להתמודד.כל יום שעובר הוא בשבילי עוד פיספוס.אני רואה מסביב אנשים שלומדים או אחרי לימודים שיש להם כסף להחזיק את עצמם וכולם בגילי וזה הורג אותי(ואני לא צר עין). תמיד הייתי מוצלח בלימודים בתיכון אח"כ בצבא ופתאום אני אפס...כלום. בן 26 בלי עתיד שנראה לעין.כל כך בא לי לבכות מהמצב אבל אני לא יכול.בכי הוא משהו שנתפס אצלי כבלתי אפשרי. אגב אני מטופל בכדורים אבל עדיין לא התחלתי טיפול פסיכולוגי. טוב זהו לבינתיים אני מצטער על אורך ההודעה ותודה על תשומת הלב
