תלוי אילו מתנדבים
מתנדבים חולי צליאק לא יכולים לשרת רגיל לגמרי. הסבר: מתנדב נבדל מחייל בכך שהוא מתפקד כחייל אך לא מוכשר לשאת נשק. כעיקרון, כשירות של אדם לגיוס נקבעת על פי המדד הזה - אם הוא מסוגל להשתמש בנשק או לא. למתנדבים מוותרים על זה (וזה שאין קשר בין צליאק ליכולת להשתמש בנשק לא רלוונטית לעניין). מתנדבים עוברים לפיכך טירונות של יומיים, במהלכה הם לומדים על מהות הצבא ועל מה שמחייב אותם שירות בו. לאחר מכן הם משובצים לתפקיד כמו כל חייל רגיל - רק שלהבדיל מחייל רגיל, כל מתנדב מקבל אוטומטית ת"ש קל"ב, ולמי שלא בקיא בראשי התיבות הצבאיים אסביר שמדובר בהקלת תנאי שירות שמחייבת הצבה קרוב לבית (מהסיבה הפשוטה שמתנדבים מסיבות רפואיות זקוקים לתנאים של הבית, ובמקרה של צליאק לאוכל המיוחד שאין במטבח הצבאי). מתנדב או מתנדבת שרוצים לצאת לקצונה - יעברו ועדה מיוחדת, שתכלול רופא שיקבע אם יש כשירות רפואית, ומתוך בעלי הכשירות הרפואית יצאו לקצונה רק מעט מהם, שכן אין יותר מדי תקנים למתנדבים. לפני הקורס, המתנדב יעברו הכשרה טירונית שתהפוך אותו לחייל רגיל, ובין היתר יוכשר להשתמש בנשק. יש קק"צ לבעלי כושר מוגבל, שלא יקבלו סיכת מ"מ ויהיו פטורים מחלק מטלות הקצין, וברי המזל ישלחו לקק"צ רגיל. קשה לי מאוד להאמין שחולה צליאק יקבל אישור לצאת לקק"צ רגיל, מהסיבה הפשוטה שהמטבח הצבאי לא יכול לספק לו אוכל (לפי מה שהבנתי, אפילו סלט לא מומלץ לאכול בחדר האוכל מחשש לערבוב עם חומרים שמכילים גלוטן), ולכן גם הקורס עצמו סותר את הקלת הקל"ב, וגם היות שכל צוער נדרש לוותר על הקלות הת"ש שלו, וחולה בצליאק פשוט לא יכול לוותר על הקל"ב, זה יוצר בעיה. בקיצור - זה לא כזה פשוט, ולא סתם מתנדבים מתנדבים לצבא ולא מגוייסים כרגיל. זה לא אומר שהשמינסטית שלנו לא תוכל לצאת לקצונה, גם תמיד יש את האפשרות של כושר מוגבל וגם יכול להיות שהדברים השתנו. מה שניסיתי להגיד, זה שלחולה צליאק אישור של רופא לא ממש יכול לסייע, כי כל עוד את לא יכולה להיות בבסיס סגור, את לא יכולה להיות חיילת רגילה.
