שלום לכולם..
אהלן.. כבר כמה זמן שאני קוראת את ההודעות פה והחלטתי שהגיע הזמן שגם אני ארשום הודעה משלי.. אז קודם כל אני בת 19 וחצי, ואני ילדה לא אופטימית במיוחד. יש לי הרבה בעיות עם עצמי אפשר להגיד. בעיקר בעיות עם הדימוי העצמי שלי, חוסר בטחון, שמזה נובעות רוב הבעיות , אם זה עם אנשים, עם בנים שקשה לי להפתח ואני מרחיקה אותם בדרך כלל, אם זה בלימודים או בדברים חדשים שאני מתחילה שאני חושבת שאני לא טובה מספיק תמיד.. וכו'.. עכשיו, אחרי תקופה לא קלה שעברתי בצבא, היו לי המון בעיות ולבסוף קיבלתי פטור, ואחרי עוד כל מיני דברים שהשפיעו עליי בשנה האחרונה, החלטתי שאני חייבת לעשות שינוי משמעותי בחיים שלי. אני מתחילה ללמוד חודש הבא ואף עוברת לגור לבד בפעם הראשונה בחיי.. ואני מאוד חוששת בכל ההתחלה החדשה הזאת, ועם זאת מאוד מקווה שכל השינוי הזה יעשה לי טוב, שאני אכן אצליח בלימודים ואשקיע(שלא כמו בתיכון), כי זה גם משהו שאני בחרתי לעשות וללמוד, אם זה בקטע של בנים, אם זה עם עצמי, שיהיה לי יותר בטחון, יותר הערכה עצמית, יותר אופטימיות. ואני לא יודעת למה אני ככה, כי אני יודעת שאני נראית סבבה, ומקבלת לא מעט מחמאות, ויש לי חברים טובים, ומתחילים איתי בנים, ויש לי משפחה תומכת. אבל משום מה אני אף פעם לא שלמה עם עצמי, תמיד נסגרת מפני אנשים ודברים חדשים, תמיד חושבת שאני לא טובה מספיק לשום דבר. לא אוהבת את עצמיי. ואני פשוט חייבת לעשות עם זה משהו, במיוחד עכשיו שאני עוברת למקום חדש לגמרי, ומתחילה ללמוד, ואכיר אנשים חדשים.. בכל מקרה אני מצטערת על המגילה, ומקווה לשמוע תגובות, ולהשתלב פה בפורום הנחמד הזה.. תודה
אהלן.. כבר כמה זמן שאני קוראת את ההודעות פה והחלטתי שהגיע הזמן שגם אני ארשום הודעה משלי.. אז קודם כל אני בת 19 וחצי, ואני ילדה לא אופטימית במיוחד. יש לי הרבה בעיות עם עצמי אפשר להגיד. בעיקר בעיות עם הדימוי העצמי שלי, חוסר בטחון, שמזה נובעות רוב הבעיות , אם זה עם אנשים, עם בנים שקשה לי להפתח ואני מרחיקה אותם בדרך כלל, אם זה בלימודים או בדברים חדשים שאני מתחילה שאני חושבת שאני לא טובה מספיק תמיד.. וכו'.. עכשיו, אחרי תקופה לא קלה שעברתי בצבא, היו לי המון בעיות ולבסוף קיבלתי פטור, ואחרי עוד כל מיני דברים שהשפיעו עליי בשנה האחרונה, החלטתי שאני חייבת לעשות שינוי משמעותי בחיים שלי. אני מתחילה ללמוד חודש הבא ואף עוברת לגור לבד בפעם הראשונה בחיי.. ואני מאוד חוששת בכל ההתחלה החדשה הזאת, ועם זאת מאוד מקווה שכל השינוי הזה יעשה לי טוב, שאני אכן אצליח בלימודים ואשקיע(שלא כמו בתיכון), כי זה גם משהו שאני בחרתי לעשות וללמוד, אם זה בקטע של בנים, אם זה עם עצמי, שיהיה לי יותר בטחון, יותר הערכה עצמית, יותר אופטימיות. ואני לא יודעת למה אני ככה, כי אני יודעת שאני נראית סבבה, ומקבלת לא מעט מחמאות, ויש לי חברים טובים, ומתחילים איתי בנים, ויש לי משפחה תומכת. אבל משום מה אני אף פעם לא שלמה עם עצמי, תמיד נסגרת מפני אנשים ודברים חדשים, תמיד חושבת שאני לא טובה מספיק לשום דבר. לא אוהבת את עצמיי. ואני פשוט חייבת לעשות עם זה משהו, במיוחד עכשיו שאני עוברת למקום חדש לגמרי, ומתחילה ללמוד, ואכיר אנשים חדשים.. בכל מקרה אני מצטערת על המגילה, ומקווה לשמוע תגובות, ולהשתלב פה בפורום הנחמד הזה.. תודה