שלום לכולם.

[אנדריאל]

שלום לכולם.

חשבתי את מי אני אוכל לשתף בנושא ונתקלתי בפורום(שאגב פורום מצויין)... לדעתי, (וכך כנראה הסבירו לי הורים כשעוד הייתי קטנה),אבא ואמא הם צריכים להוות דוגמה טובה לילד.ברור לי,מצד אחד, שאבא שלי לא מושלם , וכולם עושים טעויות אבל נורא קשה לי , כשכל פעם אני מגלה אצלו מחדש תכונות שאני ממש לא מעריכה...וברגע שאני לא מעריכה בן-אדם, אני גם מתחילה לזלזל בו.אני מאוד רוצה לכבד אותו אבל אני פשוט לא יכולה. יש לי רגשות אשמה שאני מתייחסת ככה לאבא שלי, אבל אני לא רואה דרך אחרת, כי ככה הייתי מתייחסת לכל בן-אדם שמתנהג בצורה כזו. אשמח לשמוע תגובות.

 

[Mozzarella]

זה בסדר

גם לי זה קרה. זה עובר...מבינים שההורים לא מושלמים אבל בסופו של דבר משלימים עם זה ואוהבים ומכבדים אותם גם ככה. אני מתארת לעצמי שאת בגיל ההתבגרות...זה נורמלי וזה נגמר. אל תרגישי אשמה, את בסדר. בהצלחה.

 

[אנדריאל]

זה נמשך כבר כמה שנים

וזה רק מחמיר...לא נראה לי, שאני הולכת להשלים עם העובדה בקרוב.איך אני יכולה לכבד את אבא שלי, כשאני מגלה אצלו תכונות שאני הכי לא סובלת בבני-אדם, ומנסה לא להתקשר איתם כשאני מגלה את התכונות האלו?? נכון, הורים זה הורים, לא בוחרים אותם , אבל יש פה משהו בעייתי בכל הנושא...כי נורא קשה לקבל בן-אדם כמו שהוא, ובמקרה של הורים אין בחירה אחרת...אני לא אתחיל לחנך את אבא שלי, וגם אין לי זכות שכזו...כמובן, שאני לא מראה לו את היחס שלי, אבל בפנים קשה לי להתייחס אליו בצורה מכובדת...פשוט לא נעים לי לדבר איתו.

 

[עינת]

הבעיה הגדולה היא

שהורים הם בני אדם ,בדיוק כמוכם ,עם תכונות טובות ופחות טובות.נכון אנחנו צרכים לשמש דוגמא ואכן אנחנו משמשים לטוב ולרע.אנחנו לא מושלמים. בעצם יש עוד בעיה , הורים אנחנו לא בוחרים,פשוט מקבלים אותם מהמוכן ולכן אנדריאל את פשוט צרכה לקבל אותו כמו שהוא ,לכבד אותו על כאביך ,את לא חייבת לאהוב את דעותיו ואישיותו ומי יודע אולי פעם תצליחי לסלוח לו על שהוא פשוט בן אדם.

 

[faith2]

מסכימה בהחלט....

לא פעם ולא פעמיים מישהו בא ופוצץ לי את הבועה שההורים שלנו מושלמים, ואחותי היא חומת הביטחון שלי. אבא הוא רק בנאדם, הוא לא צריך להיות מושלם- הוא פשוט בנאדם...

 

[Honey Bunny]

חחח מזכיר לי את השאלה הראשונה

בשאלון 300- "האם את רואה באבא שלך בן אדם מושלם?"... לדעתי את לא צריכה להרגיש אשמה, יש תכונות שאפשר להבין כי כמובן שאף אחד לא מושלם, אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם, שנוגדים כל עיקרון בסיסי שלך, ואם בזה מדובר אז אין מה לעשות, את לא חייבת להעריך אותו, פשוט אל תראי לו את זה כי הם נעלבים מהר וזה לא ממש יעזור, קשה לשנות מבוגרים.. האמת שהדבר הכי מעצבן, זה מצד אחד לשנוא תכונות מסויימות באחד ההורים, שהיית שונאת אצל כל בן אדם, ומצד שני לרחם עליהם בגלל המצב שלהם בחיים עכשיו, שהם יודעים שהילדים שלהם לא הכי מעריכים אותם ושהם פספסו הרבה דברים, ובגלל שחלק מהתכונות הרעות הן בגלל ההורים שלהם\העבר וכו' וכו'.. תכלס..קשר דם זה לא קודש, חלק רואים את זה חשוב יותר חלק חשוב פחות, עדיף להבליג ליד ההורים, ובחיים העצמאיים שלך פשוט לא להיות מושפעת מזה ולא לתת לזה להטריד אותך, כי באמת לא בחרת את המשפחה.