שלום לכולם..

[lost prophets1]

שלום לכולם..

אוקי אז ככה.. בן 19. בצבא. סובל מהתקפי חרדה כבר שנה.. עכשיו עוד איכשהו מסתדרים בתקופות הקשות הסתגרתי בבית למשך 3 חודשים רק ישבתי בחדר וטחנתי סיגריות התנתקתי מכולם.. דפקתי לעצמי את הבגרות ואת הרישיון אני לוקח ציפרמיל נגד החרדות כמו סוכריות לוקח קלונקס להרגע כל פעם. אין לי כבר כוח נפשי ופיסי להתמודד עם זה אני לא מאמין שאפשר לצאת מזה.. תתקנו אותי אם אני טועה אבל אין מחלה יותר מושלמת מזו.

 

[גגווננייםם]

אתה בהחלט טועה יקירי,

ניתן בהלחט לצאת מזה או לפחות, לשפר משמעותית את איכות החיים אבל זה תלוי רק בך ובכוח הרצון שלך. האם אתה מטופל אצל פסיכולוג או קב"ן? אני לא ממש מבינה בתרופות שאתה לוקח, אבל אם אתה לא חש הטבה ייתכן והם לא משפיעות עליך.קלונקס היא תרופת עזרה ראשונה כמו קסאנקס. היא לא מטפלת לטווח ארוך אבל אני ממש לא בטוחה במה שאני אומרת. בכל אופן אני הייתי פונה לעזרה מחליפה תרופות ומתחילה לעבוד על עצמי לברר מה מקור החרדה, או איך ניתן למזער אותה, הבנו פה בפורום כבר כל החברים שכנראה זה ילווה אותנו לכל החיים השאלה באיזו עוצמה... אחרי שיתאימו לך כדור שתרגיש שעוזר לך,, תוכל לגעת בצד הנפשי ובעזרת שיחות לברר דברים, אז תוכל להיות פנוי ריגשית לטיפול. איני יודעת מה זה אומר עצם היותך חייל אבל אני בטוחה שיש גורמים שניתן לפנות אליהם גם בצבא. בהצלחה ש'.

 

[LoveBeing]

אני ממש מבין אותך....

חרדה זה באמת בין המחלות הכי קשות... כי פחד ממש משתק ולא נותן לנו לעשות דברים. נגיד אני נוסע רק למקומות שנאי יודע איך לנהוג אליהם.. את הבגרויות השלמתי רק אחר כך... והיו לי המון המון ספקות וחשבתי שהלך הכסף.. בסוף הצלחתי. הדרך להתגבר על החרדות היא להילחם בהן.. ואיך? שלא מאמינים למחשבות ולתחושות שאנחנו מקבלים! זה נורא כאילו הגוף בוגד בנו והופך כל דבר טוב לרע.. נגיד מצאתי עבודה ובגלל שפחדתי שלא אצליח אמרתי לבוס.. והוא החליט למצוא מישהי אחרת ואז הייתי בחרדות איזה חודש.. וחשבתי על זה המון על כמה טעיתי ושהייתי "אמור" לעבוד שם ולא עבדתי.. יותר נורא המחשבות שכועסות ואומרות לנו כמה אנחנו לא טובים. כמה שיותר לא תשתכנע ותנסה בכל זאת.. ככה תצא יותר מהר. אל תגיד שאין מה לעשות! ההפיל יש הרבה מה לעשות! אנשים עם בעיות קטנות לא מטפלים בהן ולא גדלים.. אבל אנשים עם בעיות קשות חייבים לטפל בהן! ואחר כך הם מודים לאלוהים כי בזכותן הם הפכו למי שהם היום.. אנשים חזקים ועם המון חמלה ואהבה לאחרים ולהבין את הכאב שלהם.. טוב מקווה שעזרתי.. רק אל תאבד תיקווה! יהיה בסדר אם ומתי שרק תרצה.. זה הדרגתי זה לוקח קצת זמן.. ואז לא תאמין כמה השתנית! אתה תראה!! זה מתחיל שעושים מה שאנחנו אוהבים! כל עוד עושים מה שארחים רוצים שנעשה אנחנו מאבדים את מי שאנחנו. הנשמה והלב שהם מקום הכוח שלנו לא נמצאים.. נגיד הצבא והלימודים עושים כל כך הרבה רע... מתי שתבחר בעצמך אתה תוכל גם לבחור ולהילחם בשכל הזה.. במחשבות ובחרדות. כל עוד תוותר ולא תלך עם הלב שלך.. גם תוותר ותאמין לחרדות ולכל הרע.. אז נסה! תעשה היום משהו שבא לך לעשות! משהו כיפי! מה שעולה לך בראש.. שאתה כן יכול לעשות. תתחיל בצעדים קטנים. לא משנה אם לך צעד גדול הוא פצפון למישהו "רגיל".. בעיני אלוהים למשל אם אתה מאמין או לא- זה צעד ענקי.. ואם לא ממש אז תחשוב על אלו שמביטים מלמעלה..

בנתיים לילה טוב.. באהבה, גיל

 

[גילה זילברמן]

ואללה, אין לי מה להוסיף...../images/Emo12.gif

רק

 

[LoveBeing]

התגובה שלי אליך לא במקום הנכון ../images/Emo13.gif

בטעות לא שמתי לב..

דבר שני: להפיל=להפיך..