אז זהו, שאת לא טועה, הדגש הוא
על "ברוב המקרים" אבל לא תמיד. קלאבפוט לא עובר לעולם. הרגל לא תהיה אותו דבר אף פעם, וזה תלוי גם בחומרת הקלאב פוט. קלאב פוט קל, בינוני או קשה/חמור. ברוב המקרים, וזה נכון ללא ספק, ברוב המקרים הטיפול יכול להסתיים ללא ניתוח או עם ניתוח אחד לתיקון הקלאב בסביבות גיל שנה. אבל, אצל טל הייתה נסיגה בסביבות גיל 4 ולא עזרו כל הפיזיוטרפיות והסדים והטיפולים שעשינו ונזקקנו לניתוח להעברת גיד שהיה קשה מאוד, בדיוק בינואר לפני שנה. טל היה מרותק לכיסא גלגלים במשך כמעט שלושה חודשים ומגובס על המפשעה. כרגע הוא עם סד בלילה. לניתוח היו תוצאות מצוינות אבל צריך לשמור עליהן עם תרגולים לגיד, עם משחקי כדורגל ועם ההתעמלות הטיפולית שהוא מקבל במכון "עצבובים" עם ילד נוסף שיש לו בעיות היפוטונייה קשות. בכל מקרה, הוא משתף פעולה מצוין ולא מתייחס למגבלה שלו בשום אופן. הוא היום נראה ככל הילדים, רק אם הוא רץ מאוד מהר, רואים שינוי קטן מאוד אבל רק בעין מאוד מאוד קפדנית. הרופא אמר לנו שהרגל הזו תמיד תהיה שונה. השוק שלה רזה יותר וכף הרגל די מכוערת ומצולקת אבל אני לא מוטרדת מזה. העיקר שהוא מתפקד פיזית ונפשית ונראה ככל הילדים. קלאבפוט מטבעו הוא עיוות של הרגל ש"שואף" לחזור כל הזמן ככל שהרגל גדלה, לכן יכולים כל הזמן לחול שינויים עד גיל 18 שבו הרגל מפסיקה לגדול. הסוד הוא לא להפסיק לטפל ולחזק את הגידים והשרירים. הרגל הזו מטבעה היא חלשה יותר לכן, טל זהיר בירידה במדרגות ובטיפוס על כל מיני מתקנים. אבל זה כבר טבע שני שלו. גם רונירון היחיד, שאמא שלו, מיכל, כותבת בפורום הזה, עובר ניתוח דומה בחודש ינואר הקרוב. גם תומר, הבן של שחר (שהכינוי שלה, "אודונים") עבר ניתוח שני לפני כחודש והוא בן 3 וחצי. שיטת פונטסי היום, על פי השמועות והמחקרים, היא השיטה הפופולרית לטיפול ויש לה תוצאות מדהימות ללא ניתוחים. אנחנו לא טופלנו בשיטה הזו כי רק לפני שנתיים וחצי השיטה נכנסה לרוטינה בטיפולים של פרופ' ויינטרוב ב"דנה", איכילוב, שם אנחנו מטופלים. אם אתם מטופלים על פי שיטת פונסטי, לכו לפי הפרוטוקול ולפי הוראות הרופא שלכם ואל תסטו ימינה או שמאלה. ד"ר בור הוא רופא נפלא. אני הבנתי מההודעות שלך שהוא הרופא שלכם. הקשיבו לו ולכו בעקבות הוראותיו. הצלחה גדולה לכם, יעל